Bidspirit auction | הגהות שלא נדפסו בכתי”ק הגה”ק

הגהות שלא נדפסו בכתי”ק הגה”ק בעל המופת רבי שבתי שעפטיל וויס אב”ד שימאני - הגהות שכפי הנראה לא נדפסו בכתי”ק הגה”ק בעל המופת רבי שעפטיל וויס משימאני. ספר ערוגת הבשם,   חידושים ודרושים חסידיים עה”ת, על ספר ויקרא, במדבר, דברים. מאת  הגה”ק רבי משה גרינוואלד מחוסט. חוסט, תרע”ג [1913]. מהדורה ראשונה. מאחורי דף השער נכתב בכתב יד מאוחר: ”ב”ה מספרי הגה”ק מוהר”ר שעפטיל וויס” לאורך הספר הגהות חשובות בכתי”ק ה'שימאני רב' בינהם חידושים נאים על דברי בעל ה'ערוגת הבשם' זצ”ל. הגהות אלו שלאורך הספר מהגה”ק בעל המופת רבי שבתי שעפטיל וויס אב”ד העיר שימאני,   כפי הנראה לא נדפסו מעולם (עפ”י בדיקת אוצר החכמה). יש לציין כי לפי דעת אחד מן המומחים אין זה וודאות שזהו כתי”ק של ה''שימאני רב'' אך אעפ”כ בחרנו להציג זאת לפני הקונים והבוחר יבחר בדרכו שלו. הגה”ק הנורא רבי שבתי שעפטיל ווייס 'דער הייליגער שימאניער רוב',   נולד בפרשבורג לר' ישעיה ישכר (בער) ולמרים. האגדה מספרת שביום שקדם ללידתו נפטר חייט אלמוני בפרשבורג, ובהלוויתו שהתקיימה למחרת השתתף הכתב סופר וסיפר שאביו החתם סופר בא אליו בחלום ואמר לו שהחייט היה איש קדוש ואין מי שראוי להספידו, והוסיף שנשמתו באה לעולם שוב בתינוק שנולד ביום זה בפרשבורג. בילדותו התקרב לכתב סופר - רבו של אביו. למד תורה אצל רבי שרגא פייש פישמן מגיד מישרים בפרשבורג ואצל דודו רבי אברהם פרגר ראב”ד טפלצ'אן. בבחרותו למד בישיבת פרשבורג אצל רבי שמחה בונם סופר. בשנים אלו, לפי עדות חברו מהישיבה רבי יונתן שטייף, ידע את כל הש”ס בבלי וירושלמי, ספרא, ספרי, פסיקתא, ראשונים ואחרונים. בה'תרמ”ט נשא את רחל לאה בת רבי אברהם הופמן,   לאחר נישואיו התגורר בשארוואר וחותנו פתח עבורו חנות עור לפרנסתו. במקביל לעיסוקו במסחר התמיד בתורה. בה'תרנ”ד, לאחר פטירת רבי אברהם לייב שוורצשטיין, רב העיירה שימאני (מחוז ואש), התמנה הרב וייס לממלא מקומו כרב ואב”ד העיירה, רבנותו חלה גם על תושבי העיירות הסמוכות לשימאני. בה'תרפ”ט, לאחר פטירת רבי שמואל גוטליב רבה של פאפא נסע פעמיים בשבוע לפאפא וישב בהרכב בית הדין, בתקופת החגים שהה בפאפא לזמן ממושך יותר. כן נסע רבות לסמבטהלי והיה מעורב בהנהגת העיר ופסיקת דינים. עסק רבות בכשרות, שחיטה וגיטין. היה תלמיד מובהק לקרובו רבי יוסף משה הופמן ראב”ד פאפא ומחבר ספר 'מי באר מים חיים'. היה מיודד עם רבי חיים אלעזר שפירא ועם רבי אברהם צבי אונגר (ה'מחנה אברהם') והעריץ את רבי יואל מסאטמר. זכה להערצה אצל רבים מגדולי דורו, רבו הכתב סופר התבטא עליו שהוא ”בקי בטריפות כרבי יוחנן”. רבי ישכר דוב מבעלז התפלפל איתו בדברי תורה, ואף ליווהו עד לרחוב לאחר שביקר אצלו, בנו רבי אהרן התבטא לאחד מקרובי הרב וייס שבא אליו להתברך: ”כי מי שיש לו קרוב קדוש כזה אינו צריך לבא הנה בשביל ישועה”. נהג לקום בחצות לילה וללמוד עד הבוקר. נודע כאיש קדוש, כבעל רוח הקודש וכבעל מופת, רבים פנו אליו להתברך, ביניהם מי שרצה להיפטר מגיוס לצבא. שימש ברבנות שימאני כחמישים שנה, עד לפטירתו בג' בחשוון ה'תש”ד, נקבר בשימאני. חיבר את הספר 'הלכתא רבתא לשבתא', המכיל את חידושיו בהלכות שבת ובסוגיות הש”ס, יצא לאור בשנת ה'תשל”ב, על ידי צאצאיו. אחיו הוא רבי יצחק וייס מווערבוי. על גבי מצבתו נכתב 'הרב הגאון הכביר המפורסם על פני תבל שר התורה פוסק מובהק כקש”ת מרן רבי שבתי המכונה שעפטל ווייס' בעל הלכתא רבתא לשבתא. מצב טוב - בינוני. כתמים. דפים שבירים מעט. קרעים עם קרעים חסרים קלים בשולי הדפים בחלקן הקטן עם פגיעה בטקסט. כריכה חדשה נאה.