RECHOV KIBUTS GULIES 24 BNEI BRAK ISRAEL, Israel
Terms of sale
View demo
תצוגת הפריטים והמכירה יתקיימו במשרדנו בכתובת רחוב קיבוץ גלויות 24 בני ברק.
אנו מאוד נשמח אם לא תשימו הצעות בשבת.
The auction has ended
|
LOT 67:
מקבץ ספרים עם חתימות החסיד התמים רבי רפאל(פאלע) נחמן כהן ואביו רבי ברוך שלום.
more...
|
|
|
Start price:
$
50
Buyer's Premium: 20%
More details
|
מקבץ ספרים עם חתימות החסיד התמים רבי רפאל(פאלע) נחמן כהן ואביו רבי ברוך שלום.
1 כרך ספרים קדושת לוי, עבודת ישראל. קדושת לוי על התורה-קדושות,
מהרה"ק רבי לוי יצחק מבאריטשוב. ווארשא. תרס"ג(1902). קי"א, ג-ל"ג ד'; חסר דפים ראשונים של קדושת לוי 5 קדושות. בדף הפורזץ ובדף אחרון של קדושת לוי עה"ת חותמות ברוך שלום בן רפאל נחמן הכהן ווארשא. כרוך איתו ספר עבודת ישראל על התורה ומסכת אבות, מהרה"ק רבי ישראל המגיד מקוזניץ. ווארשא. תרל"ח(1878). צ"ה ד'; כולל חידושי דינים. כריכה מקורית. מצב בינוני-גרוע, נקבי עש מרובים, חסר דפים, נייר יבש ושביר.
2 כרך ספרים על התורה. באור על התורה מרבי עובדיה ספורנו. טשערנוויץ. תרי"ט(1859). קי"ג ד'; רבי עובדיה סְפוֹרְנוֹ נקרא גם הספורנו; נולד בין השנים 1468 (ה'רל"ח)-1473 (ה'רמ"ג) - נפטר לאחר 1550 (ה'ש"י) היה פרשן מקרא יהודי-איטלקי, רב, רופא ואחד מראשי קהילת יהודי רומא וקהילת בולוניה. חיבורו החשוב והנפוץ ביותר הוא ביאור לתורה, למספר ספרי מקרא נוספים (בהם שיר השירים וקוהלת) ופירוש לפרקי אבות. פירושיו מבוססים על הפשט ולשונו קצרה ובהירה. רבי עובדי נולד בעיר צ'זנה, אביו, ר' יעקב ספורנו, נזכר בתשובות המהרי"ק. בנוסף ללימודי דת למד ספורנו גם לימודים כלליים ובכללם פילוסופיה, מתמטיקה, בלשנות ורפואה. הוא שלט בלטינית ובערבית אך עיקר עניינו היה בעברית, עבורה חיבר ספר דקדוק לבקשת מושל Tossignano והיה מורהו לעברית של ההומניסט יוהנס רויכלין בעת ביקורו באיטליה (1498–1500). ב-1524 הוא נזכר כאחד מראשי "קהל רומא" שנפגשו עם דוד הראובני. אך נאלץ לנדוד בין ערי איטליה עד שהתיישב בבולוניה עם אחיו חננאל. בבולוניה יסד בית דפוס עברי ושימש כרופא. בבולוניה הגיע לשיא פרסומו וענה לשאלות חכמים מכל רחבי איטליה כולל מפרארה הסמוכה שהייתה ידועה בחכמיה. שמו הגיע עד חצר אנרי השני, מלך צרפת, לו הקדיש את ספרו הפילוסופי "אור עמים" ושלח לו את פירושו לספר קהלת. 2 ספר עמר נקא על התורה מרבי עובדיה מברטנורא. טשערנוויץ. תרי"ז(1857).
