Bidspirit auction | לראשונה במכירות העותק האישי של

לראשונה במכירות העותק האישי של הרה”ק רבי אליעזר ליפמאן ליטמאנאווסקי חתן בעל ה''תפארת שלמה'' מראדמוסק. וזקינו של ר' דוד מסאכטשאב. - ספר עיקרי דינים מאת ר' דניאל טירני - סדילקאב. תקצ”ה [1835]. בדף הפרוזאץ רישומי בעלות וחתימות בכתב יד בנו ר' חנוך העניך ליטמאנובסקי: ”הס' הלז נמצא בין ספרי כבוד אדוני אבי הרב החריף ובקי המנוח מו”ה אליעזר ליפמאן זצללה”ה חתן הרב הקדוש הגראון מוהר”ש זצללה”ה מראדומסק בעהמח” ספר תפארת שלמה באעה”ח פה בענדין ט”ו אלול תרנ”ה חנוך העניך ליטמאנאווסקי” רישום הבעלות שלפנינו נכתב שמונה ימים בלבד טרם הסתלקותו של ר' ליפמן מן העולם! כמו ”כ רישום נוסף בכתב ידו של ר' חנוך העניך: ”על הספר נחתם נתן משןלם בריינדאס הוא אחד מראדמוסק אשר הספר הי' שלו ואולי הוא שאול תחת ידו מאבותי זצללה”ה ושאלתי וחקרתי ולא נתוודע...” סיפור ידוע נקשר אודות הרה”ק ר' ליפמאן עם חותנו בעל ה''תפארת שלמה''   היה זה כאשר ביום שבת קודש בכ”ג באדר כבה מאור העולם הגאון הקדוש בעל חידושי הרי”ם מגור זיע”א הסתלק אל בית עולמו אבל גדול הקיף את כל בית ישראל הרה”ח ר' ליפמאן זצ”ל חתנו של הרה”ק בעל תפארת שלמה זיע” היה בגור בהלויה העצומה בשובו מההלויה שלח לקרוא לו הרה”ק בעל תפארת שלמה זיע”א ובקש לספר לו לפרטי פרטים את כל סדר פטירתו הרה”ק בעל חידושי הרי”ם זיע”א והוסיף ואמר הרה”ח ר' ליפמאן זצ”ל ירא אנכי שלא יקחו מאיתנו עוד צדיקים מזה העולם אז הרה”ק מראדומסק זיע”א אחז זקנו הקדוש בידו ואמר לו אתה רואה שגם זקני הוא לבן, ואחר כך בקש ממנו שישתדל שלאחר אריכות ימיו ושניו יתקבל כרב ואב בית דין בראדומסק לשבת על כסאו אחריו בנו ר' צבי מאיר זיע”א וכאשר ראהו שהוא בוכה למשמע דבריו נאנח ואמר אחרי פטירת מרן מגור זיע”א אין לי עוד לעשות בעולם הזה והיה שם כאותו מעמד הרה”ג ר' יואל זצ”ל דומ”ץ בראדומסק והוא העז ליבו ושאלו והלא עדיין צריכים לצדיק בעולם הזה לטובת הדור והשיב הרה”ק מראדומסק זיע”א - ”אמרו רבותינו ז”ל כמעשהו בחול מעשהו בשבת חול הוא עולם הזה ו”שבת הוא עולם הבא כי הצדיקים שמתפללים בעד ישראל בחול הוא העולם הזה מתפללים עבור ישראל גם כן בשבת שהיא עולם הבא” (''המחנה החרדי'' שבועון ''קהל מחזיקי הדת'' כ”ד אדר תש”ן) הרה”ק רבי אליעזר ליפמאן ליטמאנאווסקי, (תקצ”א -  כ”ג אלול תרנ”ה) חתן בעל ”התפארת שלמה” מראדאמסק. מחשובי תלמידי הרה”ק מקוצק, נולד בשנת תקצ”א בעיר וויערשוב, לאביו רבי ברוך יהודה ליפמן, שנפטר לפני שנת תרט”ו. בצעירותו למד אצל הגאון מקוטנא רבי משה יהודה לייב זילברברג. בשנת תר”ט נשא לאשה, את מרת רחל, בתו של האדמו”ר רבי שלמה הכהן רבינוביץ בעל התפארת שלמה מראדומסק. על אף שחותנו, היה מראשי המתנגדים לדרכה של קוצק, היה רבי ליפמן נוסע אל האדמו”ר רבי מנחם מנדל מקוצק, ולומד מדרכיו. כאשר גדלה בתו, והגיעה לפרקה, דיברו בעדו שיתקבל לכהן כרב בעיר אלקוש, בה נתפנה אז כיסא