RECHOV KIBUTS GULIES 24 BNEI BRAK ISRAEL, Israel
Terms of sale
View demo
תצוגת הפריטים והמכירה יתקיימו במשרדנו בכתובת רחוב קיבוץ גלויות 24 בני ברק.
אנו מאוד נשמח אם לא תשימו הצעות בשבת.
The auction has ended
|
LOT 95:
משכיל אל דל. ג"ח. מהדורה ראשונה. אל העדרים השני. מהדורה ראשונה. ספרי הרה"צ ר' הלל קולמיא וחתנו ר' עקיבא יוסף שלזינגר.
more...
|
|
|
Sold for: $50
Start price:
$
50
Buyer's Premium: 20%
More details
VAT: 17%
On commission only
Users from foreign countries may be exempted from tax payments, according to the relevant tax regulations
|
משכיל אל דל. ג"ח. מהדורה ראשונה. אל העדרים השני. מהדורה ראשונה. ספרי הרה"צ ר' הלל קולמיא וחתנו ר' עקיבא יוסף שלזינגר.
כרך 4 ספרים. 1/3
משכיל אל דל 40 כללים בענייני תורה ושמירת המצוות ותוכחת מוסר השכל,
מהרה"ג רבי הלל ליכטענשטיין אב"ד סיקס וקולמיא. ח"א. מארבע חלקים. אונגוואר. תרכ"ז(1867). בדפוס קארל יעגער. [4], פו, [2] ד'; ד' 2
הסכמת בעל הדברי חיים. נייר לבן. מעט דפים מנותקים. כתמים. באופן כללי מצב טוב מאוד. ח"ב "לא נמצא בכרך". ח"ג. מארבע חלקים. לעמברג. תרכ"ט(1869). 6, א-ק' ד'; "חסרים דפים י"ט-כ"ב. בד' מ"ו מוכיח המחבר את המלגלגים על צדיקים. חתימת בעלות בשער. נייר יבש ומעט שביר. דפים רבים מנותקים. לוח הטעות על נייר לבן. מצב בינוני-טוב. ח"ד. בצורת שאלות ותשובות. לעמבערג. תרל"א(1871). 12, א-קכ"ו ד'; 12 ד' ראשונים הקדמה ומפתחות והם על נייר לבן. שאר הדפים נייר מעט יבש. מצב טוב מאוד. לכל חלק שער נפרד.
4 ספר
אל העדרים השני, דער צוויטער אויפרוף אן יידישע קינדער.
מרבי עקיבא יוסף שלזינגר מחב"ס לב עברי, יד עברי, נער עברי. לבוב. 1869(תרכ"ט). [1] דף, טז ע', טז-צב [צ"ל צא] ד' ; בעותק שלפנינו נשמט המספור מרוב הדפים. כ-7 ד' נחתכו (כנראה ע"י הכורך)השוליים החיצוניים ונפגעו אותיות או מילים בחלק מהדפים הפגיעה על כל אורך העמוד ובחלקם שורות בודדות. רובו נייר יבש. מעט נקבי עש בסוף הספר. 2 ד' חתוכים במרכז הדף ללא חיסרון בטקסט. באופן כללי מצב טוב-טוב מאוד.
חותמות רבי ברוך בענדיט בן רבי הלל ליכטענשטיין מאחורי שערי ספר משכיל אל דל. ארבעת הספרים
"מהדורה ראשונה". כריכה מקורית.