2, ה-כ"ו, כ"ב, ט"ו, 1, י"ב, י' ד'; בדף 2 הקדמת רבי יצחק שמשון מייזליש אב"ד טשערנווביץ. בדף הפורזץ חתימת החסיד התמים רבי רפאל(פאלע)נחמן כהן. חותמות עתיקות נוספות בדפי השערים צבי בן משה. כריכה מקורית. מצב גרוע, נזקי עש מרובים מאוד. רבי עובדיה ירא מבַּרטֶנוּרָא, שנודע גם בכינוי הרע"ב או הר"ב. סביבות ר'-ר"י-רע"ה(1440–1450- 1515). פוסק, פרשן, רב העיר ומנהיג הקהילה היהודית בירושלים בשלהי התקופה הממלוכית. נודע בעיקר בשל פירושו המרכזי על המשנה. בן רבי אברהם ירא. יש הטוענים כי השם יר"א הוא למעשה ראשי תיבות של יהי רצוי אחיו. אחרים טוענים כי שם המשפחה הוא ייחודי לרבי עובדיה עצמו על שם הפסוק: "ועבדיהו היה ירא את ה' מאוד." בנעוריו למד בישיבה של רבי יוסף קולון, כיהן ברבנות מספר ערים באיטליה. בשנת רמ"ו החל במסעו לארץ ישראל. במהלך המסע, שארך כשנתיים וחצי, שנעצר בקהילות שונות הגיע למצרים ונתקבל בכבוד רב על ידי הנגיד רבי נתן ב"ר חיים הכהן שולאל, שהיה בעבר רב בארץ ישראל הוא הציע לרבי עובדיה שלא יעלה לירושלים מסיבות שונות אך רבי עובדיה סירב אף לו. משראה כך רבי נתן הפקיד אותו על ביתו בירושלים ומינה אותו לעמוד בראש הקהילה. לקראת חג הפסח, בי"ג בניסן ה'רמ"ח (1488), הגיע רבי עובדיה לירושלים והתקבל בה בכבוד רב. תושביה היו עניים ואפילו לא היו להם ספרי תורה. מאחר שפרנסתו הייתה מצויה מפיקדונות בנקאיים נושאי ריבית אותם השאיר באיטליה, נרתם רבי עובדיה לשיפור המצב העגום. הוא אף קיבל תרומות ייעודיות לצורך זה מאחיו ומאביו שנותרו באיטליה. עקב השתדלותו לסייע לביסוס וחיזוק הקהילה מבחינה רוחנית וחומרית כאחד, וכן בשל גדולתו התורנית, תפס עד מהרה מקום של כבוד בין תושביה היהודים של ירושלים, והתמנה לרבה הראשי, מינוי שהוכר גם על ידי השלטונות הממלוכים. היה אחראי על חלוקת כספי הצדקות שהגיעו מערי אירופה עבור עניי ירושלים. בין שאר פעולותיו הייתה הקמתה המחודשת של החברה קדישא בירושלים, בה שימש הוא כחבר מן המניין ואף עסק אישית בקבורה. כמו כן סייע בשיקום בית הכנסת ברובע היהודי שנהרס בידי פורעים. הקים ישיבה בסיוע הנגיד של מצרים, הדיין ר' יצחק בן נתן שולאל, שמימן את החזקתה. מוזכר בספרי רבו, בשם עובדיה מברוטונולו), ומכנה אותו שם בתואר החיבה "ידיד נפשי". כן הוא מוזכר בתשובתו של רבי יוסף קארו בשו"ת "בית יוסף". בין חביריו נמנו רבי יוסף אלאסכנדראני עמו למד בירושלים, רבי יצחק עראמה והמקובל רבי מאיר אבן גבאי. על ההערכה הרבה שרכשו לו כל חכמי דורו ניתן ללמוד מדבריו של הרדב"ז בתשובה, עת הוא מצטט את פירושו למשנה: והאיש הזה היה מפורסם בחכמה וראש לכל רבני ירושלים, והוא היה תלמיד אשכנזים וראה את כל דברי הראשונים כי היה אחרון בזמן, כי אין לו מ' שנה שנתבקש לישיבה של מעלה (כלומר: נפטר לפני פחות מארבעים שנה)... הנה הר"ר עובדיה אשר הזכרתי למעלה היה איטליינו ובקי בכל מנהגיהם... והוא היה אחרון שבכולם, וכל חכמי צרפת וספרד ואשכנז שבירושלם היו יושבים לפניו כפופים לו.
3 ספר דרושים נאים מהמהר"ל מפראג, דרוש 1 לשבת תשובה והשני לשבת הגדול. ווארשא. תר"ם(1879). בדפוס יצחק גולדמן. מ' ד'; 2 ספר באר הגולה מהמהר"ל מפראג. ווארשא. תרמ"ז(1887). מ"ד ד'; בדף הפורזץ חותמות וחתימות החסיד התמים רבי רפאל(פאלע)נחמן כהן, בנוסף רישום בכ"י שהספר שייך לאביו רבי ברוך שלום ומידיו ניתן לבנו רבי רפאל נחמן. וחותמות אביו. כריכה מקורית פגועה. מצב בינוני-גרוע, קרע בשער ללא חסר, נזקי עש. 4 מסכת אבות עם פרוש רש"י ופרוש דרך החיים מהמהר"ל מפראג. לעמבערג. 1856(תרט"ו). בדפוס דוד צבי הירש שרענציל. בדף הפורזץ ובשער הספר חתימת החסיד התמים רבי רפאל(פאלע)נחמן כהן, חתימה מסולסלת נוספת בדף הפורזץ לא מזוהה. מצב בינוני, ללא כריכה, כתמי רטיבות מעט עובש, מעט נזקי עש. דף הפורזץ הקדמי מנותק. נייר לבן.
