Bidspirit auction | אב ובנו: ספר יסוד בקבלה

אב ובנו: ספר יסוד בקבלה עם הגהות בכתי”ק הגאון ר' יצחק אייזיק וויס מסוואליווע ולראשונה עותק אביו הגאון ר' אברהם דיין במונקאטש: 'שער אורה' תע”ה [1715]. - ספר 'שער אורה' מאת רבי יוסף ג'יקטיליה מגדולי המקובלים בספרד, מספרי היסוד בחוכמת הקבלה. אופיבאך, תע”ה [1715]. מספר רישומי בעלות בשער ובדף לג. שני הגהות בכתב יד. רבי חיים מוולו'זין, התבטא פעם שעל מנת לצאת ידי חובת תורת הקבלה, יש ללמוד את ספר הזוהר ואת ספר שערי אורה. חותמות בעלות רבות של הרה”ק ר' יצחק אייזיק ווייס אבד”ק סוואליווע. בחלקו העליון של השער ישנו רישום בעלות חשוב חלקו דהוי. לאורך הספר ישנם 7 הגהות ותיקונים בכתב יד קדשו של הרה”ק סוואליווע על ספר קבלה!! (יש לציין כי עד כה ספרים שהוצעו ממנו למכירה לא היו של קבלה!!).  -  ידועים דברי המהרש”ג הגאון רבי שמעון גרינפעלד זצ”ל אבדק”ק סעמיהאלי שבהונגריה אשר כתב על רבי יצחק אייזיק (שו”ת מהרש”ג ח”א או”ח סי' ל'): ”וידעתי שהיה מקובל גדול כמעט יחיד במדינה בחכמה זו”. לפנינו אם כן ספר קבלה עותקו האישי של הרה”ק מסוואליווע עם הגהות בכתי”ק. חותמות: ”בן ציון שו”ב דק”ק קרעטשניף”. הרה”ק ר' יצחק אייזיק ווייס אבד”ק סוואליווע  כ”ב אדר תקפ”ד, - כ”ב אדר שני תרנ”ד:   נולד בעיר מונקאטש  לאביו הרה”ק רבי אברהם ווייס זיע”א ראב”ד מונקאטש, ונקרא שמו על שם הרה”ק רבי יצחק אייזיק מקאלוב זיע”א, אשר אביו של רבינו הסתופף בצילו רבות. בינקותו הסתופף בצל צדיקי דורו, רבו הראשון היה הרה”ק רבי יהודה צבי מראזלא זיע”א (חתן הרה”ק העטרת צבי מזידיטשויב זיע”א) רבו זה חיבבו עד למאוד ואם כי אז היה רבינו עדיין צעיר לימים מ”מ היה חביב ונחמד אצלו והשתעשע באהבתו, וכל ימי חייו התענג רבינו בזכרו כל תורת רבו אשר נחקקו אז על לוח לבבו, ומיני אז לא נשכחו ממנו. אחרי הלקח ממנו ארון האלקים עם פטירת הרה”ק מראזלא, קם רבינו ונסע לרבו הרה”ק השר שלום מבעלזא זיע”א שם שמע לקח מפיו עד עת פטירתו, גם ממנו ינק הרבה תורה, כאשר חקקם אח”כ בספרו דברי יצחק, כמו”כ זכה בינקותי שהופיע עליו מזיו אורו של הרה”ק רבי צבי אלימלך מדינוב זיע”א בעיר מולדתו מונקאטש. אחרי פטירת רבותיו ההם, קם ונסע והיה לתלמיד מובהק לרבו הרה”ק רבי יצחק אייזיק מזידיטשויב זיע”א, אשר חיבבו עד למאוד. רבו זה הראה חיבתו אליו בלי שיעור כי הי' גדולה אהבתו, ונפשו קשורה בנפשו, עד שפעם אחת נשקו על מצחו ועל ראשו בפומבי לעיני כל החסידים. גם העמיד את רבינו להשגיח על הכתבים שלו, שהוא יעתיקם והוא יגיהם, על פיו יצאו ויבאו על אף שהיה לרבו הרבה תלמידים גאונים וצדיקים קדושים וטהורים, מ”מ בחר ברבינו שיעשה זאת, גם דיבר עמו הרבה ענינים גבוהים ורמים כאשר רבינו העיד לעת זקנתו שכעת נודע לו מה שכיוון רבו באמרו לו זאת אז. פ”א כאשר שהה רבינו אצל רבו בזידיטשויב ביחד עם אחיו הרה”ק ר' שמואל צבי דיין זצ”ל