הרה"ג הצדיק
רבי הלל ליכטנשטיין (המכונה ר' הלל קולומייער. לפעמים נכתב שמו בקיצור ר' הלל ל"ש) היה רבה של קולומיאה, ומגדולי פוסקי הונגריה. נולד בוועטש שבמחוז פרשבורג בי"א בכסלו תקע"ה לרבי ברוך בנדיקט ליכטנשטיין, אב"ד בעיירה. למד במשך 5 שנים אצל החתם סופר. בשנת תקצ"ז התחתן, ולאחר נישואיו התיישב בגלנטא ועסק בתורה במשך 13 שנה. בשנת תר"י נבחר לכהן כרב במרגיטה בהמלצת חברו מישיבת פרשבורג, רבי יהושע אהרן צבי ויינברגר, (המהריא"ץ) שהתגורר בכפר ליד מרגיטה אצל חותנו. בהמשך נבחר לרב בקלויזנבורג, אולם ה"רב" הרפורמי של טרנסילבניה, אברהם פרידמן, סילקו מפני שלחם בניאולוגים, והוא התיישב מעט בגרוסוורדין, וחזר לכהן כרב במרגיטה בשנת תרי"ט, לאחר מאמצי שכנוע רבים של רבנים ועסקנים, לאחר שקהילת מרגיטה חשה "נעלבת" מכך שעזב אותם לטובת קהילה אחרת. בתקופה זו החל להתקרב לרבי חיים מצאנז, והפך לחסיד נלהב. הוא אפילו החל לנהוג בגינונים מסוימים של אדמו"ר, וקיבל "פדיונות" ו"פתקאות". חסידים רבים החלו לנהור אחריו (עוד בחיי ר' חיים מצאנז), עד שרבי מנחם מנדל מדעעש התלונן על כך בפני ר' חיים מצאנז. בתרכ"ב העביר את הרבנות במרגיטה למהריא"ץ שחמיו נפטר, ועבר לכהן ברבנות בסיקסו. בשנת תרכ"ח נבחר לכהן כרבה של קולומיאה שבגליציה, ומכאן שמו "ר' הלל קולומייער". בשנת תרמ"ג יזם וארגן את כינוס "מחזיקי הדת" וכן "הקונגרס של האורטודקסיה". היה ידוע כנואם מבריק, ונאם רבות בעד חיזוק הדת. התנגד לשימוש בשפת המדינה, וכן להשתלבות החברה החרדית בתרבות המקומית. במסגרת הנהגתו, פרץ סכסוך בינו לבין האדמו"ר מויז'ניץ, רבי מנחם מנדל הגר, בנוגע לשחיטה. היה תומך נלהב בישוב ארץ ישראל, וכתב תשובות הלכתיות בענין זה, בהן תשובות לשלוש השבועות. בתו נישאה לרבי עקיבה יוסף שלזינגר.
הרב
עקיבא יוסף שְלֶזינגר (או עקיבה יהוסף שלזינגר) (ה' בכסלו תקצ"ז, 1837, פרשבורג, הונגריה – א' באייר תרפ"ב, 1922, ירושלים) היה רב הונגרי שעלה לירושלים. לחם באורתודוקסים המתונים ובנאולוגים גם יחד, דגל בהתיישבות בארץ ישראל, בחקלאות, תמך בהקמת בתי חרושת וגדודי שמירה, והיה מהראשונים שפעלו באופן מעשי לרכישת אדמות ולפיתוח החקלאות בארץ. נולד בפרשבורג שבהונגריה (כיום ברטיסלאבה, בירת סלובקיה). אביו, הרב יחיאל שלזינגר, היה ראש ישיבה ומתלמידיו של החת"ם סופר, וכן חוכר אדמות וחקלאי. בנו עקיבא-יוסף התנסה גם הוא בחקלאות. למד בישיבת פרשבורג אצל "הכתב סופר" - בנו של החת"ם סופר. בגיל 19 למד גם בישיבתו של המהר"ם שיק ושל בעל ה"מחנה חיים". נשא את ליבה, בתו של הרב הלל ליכטנשטיין, והיה סמוך על שולחנו במשך כעשר שנים. בנעוריו כמעט ועבר להשכלה, כפי שהתוודה לאחר מכן, וניסיון זה הפך אותו לקנאי במיוחד. הוא יצא כנגד הנאולוגים בחריפות והגדיר אותם ככאלה שיצאו מכלל ישראל, אך את מירב מאמציו כיוון נגד הנאו-אורתודוקסים בהונגריה בראשות הרב עזריאל הילדסהיימר, שנחשבו בעיניו כתופעה חמורה ומסוכנת ליהדות יותר מכל רפורמה גלויה בשל כך שהכניסו את ההשכלה במסווה של אדיקות. יחד עם חותנו הרב ליכטנשטיין ושותפם הרב חיים סופר פתח שלזינגר בפעילות עניפה נגד כל גילוי של מודרניזציה, בין אם באימוץ שפות זרות או בלבוש. ב-1863 (תרכג) פרסם את ספרו הידוע ביותר 'לב העיבר"י' (ראשי תיבות: עקיבה יוסף בן רבי יחיאל) בו הטיף להיבדלות מוחלטת מהעולם החיצון. הוא קרא לא לשנות את השם, הלשון והמלבוש כשם שישראל לא שינו אותם במצרים ובזכות זה נגאלו, וכתב: "הזהרו משינוי השם... שלא יעשו כמו שעושין, שמי ששמו אהרן מכנה עצמו אדאלף... שיהיו נזהרים משינוי הלשון, דלשון יהודית דילן יש לו דין כלשון הקודש... ומלבוש נכרי ח"ו זה איסור מקרא... וסימן ויבא יעקב שלם, ר"ת שם לשון מלבוש. מושג השל"ם היה לססמתו של הרב שלזינגר.