1 כרך ספרים קדושת לוי, עבודת ישראל. קדושת לוי על התורה-קדושות,
מהרה"ק רבי לוי יצחק מבאריטשוב. ווארשא. תרס"ג(1902). קי"א, ג-ל"ג ד'; חסר דפים ראשונים של קדושת לוי 5 קדושות. בדף הפורזץ ובדף אחרון של קדושת לוי עה"ת חותמות ברוך שלום בן רפאל נחמן הכהן ווארשא. כרוך איתו ספר עבודת ישראל על התורה ומסכת אבות, מהרה"ק רבי ישראל המגיד מקוזניץ. ווארשא. תרל"ח(1878). צ"ה ד'; כולל חידושי דינים. כריכה מקורית. מצב בינוני-גרוע, נקבי עש מרובים, חסר דפים, נייר יבש ושביר.
2 כרך ספרים על התורה. באור על התורה מרבי עובדיה ספורנו. טשערנוויץ. תרי"ט(1859). קי"ג ד'; רבי עובדיה סְפוֹרְנוֹ נקרא גם הספורנו; נולד בין השנים 1468 (ה'רל"ח)-1473 (ה'רמ"ג) - נפטר לאחר 1550 (ה'ש"י) היה פרשן מקרא יהודי-איטלקי, רב, רופא ואחד מראשי קהילת יהודי רומא וקהילת בולוניה. חיבורו החשוב והנפוץ ביותר הוא ביאור לתורה, למספר ספרי מקרא נוספים (בהם שיר השירים וקוהלת) ופירוש לפרקי אבות. פירושיו מבוססים על הפשט ולשונו קצרה ובהירה. רבי עובדי נולד בעיר צ'זנה, אביו, ר' יעקב ספורנו, נזכר בתשובות המהרי"ק. בנוסף ללימודי דת למד ספורנו גם לימודים כלליים ובכללם פילוסופיה, מתמטיקה, בלשנות ורפואה. הוא שלט בלטינית ובערבית אך עיקר עניינו היה בעברית, עבורה חיבר ספר דקדוק לבקשת מושל Tossignano והיה מורהו לעברית של ההומניסט יוהנס רויכלין בעת ביקורו באיטליה (1498–1500). ב-1524 הוא נזכר כאחד מראשי "קהל רומא" שנפגשו עם דוד הראובני. אך נאלץ לנדוד בין ערי איטליה עד שהתיישב בבולוניה עם אחיו חננאל. בבולוניה יסד בית דפוס עברי ושימש כרופא. בבולוניה הגיע לשיא פרסומו וענה לשאלות חכמים מכל רחבי איטליה כולל מפרארה הסמוכה שהייתה ידועה בחכמיה. שמו הגיע עד חצר אנרי השני, מלך צרפת, לו הקדיש את ספרו הפילוסופי "אור עמים" ושלח לו את פירושו לספר קהלת. 2 ספר עמר נקא על התורה מרבי עובדיה מברטנורא. טשערנוויץ. תרי"ז(1857).