ביומי דסוכות, התבטא עליהם רבם, רבי שמואל הערש דיין און דער סוואליווער רב זענען מיינע צוויי לייכטער'ס וואס באלייכטן מיר די סוכה. כמו”כ נסע לקבל פני צדיקים קדושי עליונים בעלי רוה”ק נבג”מ ה”ה הרה”ק מרוזין זי”ע, ומחו' הרה”ק ר' חיים מקאסוב זיע”א, הרה”ק ר' צבי הירש מרימינוב זיע”א, שקירבוהו והוקירוהו עד למאוד כערכו הרם, גם נסע להסתופף אצל הרה”ק ר' מאיר מפרימישלאן זיע”א אשר קירבו במאוד ודיבר עמו הרבה באהבה וחיבה והראה לו אותות אהבה. עם פטירת רבו הרה”ק מזידיטשויב זיע”א נסע לצאנז להסתופף בצל הקודש, אמר לו הרה”ק מצאנז, ביאתך אצלי הוא למשיבת נפש, אבל כאשר אני זוכר למה בא אצלו לבו חלל בקרבו (שהוא מחמת פטירת הרה”ק מזידיטשויב). בהגיעו לפרקו נשא בשנת תר”א לערך, את זו' הרבנית הצדקנית מרת חיה ע”ה בת הגה”ח ר' קלונימוס קלמן אייזדארפער ז”ל מכפר פאסיקא (השוכן בין מונקאטש לסוואליווע), שהיה נקרא רבי קלמן פאסיקער. באותו עת כבר לא היה חמיו בין החיים, רק חמותו האשה הצנועה הצדקנית מרת רחל סימא ע”ה היא אשר החזיקה את רבינו מטוב רצונה, בכבוד גדול על שולחנה למשך טו”ב שנה, כאשר באותו עת יושב רבינו והוגה בתורה בלא שום טרדות פרנסה אלא מתוך הרחבת הדעת, אשר רבינו הוקיר לה זאת כל ימיו. בשנת תרי”ח נתקבל רבינו לאב”ד בעיר סוואליווע, שם ניהל נשיאתו ביד רמה, והתקין בעיר תקנות ישרות לחיזוק הדת, במשך ימי שבטו שם שפט את העם באמת ובאמונה כאשר לא חנף לאיש והציל עשוק מיד עשקו ומחה בהממרים פי ה', ותמיד מסר עצמו לעשות רצון קונו, כמו”כ דאג על האלמנות ויתומים בעירו והיה להם לאב רחום כאשר דאג לכל מחסורם. עם סדר יומו העמוס מצא תמיד פנאי להרבות בתורה ולהגות בה יומם ולילה ולא נתן לעפעפיו תנומה, בכל ב' וג' שנים גמר אס כל הש”ס, וכן גמר סדר משניות כמה וכמה פעמים כאשר בכל יום למד ח”י פרקים, והוא חוץ מסדרו בספר הזוהר ומדרשים רבים, ספרי מוסר וקבלה, וספרי חסידות, כ”כ היה גדול בתורה עד שהיה מסיים י' דפים גמרא בהעלם אחת בידיעה ברורה והבנה מבריקה. בשלהי שנת תרל”ט אחר פטירת אחיו הגה”צ ר' שמואל צבי דיין דמונקאטש זצ”ל, נתהווה שם חלל גדול, וקראו תושבי עיר מונקאטש את רבינו שיבא לכהן שם פאר על מקום אחיו. בעיר מונקאטש ניהל רבינו את נשיאותו ברמה כבתחילה, והיה הראב”ד דשם, מיד לקח רבינו להעמיד הדת על תילו, ושרת שם בקודש, כאשר גם הרה”ק השם שלמה שהיה האבד”ק שם כמעט לא עשה שום מעשה בלי שאלתו ועצתו והסכמתו של רבינו, גם שם עם כל טרדותיו בעניני הכלל והפרט לא הזניח מלימודיו ולא כלום, והמשיך להתעלות בתורה ועבודה עד למאוד. חיבר כמה וכמה ספרים, תולדות יצחק עה”ת, ובית יצחק על מגילה, אשר הרה”ק הדברי יואל מסאטמאר זיע”א אמר שאת דרך הלימוד שלו לקח מהס' בית יצחק על מס' מגילה מרבינו, גם אמר פעם הרה”ק מסאטמאר בשוחחו אודות גדלות רבינו, בזה”ל: די וועלט האט נישט געוויסט דאס גרויסקייט פון סוואליווע רב,