כרך 4 ספרים. 1/3
משכיל אל דל 40 כללים בענייני תורה ושמירת המצוות ותוכחת מוסר השכל,
מהרה"ג רבי הלל ליכטענשטיין אב"ד סיקס וקולמיא. ח"א. מארבע חלקים. אונגוואר. תרכ"ז(1867). בדפוס קארל יעגער. [4], פו, [2] ד'; ד' 2
הסכמת בעל הדברי חיים. נייר לבן. מעט דפים מנותקים. כתמים. באופן כללי מצב טוב מאוד. ח"ב "לא נמצא בכרך". ח"ג. מארבע חלקים. לעמברג. תרכ"ט(1869). 6, א-ק' ד'; "חסרים דפים י"ט-כ"ב. בד' מ"ו מוכיח המחבר את המלגלגים על צדיקים. חתימת בעלות בשער. נייר יבש ומעט שביר. דפים רבים מנותקים. לוח הטעות על נייר לבן. מצב בינוני-טוב. ח"ד. בצורת שאלות ותשובות. לעמבערג. תרל"א(1871). 12, א-קכ"ו ד'; 12 ד' ראשונים הקדמה ומפתחות והם על נייר לבן. שאר הדפים נייר מעט יבש. מצב טוב מאוד. לכל חלק שער נפרד.
4 ספר
אל העדרים השני, דער צוויטער אויפרוף אן יידישע קינדער.
מרבי עקיבא יוסף שלזינגר מחב"ס לב עברי, יד עברי, נער עברי. לבוב. 1869(תרכ"ט). [1] דף, טז ע', טז-צב [צ"ל צא] ד' ; בעותק שלפנינו נשמט המספור מרוב הדפים. כ-7 ד' נחתכו (כנראה ע"י הכורך)השוליים החיצוניים ונפגעו אותיות או מילים בחלק מהדפים הפגיעה על כל אורך העמוד ובחלקם שורות בודדות. רובו נייר יבש. מעט נקבי עש בסוף הספר. 2 ד' חתוכים במרכז הדף ללא חיסרון בטקסט. באופן כללי מצב טוב-טוב מאוד.
חותמות רבי ברוך בענדיט בן רבי הלל ליכטענשטיין מאחורי שערי ספר משכיל אל דל. ארבעת הספרים
"מהדורה ראשונה". כריכה מקורית.
הרה"ג הצדיק
רבי הלל ליכטנשטיין (המכונה ר' הלל קולומייער. לפעמים נכתב שמו בקיצור ר' הלל ל"ש) היה רבה של קולומיאה, ומגדולי פוסקי הונגריה. נולד בוועטש שבמחוז פרשבורג בי"א בכסלו תקע"ה לרבי ברוך בנדיקט ליכטנשטיין, אב"ד בעיירה. למד במשך 5 שנים אצל החתם סופר. בשנת תקצ"ז התחתן, ולאחר נישואיו התיישב בגלנטא ועסק בתורה במשך 13 שנה. בשנת תר"י נבחר לכהן כרב במרגיטה בהמלצת חברו מישיבת פרשבורג, רבי יהושע אהרן צבי ויינברגר, (המהריא"ץ) שהתגורר בכפר ליד מרגיטה אצל חותנו. בהמשך נבחר לרב בקלויזנבורג, אולם ה"רב" הרפורמי של טרנסילבניה, אברהם פרידמן, סילקו מפני שלחם בניאולוגים, והוא התיישב מעט בגרוסוורדין, וחזר לכהן כרב במרגיטה בשנת תרי"ט, לאחר מאמצי שכנוע רבים של רבנים ועסקנים, לאחר שקהילת מרגיטה חשה "נעלבת" מכך שעזב אותם לטובת קהילה אחרת. בתקופה זו החל להתקרב לרבי חיים מצאנז, והפך לחסיד נלהב. הוא אפילו החל לנהוג בגינונים מסוימים של אדמו"ר, וקיבל "פדיונות" ו"פתקאות". חסידים רבים החלו לנהור אחריו (עוד בחיי ר' חיים מצאנז), עד שרבי מנחם מנדל מדעעש התלונן על כך בפני ר' חיים