2, ה-כ"ו, כ"ב, ט"ו, 1, י"ב, י' ד'; בדף 2 הקדמת רבי יצחק שמשון מייזליש אב"ד טשערנווביץ. בדף הפורזץ חתימת החסיד התמים רבי רפאל(פאלע)נחמן כהן. חותמות עתיקות נוספות בדפי השערים צבי בן משה. כריכה מקורית. מצב גרוע, נזקי עש מרובים מאוד. רבי עובדיה ירא מבַּרטֶנוּרָא, שנודע גם בכינוי הרע"ב או הר"ב. סביבות ר'-ר"י-רע"ה(1440–1450- 1515). פוסק, פרשן, רב העיר ומנהיג הקהילה היהודית בירושלים בשלהי התקופה הממלוכית. נודע בעיקר בשל פירושו המרכזי על המשנה. בן רבי אברהם ירא. יש הטוענים כי השם יר"א הוא למעשה ראשי תיבות של יהי רצוי אחיו. אחרים טוענים כי שם המשפחה הוא ייחודי לרבי עובדיה עצמו על שם הפסוק: "ועבדיהו היה ירא את ה' מאוד." בנעוריו למד בישיבה של רבי יוסף קולון, כיהן ברבנות מספר ערים באיטליה. בשנת רמ"ו החל במסעו לארץ ישראל. במהלך המסע, שארך כשנתיים וחצי, שנעצר בקהילות שונות הגיע למצרים ונתקבל בכבוד רב על ידי הנגיד רבי נתן ב"ר חיים הכהן שולאל, שהיה בעבר רב בארץ ישראל הוא הציע לרבי עובדיה שלא יעלה לירושלים מסיבות שונות אך רבי עובדיה סירב אף לו. משראה כך רבי נתן הפקיד אותו על ביתו בירושלים ומינה אותו לעמוד בראש הקהילה. לקראת חג הפסח, בי"ג בניסן ה'רמ"ח (1488), הגיע רבי עובדיה לירושלים והתקבל בה בכבוד רב. תושביה היו עניים ואפילו לא היו להם ספרי תורה. מאחר שפרנסתו הייתה מצויה מפיקדונות בנקאיים נושאי ריבית אותם השאיר באיטליה, נרתם רבי עובדיה לשיפור המצב העגום. הוא אף קיבל תרומות ייעודיות לצורך זה מאחיו ומאביו שנותרו באיטליה. עקב השתדלותו לסייע לביסוס וחיזוק הקהילה מבחינה רוחנית וחומרית כאחד, וכן בשל גדולתו התורנית, תפס עד מהרה מקום של כבוד בין תושביה היהודים של ירושלים, והתמנה לרבה הראשי, מינוי שהוכר גם על ידי השלטונות הממלוכים. היה אחראי על חלוקת כספי הצדקות שהגיעו מערי אירופה עבור עניי ירושלים. בין שאר פעולותיו הייתה הקמתה המחודשת של החברה קדישא בירושלים, בה שימש הוא כחבר מן המניין ואף עסק אישית בקבורה. כמו כן סייע בשיקום בית הכנסת ברובע היהודי שנהרס בידי פורעים. הקים ישיבה בסיוע הנגיד של מצרים, הדיין ר' יצחק בן נתן שולאל, שמימן את החזקתה. מוזכר בספרי רבו, בשם עובדיה מברוטונולו), ומכנה אותו שם בתואר החיבה "ידיד נפשי". כן הוא מוזכר בתשובתו של רבי יוסף קארו בשו"ת "בית יוסף". בין חביריו נמנו רבי יוסף אלאסכנדראני עמו למד בירושלים, רבי יצחק עראמה והמקובל רבי מאיר אבן גבאי. על ההערכה הרבה שרכשו לו כל חכמי דורו ניתן ללמוד מדבריו של הרדב"ז בתשובה, עת הוא מצטט את פירושו למשנה: והאיש הזה היה מפורסם בחכמה וראש לכל רבני ירושלים, והוא היה תלמיד אשכנזים וראה את כל דברי הראשונים כי היה אחרון בזמן, כי אין לו מ' שנה שנתבקש לישיבה של מעלה (כלומר: נפטר לפני פחות מארבעים שנה)... הנה הר"ר עובדיה אשר הזכרתי למעלה היה איטליינו ובקי בכל מנהגיהם... והוא היה אחרון שבכולם, וכל חכמי צרפת וספרד ואשכנז שבירושלם היו יושבים לפניו כפופים לו.
3 ספר דרושים נאים מהמהר"ל מפראג, דרוש 1 לשבת תשובה והשני לשבת הגדול. ווארשא. תר"ם(1879). בדפוס יצחק גולדמן. מ' ד'; 2 ספר באר הגולה מהמהר"ל מפראג. ווארשא. תרמ"ז(1887). מ"ד ד'; בדף הפורזץ חותמות וחתימות החסיד התמים רבי רפאל(פאלע)נחמן כהן, בנוסף רישום בכ"י שהספר שייך לאביו רבי ברוך שלום ומידיו ניתן לבנו רבי רפאל נחמן. וחותמות אביו. כריכה מקורית פגועה. מצב בינוני-גרוע, קרע בשער ללא חסר, נזקי עש. 4 מסכת אבות עם פרוש רש"י ופרוש דרך החיים מהמהר"ל מפראג. לעמבערג. 1856(תרט"ו). בדפוס דוד צבי הירש שרענציל. בדף הפורזץ ובשער הספר חתימת החסיד התמים רבי רפאל(פאלע)נחמן כהן, חתימה מסולסלת נוספת בדף הפורזץ לא מזוהה. מצב בינוני, ללא כריכה, כתמי רטיבות מעט עובש, מעט נזקי עש. דף הפורזץ הקדמי מנותק. נייר לבן.
