חתימות רבי משה בער שעהן משוסבורג תלמיד הכת"ס, וחתימות הצדיק הנסתר רבי נפתלי יעקב כהן מחיפה על ספר יד מלאכי.

חתימות רבי משה בער שעהן משוסבורג תלמיד הכת"ס, וחתימות הצדיק הנסתר רבי נפתלי יעקב כהן מחיפה על ספר יד מלאכי.

ספר יד מלאכי ח"א-ג, כללי הגמרא, הפוסקים ודינים, מהרה"ג רבי מלאכי בכה"ר יעקב הכהן זלה"ה ס"ט. מהדורה שניה "עם הוספות ותקונים". ברלין. תרי"ב(1852). בדפוס י. זיטטענפעלד. 4, קנ"ט, 1 ד'; בדף הפורזץ רישום בעלות ארוך ובסופו חתימת הרה"ג רבי משה בער שאן משוסברג ווויען תלמיד הכת"ס וכן 2 תקונים בתוך הספר ממנו. חתימה נוספת בדף הפורזץ שייך לר' צבי שטארק מפה ק"ק סענטא יע"א. בשער הספר חתימת הרה"צ הגאון רבי נפתלי יעקב הכהן מחיפה וכן חותמות שלו בספר בכמה מקומות, בתוך הספר הגהה שתים בכ"י. כריכה ישנה. מצב מצוין, נייר טוב, נקבי עש בודדים.

