תשובות הגאונים יו"ל ע"י חברת 'מקיצי נרדמים' העותק האישי הרב אברהם בנימין קלוגר והרב יוסף יעקב צובירי מרבני עדת תימן ...

תשובות הגאונים יו"ל ע"י חברת 'מקיצי נרדמים' העותק האישי הרב אברהם בנימין קלוגר והרב יוסף יעקב צובירי מרבני עדת תימן בא"י. - ליק. תרכ"ד [1864].

ספר תשובות הגאונים אשר הועתק מכתב יד ע"י הרב יעקב מוסאפיה

יו"ל ע"י חברת 'מקיצי נרדמים' העותק של הרב אברהם בנימין קלוגר בנו של ר' שלמה קלוגער ממקימי חברת 'מקיצי נרדמים' אשר הו"ל ספר זה.

ליק. תרכ"ד [1864].

בשער חותמת: "אברהם בנימין קליגער" וחותמת נוספת: "יוסף יעקב צובירי רב לעדת יהדות תימן בתל אביב יפו"

רבי אברהם בנימין קלוגר (תר"א - תרע"ו) בנו של הגאון המפורסם רבי שלמה קלוגר מברודי, את תורתו קנה בעיקר אצל אביו אשר מזכיר קושיותיו מגיל שבע או עשר בספרו "מילי דנזיקין", מגיל צעיר מאד. נודע כת"ח וגאון מפורסם והיה ממקימי חברת מקיצי נרדמים, מהתשובות אותם שלח לשואליו נדפס בשנת תרצ"ג ספר שו"ת שערי בנימין.

הרב יוסף צובירי - היה פוסק תימני, רבה של העדה התימנית בתל אביב.

נולד בצנעא בירת תימן ליעקב צוברי. את ראשית לימודיו התורניים עשה אצל תלמידי חכמים מהעיר צנעא, בישיבת בית אלאוסטא שהקים ר' שלום בן אהרן הכהן, בראשות הרב סעיד עוזרי, שהיה רבו המובהק.

בגיל 27 בשנת תש"ד (1943) עלה הרב יוסף עם משפחתו לישראל והתיישב בשכונת כרם התימנים שבתל אביב, שם כיהן כרב בית הכנסת "אגודת אחים" ועסק בהוראה ובמתן שיעורים בהלכה ובמדרש. כעבור שלוש שנים נתבקש לעבור לשכונת התקווה כדי לעמוד בראש בית הכנסת "אגודת אחים". בשכונת התקווה לימד בבית ספר תנ"ך, משנה ותלמוד. לאחר שהרב שלום יצחק הלוי, שהיה הרב הראשי של יהודי תימן בתל אביב, עזב את העיר, השתדל הרב אברהם חייבי (מהדמויות הבולטות בקרב העדה התימנית בתל אביב) למען הרב צובירי כדי שהוא ימונה כרב העדה התימנית בעיר. לשם כך, הוא לימדו בביתו את כל מלאכת השחיטה והניקור ודיני הטריפה הלכה למעשה היות שהם היו נצרכים לכל מורה הוראה. בשנת תשי"ב (1952), בגיל 36, נבחר לרב הראשי ליהודי תימן בתל אביב והסביבה.

נפטר ב ב' אב תש"ס בגיל 84.

מחיבוריו:

מסורת מדויקת – על דקדוק הקריאה בתנ"ך

סידור כנסת הגדולה – על ספר זה זכה בפרס לספרות תורנית

מגיד מראשית – על אגדה של פסח ועשיית הסדר

ויצבור יוסף בר – על ארבעת חלקי שולחן ערוך

אמונת ה' – יש המייחסים אותו לרב צוברי[1], על פי יחוס זה חיבר אותו בהיותו צעיר בן 18, ספר המגן על "הזוהר" והקבלה כנגד הרב יחיא קאפח אשר יצא כנגד הקבלה בספרו מלחמות ה'

פירוש על התלמוד – טרם ראה אור

[1] מב דף. מצב בינוני - טוב. חורי עש לאורך העותק. כתמים. כריכה ישנה.

---

שבטי ישראל 48 ירושלים