הרבנות, וחותנו הקדוש ה''תפארת שלמה'', היה מאד מעוניין שיקבל על עצמו את הרבנות, על מנת שיוכל להביא פרנסה לביתו, אך רבי ליפמן סירב, כי לא רצה ליהנות מן הציבור, . חותנו שלח מכתב אל רבו מקוצק, בבקשה שישכנעו ליקח את עול הרבנות, אך רבו הסכים עמו בסירוב, ואך זאת גזר עליו שיפתח בית מזיגה לצורכי פרנסתו, ואכן, פרנסתו של רבי ליפמן היתה מאותו בית מזיגה אותו ניהלה בפועל אשתו הצדקת. לאחר פטירת הרה”ק מקוצק, היה רבי ליפמן נוסע עם חבורת החסידים אל הרה”ק רבי חנוך מאלכסנדר, ולאחר פטירתו של האחרון, היו מן החסידים שחפצו שבהנהגתו של רבי ליפמן, אך הוא סירב אף לזאת, וקם ונסע אל הרה”ק בעל חידושי הרי”ם מגור, ואף שהה שם בשבת בה נפטר. ולא רק זאת, אלא אף לאחר פטירתו, נסע רבי ליפמן אל נכדו בעל השפת אמת, שהיה צעיר ממנו בשנים רבות, ונחשב לאחד מזקני ומחשובי החסידים באותה העת. מסופר כי לפני שנפטר בעל חידושי הרי”ם, אמר לאשתו הרבנית, כי נכדם היתום שלמה עדיין לא נשא אשה, וברצונו שתדאג להשיאו לבת תלמיד חכם, שאלתו הרבנית מי נחשב תלמיד חכם, וענה לה: רבי חיים אלעזר וואקס הרב מקאליש, רבי ליפמאן מראדומסק, הוא נשוא מאמרנו, ורבי נח שחור מביאלה. ואכן, לימים נשא רבי שלמה את בתו של רבי ליפמן כדלהלן. בשו”ת אבני נזר מופיעים אליו כמה תשובות, וכותב לו, לכבוד ידידי מחו' הרב החריף הבקי החסיד מו”ה אליעזר ליפמן מראדומסק, וכן בשו”ת נפש חיה מופיעה בסי' צ”ב תשובה אליו משנת תרל”ה. כל ימיו, מאז שנישא, גר רבי ליפמן מראדומסק, ועל שמה נתפרסם, ובה אף נפטר ביום ג' אלול תרנ”ה, ובבית הקברות שבעיר, נטמן, סמוך למקום מנוחת חותנו הגדול. רעייתו מרת רחל נפטרה ביום כ”א אב תרפ”ב. בניו וחתניו: רבי יצחק שלמה ליטמנוביץ, נולד בשנת תרכ”ח, נשא לאשה את מרת לאה רייזל בתו של הגאון רבי צבי אריה יהודה יעקב מייזליש אב”ד לאסק בעהמ”ח חדות יעקב, רבי יצחק שלמה נפטר בי' אב תרפ”ט, ומנוחתו בראדומסק, ולאה רייזל נפטרה כ”א אייר תרצ”ט בווארשא. מצאצאיו: א. מרת חיה פייגה אשת רבי שבתי בורנשטיין, נולדה תרנ”א, נישאו בשנת תרס”ח, בשנות התר”פ עלו לארץ ישראל, וקבעו מושבם בירושלים,   רבי שבתי היה נכד רבי מאיר בורנשטיין שהיה אחיו וחתנו של בעל האבני נזר מסוכטשוב, רבי שבתי היה תלמיד חכם גדול, ומסר שיעורים רבים, וכשנוסדה בירושלים ישיבת שפת אמת, נתבקש על ידי האמרי אמת לכהן בה כראש ישיבה, הוא אף השאיר אחריו חידושי תורה בכתב. נפטר ג' טבת תשל”ב, וחיה פייגה נפטרה כ”ד אייר תשל”ז. בנו ר' יחזקאל ליטמנוביץ. בנו רבי ברוך ליטמנוביץ, נולד תרי”ד. בנו רבי יהודה מענדל ליטמנוביץ, נולד תר”כ, חי בראדומסק ונהרג בשואה. בנו רבי ישראל ליטמנוביץ. בנו רבי העניך מרדכי ליטמנוביץ. בתו מרת אסתר פערל אשת רבי שלמה אלתר מווארשא אחיו של האדמו”ר בעל השפת אמת מגור, כמסופר לעיל. מרת חיה שרה אשת רבי נתן אייבשיץ. מרת דבורה אשת ר' יצחק מיכאל רוזנברג, ובזיווג שני אשת רבי צבי הירש מורגנשטרן נכד רבי דוד מקוצק.