Bidspirit auction | ה'קצות של בעל הישמח משה'?

ה'קצות של בעל הישמח משה'? הגהות חשובות מאוד לגאון לא ידוע רישומים עתיקים מהעיר טולטשווא ספר יסוד ספר קצות החושן מהדורה ראשונה שני החלקים. הגהות למדניות ומיוחסות! ספר קצות החושן, על שולחן ערוך חושן משפט, חלק ראשון ושני, מאת הגאון רבי אריה ליב הכהן הלר. לבוב, [תקמ”ח-תקנ”ו 1788-1796]. דפו”ר ב' חלקים. -   מהדורה ראשונה. שני כרכים. בסוף הכרך הראשון ”קונטרס הספקות” לאחי המחבר הגאון רבי יהודה הכהן (בעל ”תרומת הכרי”). הכרך הראשון נדפס בדפוס הרבנית יהודית רוזאניס. הגהת רבינו ה'ישמח משה'  ?   הגהות חשובות מאוד   [צילמנו רק חצי מההגהות]   בחלק ב' בסימנים הנוגעים להלכות 'חזקת ג' שנים'  כעשר הגהות ארוכות וחשובות ושתי הגהות ארוכות מאוד שמתוכן ניכר שהכותב היה מגדולי הת”ח בשנות סוף הת”ק  בין הדברים הוא כותב ”ולפי עניות דעתי יש ליישב קושיית התוספות”    ”ובסברא זו יש ליישב קושיית הרא”ש”  בוודאי המדובר בגאון גדול אך אין לנו אפילו קצה חוט במי המדובר    אחת ההגהות בכתיבה שונה גם היא מסוף שנות הת”ק  בסימן שע”ה  ושם הכותב מסיים את הגהתו במילים ודו”ק היט”ב   כשעל הט' סימן ראשי תיבות מה שלא כ”כ מובן איזה ראשי תיבות ניסה הכותב לרמוז אנו חושבים שייתכן שכוונת הכותב לקיצור הידוע לט”ב -טייטלבוים ואכן כתב היד של הגהה זו דומה במאוד לכת”י של רבינו הקדוש והטהור רבינו ה'ישמח משה' מאויהל אם כי לגבי אות אחת האות ק' אנו מסופקים  [השווה לכתבי ידו המופיעים בספר אוצרות ישמח משה- מכתבי קודש]  בנוסף ישנם בספר שני רישומים עתיקים מהעיר טולטשווא  באחת מהם שהדביקו אותה בתור השלמה לקרע שנוצר בספר  כתוב ”אף על פי שאסרו חכמים... ועל זה באתי על החתום פרשת בהעלותך פה טולטשווא”  כשהשם עצמו חתוך הרישום הוא מתאים לסוף שנות הת”ק  יש גם רישום של ישראל אברהם מטולטשווא  וכידוע בעיר טולטשווא גר ר' משה דוד אשכנזי בעל ה'תולדות אדם' חותנו של רבינו ה'ייטב לב' נכדו של רבינו ה'ישמח משה'  ואם הספר  היה שייך ל'ישמח משה' ייתכן והוא עבר לנכדו ה'ייטב לב' ששהה אצל חותנו ר' משה דוד אשכנזי והסתובב בעיר טולטשווא אצל אנשים אחרים.   בנוסף בדף השער מספר חתימות עתיקות שלא הצלחנו לפענח לגמרי באחת כנראה כתוב שייך להרבני מורינו הרב ש”ד  ועוד חתימה לא ברורה מספיק  ייתכן ואם מדובר בחתימת תלמיד ה'ישמח משה' יהיה ניתן להוכיח מכאן שאכן הספר שלנו היה שייך לרבינו ה'ישמח משה'   כמו כן יתכן שהכוונה בראשי תיבות ש”ד היא 'שינווא דיין' ואכן כידוע רבינו ה'ישמח משה כיהן כאב בית דין בשינווא, ותן לחכם ויחכם עוד. בנוסף בתוך דפי הספר באחד החלקים רישום עתיק של שם פרטי בהגאון הגדול ללא המשך. ספר קצות החושן - הידוע בכינויו  בשפה הישיבתית החביבה ”הקצות” הינו פסגת הלמדנות התורנית, ומנכסי צאן הברזל של עולם התורה, במשך יותר ממאתים שנה נחשב למורה הדרך העיקרי ללימוד עיוני בישיבות מכל החוגים ובארצות שונות. הספר נכתב על סדר חלק חושן משפט בשולחן ערוך, ולכן נקרא שמו ”קצות החושן” כלומר קצה ושוליים לחושן המשפט. מילים אלו על בסיס הפסוק ”עַל שְׁנֵי קְצוֹת הַחֹשֶׁן” (שמות, לט טז). היטיב לתאר זאת הרב זווין כי הפך ה”קצה” לראש. ממנו פינה וממנו יתד, והוא משמש בפום רבנן ותלמידיהון לאבן הראשה ולנקודת מוצא, החושן (השלחן ערוך) נותן לנו את פסקי הדינים, הלכות הקבועות וב'קצהו' אנו מרגישים את הרוח והנשמה של אותם הדינים, אנו מתרוממים אל על למקורות רבותינו הראשונים אשר הורו ואשר הוגו את ההלכות היסודיות, ויורדים למעמקי צפונותיהם לדלות את הפנינים והמרגליות הספונים בתוכם, דרך הבנתו הישרה ואופן הסברתו הקולעת, מאין כמותם ליישר את השכל ולהדריך את הוגי התורה לבל ילכו ארחות עקלקלות. לא לחנם נתקבל הספר בחיבה ובהערצה. זכה בעל הקצות החושן שספרו יהפוך לנכס צאן ברזל בעולם התורה ויתפרסם בכל העולם, הרב מטשיבין רגיל היה לומר בחדוותא קודם כל הסיבה לכך היא משום שהספר טוב מאד אח”כ היה מוסיף בשם ה'דברי חיים' מצאנז את הסיבה הנוספת להצלחתו של הספר, כפי שסיפר לו אחד מתלמידיו של בעל 'קצות החושן': ”מתחת לביתו של בעל הקצות היה מרתף, ובכל פעם לפני שיצא מביתו למסור שיעור לתלמידיו היה יורד למרתף, אותו תלמיד התחבא שם וראה כי בעל ה'קצות' נשכב על הרצפה ובדמעות שליש חזר על הפסוק: 'ולרשע אמר אלוקים מה לך לספר חוקי ותישא בריתי על פיך', כך במשך חצי שעה ויותר, ואז היה קם ויוצא אל שיעורו. מתוך הרהורי תשובה. לכן ספרו מקובל בכל תפוצות ישראל”. חתימות ורישומים בדפי השער כריכה פשוטות מחודשות. היה מי שאמר כי בלעמבערג תקמ”ח יצאו לאור שני ספרים האחד האיר את שמי החסידות [הנועם אלימלך], והשני את שמי הלמדנות [קצות החושן]. שני כרכים. חלק ראשון: [2], קכט; טו דף. חלק שני: [2], סד, סז-קיא דף. חסרים [3] דפים אחרונים, עם המפתחות. עותקים שמורים ונאים! 34 ס”מ. כרך ראשון. מצב טוב -טוב מאוד - מספר דפים נוספים ודף אחרון, משוקמים בהדבקות נייר. כרך שני. מצב טוב -טוב מאוד - כתמי זמן קרעים חסרים גדולים בדף השער ובמספר דפים, משוקמים ברובם בהדבקות נייר. (רובם של ההגהות בכרך זה חלקם קצוצות ודהויות). סטפנסקי, ספרי יסוד 185.