מצאנז. בתרכ"ב העביר את הרבנות במרגיטה למהריא"ץ שחמיו נפטר, ועבר לכהן ברבנות בסיקסו. בשנת תרכ"ח נבחר לכהן כרבה של קולומיאה שבגליציה, ומכאן שמו "ר' הלל קולומייער". בשנת תרמ"ג יזם וארגן את כינוס "מחזיקי הדת" וכן "הקונגרס של האורטודקסיה". היה ידוע כנואם מבריק, ונאם רבות בעד חיזוק הדת. התנגד לשימוש בשפת המדינה, וכן להשתלבות החברה החרדית בתרבות המקומית. במסגרת הנהגתו, פרץ סכסוך בינו לבין האדמו"ר מויז'ניץ, רבי מנחם מנדל הגר, בנוגע לשחיטה. היה תומך נלהב בישוב ארץ ישראל, וכתב תשובות הלכתיות בענין זה, בהן תשובות לשלוש השבועות. בתו נישאה לרבי עקיבה יוסף שלזינגר.
הרב
עקיבא יוסף שְלֶזינגר (או עקיבה יהוסף שלזינגר) (ה' בכסלו תקצ"ז, 1837, פרשבורג, הונגריה – א' באייר תרפ"ב, 1922, ירושלים) היה רב הונגרי שעלה לירושלים. לחם באורתודוקסים המתונים ובנאולוגים גם יחד, דגל בהתיישבות בארץ ישראל, בחקלאות, תמך בהקמת בתי חרושת וגדודי שמירה, והיה מהראשונים שפעלו באופן מעשי לרכישת אדמות ולפיתוח החקלאות בארץ. נולד בפרשבורג שבהונגריה (כיום ברטיסלאבה, בירת סלובקיה). אביו, הרב יחיאל שלזינגר, היה ראש ישיבה ומתלמידיו של החת"ם סופר, וכן חוכר אדמות וחקלאי. בנו עקיבא-יוסף התנסה גם הוא בחקלאות. למד בישיבת פרשבורג אצל "הכתב סופר" - בנו של החת"ם סופר. בגיל 19 למד גם בישיבתו של המהר"ם שיק ושל בעל ה"מחנה חיים". נשא את ליבה, בתו של הרב הלל ליכטנשטיין, והיה סמוך על שולחנו במשך כעשר שנים. בנעוריו כמעט ועבר להשכלה, כפי שהתוודה לאחר מכן, וניסיון זה הפך אותו לקנאי במיוחד. הוא יצא כנגד הנאולוגים בחריפות והגדיר אותם ככאלה שיצאו מכלל ישראל, אך את מירב מאמציו כיוון נגד הנאו-אורתודוקסים בהונגריה בראשות הרב עזריאל הילדסהיימר, שנחשבו בעיניו כתופעה חמורה ומסוכנת ליהדות יותר מכל רפורמה גלויה בשל כך שהכניסו את ההשכלה במסווה של אדיקות. יחד עם חותנו הרב ליכטנשטיין ושותפם הרב חיים סופר פתח שלזינגר בפעילות עניפה נגד כל גילוי של מודרניזציה, בין אם באימוץ שפות זרות או בלבוש. ב-1863 (תרכג) פרסם את ספרו הידוע ביותר 'לב העיבר"י' (ראשי תיבות: עקיבה יוסף בן רבי יחיאל) בו הטיף להיבדלות מוחלטת מהעולם החיצון. הוא קרא לא לשנות את השם, הלשון והמלבוש כשם שישראל לא שינו אותם במצרים ובזכות זה נגאלו, וכתב: "הזהרו משינוי השם... שלא יעשו כמו שעושין, שמי ששמו אהרן מכנה עצמו אדאלף... שיהיו נזהרים משינוי הלשון, דלשון יהודית דילן יש לו דין כלשון הקודש... ומלבוש נכרי ח"ו זה איסור מקרא... וסימן ויבא יעקב שלם, ר"ת שם לשון מלבוש. מושג השל"ם היה לססמתו של הרב שלזינגר.
