Bidspirit auction | אוסף גדול של מכתבים מאדמורי”ם

אוסף גדול של מכתבים מאדמורי”ם ורבנים שנשלחו אל צדיקי בית טשאבא זיע”א   1. מכתב נאה בכתב יד האדמו”ר מספינקא רבי יוסף מאיר כהנא אל בעל ה'ברכות שמואל' מטשאבא. 2. מכתב מרבי פישל סופר (ראב”ד בודפשט ?). 3. מכתב מהחוקר התורני רבי אברהם שישא הלוי   מלונדון לבעל ה'ברכת שלום'. 4. מכתב כתב ערבות מהרב שרגא פייביל פראנק רב שכונת ימין משה בירושלים. 5. מכתב כתב ערבות בכתב יד וחתימת הגה”ק רבי ישראל משה דושינסקיא גאב”ד ירושלים. 6. מכתב ברכות קצר מרבי שמואל יוסף ראבינאוו רב ביהמ”ד 'גראוו ליין' בלונדון. 7. מכתב הגה”צ רבי יצחק צבי סופר אב”ד טעמעשוואר לבעל ה'ברכות שמאול' ברכות לרגל נישאי נכדו [אולי החתן הוא בעל ה'ברכת שלום']. 8. ברכת גמר חתימה טוב, בכתב יד הגה”צ רבי ישכר דב סאפרין מקאומרנא. 9. מכתב הרב עקיבא גרוס אב”ד גלייביץ ובארץ רב אבו-טור ותלפיות, אל בעל ה'ברכות שמואל'. 10. מכתב הגאון רבי אברהם ברוך רוזנברגר אב”ד גמזו אל ה'ברכת שלום', מתוך הדברים מזכיר את בנו (אולי רבי יהושע רוזנברגר חבד”צ העדה”ח שליט”א). 11. מכתב ביידיש מהרה”צ רבי יהושע סאפרין מקאומרנא - ככל הנראה הרבי מקאומרנא ארה”ב שנפטר לאחרונה. 12. מכתב העסק רבי יצחק מאיר לוין אל בעל ה'ברכות שמואל' מטשאבא. 13-14. שני גלויות של רבי שרגא צבי אלטמן בן הגה”ק רבי שמשון אלטמן אב”ד פאקש בעל 'נטע שורק' אל בעל ה'ברכת שלום'. 15-17. מכתבים נאים מהרה”צ רבי אליעזר ליפא בערגער בן בעל ה'ברכת חיים' ממישקולץ – אל בעל ה'ברכת שלום' מטשאבא בענין עריכת ספרו של אביו ומצבו הבריאותי. 18. מכתב מרבי ברוך בערגער, כנראה גם הוא בן של בעל ה'ברכת חיים' ממישקולץ, וכותב בענין משלוח כספים. ועוד מכתבים נוספים. אוסף חשוב והיסטורי!   הגאון הצדיק רבי שרגא שמואל שניטצלער מטשאבא בעל 'ברכות שמואל' (תרמ”ט-תש”מ), גאון קדוש, רב פוסק וצדיק ואיש אלוקים קדוש בעל מופת, נולד בדרטשקא שבהונגריה לאביו רבי ברוך יהודה וחיה שניטצלער, מגזע הגה”ק רבי שמואל שמעלקא הורוביץ מניקלשבורג זיע”א. בהיותו בן שלוש התייתם מהוריו, והלך ללמוד אצל רבו של אביו, הגאון רבי נפתלי הירצקא הלוי זילברמן מראצפרט. לאחר פטירתו למד בישיבתו של הגאון הנודע רבי יהודה גרינוולד בסאטמאר בעל 'זכרון יהודה' זצ”ל. מעשה פלא התרחש בחתונתו, שמעט לפניה הודיע הגה”ק רבי ישעיל'ה מקערעסטיר זצוקללה”ה, שרוצה להיות שושבינו, החתן לא ידע להשים עצה בנפשו, שכן כבר רבו בעל ה'זכרון יהודה' הודיעו שיהיה שושבינו. ואכן ביום החתונה נפל דבר, שחלתה אשת בעל ה'זכרון יהודה' ורבי ישעיל'ה היה שושבינו – ונראתה רוח הקודש בהתגליא. סיפור זה נכתב באריכות בספר בתי אבות (י.מ.פרידלנדר, עמ' קנז והלאה). לפני השואה כיהן רבינו כרבה של לפישפקלדאן (צפון מזרח הונגריה). לאחר השואה, מונה לרבה של   העיר טשאבא. היה מקרוב מאוד למהרי”ד מבעלזא, ולבנו הגה”ק רבי אהרן רוקח מבעלזא זיע”א. בשנת תשי”א עלה לארה”ק והתיישב בעיר הקודש ירושלים, שם היה לתל תלפיות לדבר הלכה וישועה. לפני השואה חיבר מספר חיבור שאבדו בימי הזעם. מתורתו ערך נכדו את ספרו 'ברכות שמואל' על התורה.     הגה''צ רבי שלום משולם ויינברגר 'הרבי מטשאבא' (ת”ש - תשע”ד), גאון צדיק מפורסם, אוהבן של ישראל, נודע כתל תלפיות לדבר ישועה ורחמים, בן לאביו רבי יעקב יצחק ויינברגר, שהיה ראש הישיבה בעיר וואדקערט, ולאמו מרת מלכה לבית שניטצלער, בת הגה”ק רבי שמואל שרגא שניטצלער אב”ד טשאבא זיע”א. בהגיעו לפרקו נשא את בת רבי יוסף דוד אונגר מפרשבורג. הוריו נהרגו בשואה והוא התחנך על ברכי זקנו הגדול רבי שרגא שמואל שניטצלער בעל 'ברכות שמואל' זיע”א, והמשיך את דרכו בהקימו את קהל עדת 'טשאבא' בהנהגתו ואת כולל 'עטרת שמואל'. כמו כן היה חכם הרזים בענייני סגולות וישועות. היה תלמידו של בעל ה'אמרי סופר' מערלוי, ואף בהוראתו היה במשך שנים חזן בימים הנוראים בערלוי. היה גאון מופלא בתורה וחסידות ואף בספרי הלכה ושו”ת, ובצעירותו ספרים רבים מגדולי עולם, עברו תחת שבט בקורתו קודם הדפוס. מתורת נדפס ספרו 'ברכת שלום' על התורה. בנו ממשיך דרכו הוא הגה”צ רבי יעקב יצחק ויינברגר אב”ד טשאבא שליט”א.   מצב כללי טוב – נמכר כמו שהוא.