המקובל הרה"ג רבי מלאכי הכהן (כ"ב בתמוז ה'ת"ס, 10 ביולי 1700 - כ"א בחשון ה'תקל"ב, 29 באוקטובר 1771[1]) היה רב איטלקי, מגדולי רבני ליוורנו במאה ה-18. נודע בספרו האנציקלופדי לכללי התלמוד "יד מלאכי". נולד לרב יעקב הכהן בליוורנו, הוא למד אצל רבני ליוורנו ובהם הפוסק והמקובל רבי אברהם חיים רודריגס מחבר "ארח לצדיק". רבו המובהק היה המקובל רבי יוסף אירגס מחבר "שומר אמונים", ממנו למד תלמוד, הלכה וקבלה. עם פטירת רבו זה, הפקיד את כל כתביו בידי תלמידו רבי מלאכי, והוא שהדפיס את ספריו הקבליים "שומר אמונים", "מבוא פתחים" ו"שאלות ותשובות"; ואת ספר השו"ת ההלכתי שלו "דברי יוסף". ידע את מלאכת כתיבת הסת"ם, וספר תורה שכתב בכתב ידו, מתואר בידי רבי חיים פלאג'י. בהיותו מרבני ליוורנו הוא חתום על הסכמות ספרים רבים שנדפסו בעיר. הוא חתום גם על מכתב התמיכה ברבי יהונתן אייבשיץ בעת המחלוקת שהתגלעה בינו לבין רבי יעקב עמדין. אגרת ממנו בלועזית, חתומה לטינית הנוגעת לתיבת ספריו של רמח"ל בעת הפולמוס בעניינו, התפרסמה בטעות בעילום שמו בידי שמעון גינצבורג, "ר' משה חיים לוצאטו ובני דורו, אוסף אגרות ותעודות". הוא נפטר בכ"א בחשון ה'תקל"ב, 29 באוקטובר 1771. נחום סלושץ משער שנפטר בטריפולי, לוב, אך מכל מקום, קברו נמצא בליוורנו. רבי אברהם כלפון מחכמי טריפולי כתב עליו קינה בשם "על מצבת הרב יד מלאכי". סידר רבים מחידושיו ככללים המקיפים סוגיות רבות בתלמוד ובדברי הראשונים והאחרונים. הגהותיו לספר הליכות עולם נדפסו במהדורות מאוחרות של הספר, בחתימה הרמ"ך. ספרו "יד מלאכי" נדפס לראשונה בחייו בשנת ה'תקכ"ז ובפעם השנייה בברלין בשנת ה'תרי"ז. הספר נחשב לאחד מספרי הכללים היסודיים ביותר ומצוטט תדיר בכל ספרות הכללים שלאחריו. הוא זכה למהדורות רבות. מלבד ספרו זה חיבר גם ספרון תפילה בשם "שבחי תודה" לאחר רעידת אדמה שפקדה את ליוורנו. הוא ניהל חליפות מכתבים בעיקר בנושאים הלכתיים עם רבים מרבני דורו, ידוע במיוחד דין ודברים שהיו לו, בהוראת רבו רבי אברהם חיים רודריגס, עם רבי יצחק למפרונטי מחבר האנציקלופדיה ההלכתית "פחד יצחק" בעניין ברכת ה"קוקולאט"א" (שוקולד). לדעת הרבנים רודריגס והכהן, יש לברך על השוקולד בורא פרי העץ, ואילו הרב למפרונטי צידד כי יש לברך שהכל נהיה בדברו. מסקנתם המשותפת למעשה הייתה לברך "שהכל". חיבר קינות מחורזות ושנונות, ביניהן על רבו, רבי יוסף אירגאס ועל רבי חיים בן עטר. הרה"ג רבי משה בער שעהן מגדולי תלמידי הרה"ג רבי יהודה אסאד אב"ד סערדאהעל ומתלמידי בעל הכתב סופר. רב ומו"ץ בקרעמז ובוויען. מלשונות רבו מהרי"א בתשובות אליו ד' עמך גבור החיל יהגה בתורה יומם וליל כן יבורך גבר ירא ד' בבני חיי ומזוני ה"ה כבוד אהובי ידי"נ תלמידי החביב ותיק וחסיד הרב המאוה"ג מופלג חו"ב כש"ת מו"ה משה בער שעהן נ"י בעיר וויעדען יע"א ובתשובה נוספת יצו ד' את הברכה שלום וחיים עד העולם לכבוד אהובי ידי"נ תלמידי הותק הרב ההריף ובקי בתוי"ר כש"ת מו"ה משה בער שעהן נ"י מורה ודאין לעדתו בעי קרע יע"א. הגאון החסיד רבי נפתלי יעקב כהן זצ"ל אב"ד קירליבאבא ושוב אחר מלחמת העולם השניה שימש כדומ"ץ מיהאיפאלווא התגורר משנת תש"ח בחיפה וזכיתי לשהות בצל קורתו הגה"צ ר' נפתלי כהן היה איש מיוחד גאון עצום ובקי נפלא בנגלה ונסתר בכל ספרי הקבלה באופן שקשה להשיג עוד כדוגמתו ועל אף כל זאת מפורסם הוא ביותר כהבקי הגדול בהיסטאריע בדברי הימים של עם ישראל כפי שמשתקף מתוך חיבורו הגדול שנדפס ממנו הס' כרכים של אוצר הגדולים אלופי יעקב"' בה הוא מונה כל גחלי עמינו בתקופה של אלף שנה מעת חתימת התלמוד ע"י רבנן סבוראי בשנת ד' אלפים ש"נ ועד שנת ה"א ש"נ אחרי חיבור השו"ע והגהותיו הגה"ח ר' נפתלי כתב הרבה חידושי תורה בסוגיות הש"ס ובהלכה והיה משים לילות כימים בעמלה של תורה ביגיעה ועקשנות רבה מתוך יסוריו שסבל ושמעתי מזקנים שזכרו אותו עוד בימי קדם שאז היה קורע את כתביו שכתב על דברי הימים שהרגיש שזה מבטלו מלימודיו אך כנראה שלבסוף לא היה יכול לעצור בעדו ויש לציין שבכל עת שהייתי בא אליו מעולם לא ראיתיו לעסוק בזה מ אם תמיד היה שקוע בלימוד ש ס ופוסקים אגב בתקופה שנדפסה ספרו אוצר הגדולים היתה אז כתבי עת צייטונג מהחילונים בשם הדבר' שאף פעם לא ראיתיו אך נתגלה לי הדבר ע"י אחד מכותביו בשם דוד זכאי שהיה כותב על ספרים וסופרים וכשיצא לאור ספר נפלא הנ"ל היה מלא התפעלות ורצה לחזות מקרוב את מחברו ולדבר עמו וקבע עמו פגישה ואני הייתי אז בבית הגה"ח ר' נפתלי בעת ההיא וכשיצא הלה מבית הגה"ח כתב בתוך צייטונג הנ"ל וחתכו חלק הנ"ל וראיתיו, כל הפרופסרים הגדולים שלנו ירדו מקתדרא שלהם שאין הם מגיעים לקרסולי קרסוליו של איש מופלא זה ואמנם דבר אחד שכח אותו גברא להוסיף שאצלם היה ענין זה כל עסקם ואומנתם ואצל הגה"ח ר' נפתלי לא היתה זאת אלא דברי שולי בבחינת טפל ושאר ירקות מן הצד ובכלל לא עיקר עסקו. הגה"ח ר' נפתלי יעקב כהן היה מחסידי הרה"ק האהבת ישראל וכשהיה בא על יו"ט לשהות בצל קורת רבו היה רבו הק' לומד אתו כוונת ברכת כהנים לפני התפלה באשר שהיה כהן והיה בקי בכתבי האריז"ל ושאר ספרי הקבלה ואמר הגה"ח בתחילה עת שהתחיל ללמוד עם רבו תורת הנסתר לא הרגשתי בזה נייעס חידושים אך בהמשך הזמן ראיתי תועלת רבה בלימוד זה וסיפר לי הגה"ח ר' נפתלי שמעולם היה מתקשה מאוד במצבו הדחוק בפרנסה וכשנכנס פעם אל הקודש פנימה אצל רבו האהבת ישראל לבקש על ענין זה נענה לו האהב"י כל לילה לפני שהנני הולך לישון נעם איך אדורך מיין גאנצע עולם עוברים במחשבתי כל קהל אנ"ש איך נעם דיך אויך אחרך גם אתה עולה אז במחשבתי כאומר הנני מכיר היטב את מצבך ומ"מ ידעתי כי כן צריך להיות לטובתך