Bidspirit auction | פולמוס המדפיסים - סט שלם

פולמוס המדפיסים - סט שלם מפואר ש”ס זולצבאך. תקט”ו-תקכ”ג | 1755-1763 חתימת ר' יחזקאל הלוי גלוגא - תלמוד בבלי, תשעה כרכים הכוללים את כל מסכתות תלמוד בבלי, דפוס איכותי עם הוספות והגהות רבות. בבית דפוסו של משלם זלמן בן אהרן פרנקל - זולצבאך בין השנים: תקט”ו-תקכ”ג  [1755-1763]. האם לשרוף את הכרכים?! ש”ס זה עמד במרכזו של פולמוס גדול ורחב היקף: כאשר התחילה ההדפסה טענו המדפיסים פרופס מאמשטרדם שיש להם זכות בלעדית להדפיס את התלמוד - מאת ועד ארבע ארצות - למשך 25 שנה כמופיע בהסכמות שקבלו להדפסת הש”ס שלהם (אמשטרדם תקי”ב-תקכ”ה). במשך הזמן יצאו החלטות חמורות של ועד ארבע ארצות, שקבעו בין היתר שיש לשרוף או לגנוז את המסכתות שנדפסו בזולצבאך, משום שהמדפיסים שם השיגו את גבול המדפיסים מאמשטרדם (נדפסו בפנקס ועד ארבע ארצות, סי’ תשלח-תשלט, עמ’ 403-405). וכמו כל פולמוס הגון, גם זה גרר אחריו תכתובות רבנים ודעות בעד ונגד. כמובן שגם יצאו קונטרסי מחאה משני הצדדים. רבינו הנודע ביהודה נדרש לנושא וניסה לפשר בין הצדדים. ראה עוד רנ”נ רבינוביץ, מאמר על הדפסת התלמוד, ירושלים תשי”ב, עמ’ קכ-קכא. בנוגע לשימוש בכרכים עצמם אחר שכבר נדפסו, הוכרע ע”י הגאון רבי יוסף שטיינהרט מפיורדא בתשובה שכתב להגאון רבי שאול אמשטרדם (שו”ת זכרון יוסף חו”מ) תשובה העוסקת במעמדם של כרכים אלו: ”לפי עניות דעתי הדבר ברור כצהרים וכשמש בחצי השמים שמותר ללמוד מתוך הש”ס שנדפסו בזולצבאך, ואפילו נדפסו בחרם...”. חלק מנוסח השער בחלק מהמסכתות (ברכות, שבת, פסחים, ראש השנה, יבמות, גיטין, בבא קמא, בבא בתרא, סנהדרין, זבחים, חולין, נדה), נדפס בדיו אדומה. בכל השערים דגל המדפיס עם הכיתוב ”זלמן מדפיס”. רישומי בעלות רבים בדפי הפרוזאץ, ביניהם של  חלקם מתוארכים לאמצע שנות הת”ק;  ”יחזקאל הלוי גלוגא”  - ”להבחור יעקב בומסלא מפה פראג” -  הגאון רבי יחזקאל הלוי גלוגא שלזינגר זצ”ל נולד לאביו הגאון רבי שמואל הלוי מחשובי הדיינים בעיר גלוגא אשר במדינת שלעזיען והגיע לפראג בילדותו נקרא שמו בישראל יחזקאל ע”ש סביו הגאון רבי יחזקאל הלוי סג''ל אב”ד קראטשין מזרע הלווים עד שמואל הרמתי שהיה חתן הגאון המפורסם רבי יצחק הגדול מפוזנא זצוק”ל שמוזכר במג”א או”ח סי' א' סקי”א ועוד משפחתו היתה רמת היחס מצאצאי רש”י והרמ”א נשא לאשה את האשה הצדקנית מרת חיה שרה בת הגאון רבי אברהם באנדי זצ”ל מפראג מח”ס ”זרע אברהם”  ”כי אנא בעובדי' ידענא התמדת תורתו בעומק העיון במעט שנות במעט תנומות ועוצם הפלגת יראתו כמעט לא עבר עליו לילה בעודו בבריאותו