כרזה גדולה, יום י"ב תמוז חג קודש לכולנו. שחרור האדמו"ר הרייץ ממאסר.

כרזה גדולה, יום י"ב תמוז חג קודש לכולנו. שחרור האדמו"ר הרייץ ממאסר.

ביום השנים עשר לחדש תמוז דנא. יום השנה שהו פדה ד' את עבדו, רוח אפינו משיח ה' רבן ומאורן של ישראל, הגאון האלקי כ"ק אדמו"ר מרן יוסף יצחק שניאורסאהן שליט"א מליובאוויטש מידי תגרת עריצים אשר שמוהו במאסר ורצו להתנקש בנפשו, עבור הגנתו האמיצה במסירות נפש נפלאה לשם ה' ותורתו הקדושה לחזק את עמוד הדת והיהדות ולאיר את מחשכי ארץ רוסיה באור תורת אמת. יום זה קבעוהו גאוני וצדיקי הדור שבארץ וחו"ל ליום שמחה וגילה ליום דיצה וחדוה לכל בית ישראל ליום החזקת הדת והיהדות בכל מקום ומקום לפי ענינו. י"ב תמוז שחל בשבת קודש לסדר בלק הוא יום חג גאולת כל עוסקי בהרבצת התורה וכל יראי ד' וחושבי שמו ישאו תודה ורנה להלל ולשבח את ד' הטוב עבור חסדיו המרובים וישועתו הגדולה וכו' הישיבה והת"ת תורת אמת הכללית. נדפס בירושלים בדפוס אביב. כרזה נדירה ביותר, לא מצאנו אותה בספריה הלאומית וכן לא הופיעה במכירות בידספיריט ולא בשאר המכירות באינטרנט. גודל 35/50 ס"מ. נייר יבש, מצב טוב מאוד. מעט קרעים קטנים בשולים, קרע עם חסר בצד שמאל למטה ללא פגיעה בטקסט. האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון. מכונה בחב"ד אדמו"ר הריי"צ; תר"ם-תש"י(1880-1950). היה האדמו"ר השישי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד ליובאוויטש, שבראשה עמד משנת ה'תר"פ (1920) ועד לפטירתו. בגיל 15 החל להצטרף לאביו לאספות רבנים ברוסיה ואירופה. בי"ג באלול ה'תרנ"ז (1897), בגיל 17, נישא לנחמה דינה, בת הרב אברהם שניאורסון. לאחר חתונתו מינה אותו אביו למנהל בפועל של ישיבת חב"ד "תומכי תמימים" שנוסדה באותה שנה. בשנת ה'תרע"ג (1913) היה שותף לוועד הרבנים שסייע להגנה המשפטית במשפט עלילת הדם של מנחם בייליס. בשנת ה'תר"פ (1920), זמן קצר לאחר פרוץ המהפכה הקומוניסטית, נפטר אביו והוא התמנה למנהיגה של חסידות חב"ד ליובאוויטש. בעקבות רדיפות הקומוניסטים את היהדות, הוא הקים בברית המועצות רשת חשאית של "תלמודי תורה" וישיבות. רבי יוסף יצחק הרבה לעסוק בפעילות יהודית של סיפוק צורכי דת וחינוך יהודי, דבר שהיה אסור על פי חוק בברית המועצות