שלא התאבל על חורבן בית אלוקינו גם בימי זקנותו סיגף את עצמו מאד וכל תענוגי העולם כאין וכאפס נחשבו בעיניו תפילתו הייתה לרוב בדמעות עין ושפך כמים ליבו נכח פני ה' כמה פרצות גדר ורבים השיב מעון ע”י תוכחתו שיראתו עמדה לו שדבריו עשו פרי ונכנסו אל לב השומע התבוננתי בכל דרכיו וראיתי שבכל מעשיו שעשה היה נמלך בקונו תמיד בטרם עשותם האם מסכימים עם רצונו יתברך ודרכי התורה והיראה” מתוך הספד בנו הגאון רבי לייב זצ”ל בקונטרס אבל אבי כיהן עשרות שנים כראש ישיבה בפראג וכרב העיר בומסלא נלב”ע ביום כ”ד בסיון תקפ”א ומנו”ב בעיר בומסלא . בנו רבי ליב הלוי גלוגא הוציא ספר על אביו הנקרא ''אבל אבי'', ובו דברי הספד על רבי יחזקאל סג”ל אב”ד בומסלא, שנאמר על ידו בבית הכנסת בפראג בשנת תקפ”א. חיבורו  מראה יחזקאל, עמ”ס חולין נדפס בפראג תקנ”ב.  15 כרכים. סט שלם. • ברכות וסדר זרעים , תקט”ו: [3], ב-ק; פז דף. • שבת,   עירובין,   [3], ב-קצ;  מצב טוב. מסכת שבת מצב בינוני. כתמים קרעים עם קרעים חסרים. - מסכת שבת מצב בינוני. כתמים קרעים עם קרעים חסרים. • ביצה, תקט”ו: נא דף.  חגיגה , תענית, שקלים, תקט”ז-תקי”ז: קיז, קיט-קל; כח; לו; יג דף. • פסחים, מועד קטן, מגילה, תקט”ז-תקי”ז: קכא, קכא-קלז; מד; לט דף. • ראש השנה, יומא, סוכה, תקי”ז: מא; צה; סח דף. • יבמות, כתובות תקי”ז-תקי”ח: קמז; [2], ב-קמה, קנ-קנג דף. חתימה בפרוזאץ: ”שייך להתורני יחזקאל הלוי מגלוגא”  • נדרים, נזיר, סוטה, תק”כ: קו; סט; נב דף. מצב טוב. • גיטין, קידושין, תקי”ז-תק”כ: קטז; צז דף. • בבא קמא, בבא מציעא, תק”כ: קמו; קנח, [1] דף. מצב בינוני גרוע.הדבקות עם פגעים בטקסט קרעים עם קרעים חוסרים. בבא מציעא מצב יותר טוב. • בבא בתרא, עבודה זרה, תקכ”ג: ריט; צז דף. מסכת עבודה זרה נדפסה במקור ללא שער. • סנהדרין, אבות דרבי נתן, סופרים, שמחות, כלה, דרך ארץ רבה וזוטא, אבות עם שמונה פרקים לרמב”ם והפירוש ”חסד אברהם”, הלכות קטנות של רבינו אשר, שבועות, עדיות, הוריות ומכות, תקכ”א: קכט; לג; [לז]-נב; סא; יד; יח; כח דף. • זבחים, מנחות, בכורות, -  תקכ”א-תקכ”ב: [2], ב-קכא, קכא-קכו; קיד, קיד-קטו, [1] דף. שער זבחים מצב בינוני עם הדבקות וחוסרים. סוף מסכת בכורות מצב בינוני קרעים עם קרעים חוסרים. • חולין, כריתות, תקכ”ב: קעז; לא דף. •   תמורה, מעילה, קינים, תמיד, מידות, ערכין, תקכ”ב: עג; לו; לו, [1], לז-מב, [1]; לו, [1] דף. • נדה וסדר טהרות, תקי”ח-תקי”ט: פח; קעח דף. מפרט:  חלק שערים בדיו אדומה.  מצב כללי בינוני - טוב. הדבקות עם פגעים וחוסרים בכמה מסכתות. כתמים. כריכות אחידות.