Bidspirit auction | מכתב היסטורי מאת הגה”ק רבי

מכתב היסטורי מאת הגה”ק רבי שלום אביחצירא אל איש נטורי קרתא בארץ ישראל - בשאר מרוקו - תשי”ב [1952]. - מכתב היסטורי וחשוב מאת המנורה הטהורה מרן רבי שלום אבוחצירה זיע”א. בראשית המכתב שנשלח ביום כ”ט אב של שנת תשי”ב אל רבי אליקום הלוי גרינוואלד מא”י, מתנצל רבינו שלא ידע כיצד לכנותו ולתארו: ” שלא ידעתי לכנות עטרת תפארת מדריגת מעכ”ת כקש”ת כמוה”ר...” מדברי רבינו עולה כי במאמר 'שמע ישראל' שנכתב ע”י הרב גרינוואלד וצורף אל גיליון שהוציאו אנשי 'נטורי קרתא, סופר כי 'הציונים' באחת מערי מרוקו הוציאו לאור מהדורה של התנ”ך, ולמרבה הזעזוע הוציאו מתוכו את שמות הקודש. למקרא הדברים הזדעזע רבינו מאוד ושלח מכתב אל הרב גרינוואלד בחפצו לברר פרטים נוספים ומדויקים בענין. בדורשו לדעת את מקור השמועה, ומי העומדים מאחורי המעשה הנפשע. ידוע כי בארצות צפון אפריקה קנו הציונים שביתה רבה. רבים מיהודי אותן הארצות, באהבתם הרבה וגעגועיהם לארץ ישראל העבירו להם תרומות וכספים רבים. עניין זה משתקף אף בדברי רבינו על כך שאם השמועה נכונה תוכלנה להתבצע פעולות מחאה רבות ע”י בני הקהלה:  ”אין אנו יכולים ולא רשאין לעשות שום דבר כגון אבל, בכי, הספד קינות וכו', וכגון שמיטת כספים ואימוץ לבבות וקיפוץ ידים מהיות לעזור לקק”ל וכיוצא, עד שנשמע מה עשו באלזיר (אלג'יר) ובמאררוך (מרוקו) יען כי עד ועד בכלל לא שמענ ולא ידענו מה עשו על הדבר הזה... וביותר בערי מאררוך כגון קאזא בלאנקא, רבאט, פאס, מקנאס, וכבר בבוקר...שלחתי להם והרציתי להם מכתבים להודיענו...” עוד מבקש ממנו רבינו: ”להודיענו ותחילת ומקור הדברים, ואם גברה יד הכופרים הללו ונשתרבב הענין עד היום הזה או נשתקע הדבר ובטל ועבר מן העולם... ומי הם העוזרים לרעה כלפי שמיא, אם מעט או הרבה וכו'... יען כי אנחנו מחכים ומצפים... כי העיר כולה נבוכנה על כי לא טובה השמועה...” דודו הבבא סאלי מתארו באחד ממכתבי התורה אליו: 'אור המנורה זכה וברה ליהודים היתה לאורה, קומה הדורה, ארי שבחבורה, רב גדורא, מאריה דאתרא, הרב הגדול, מעוז ומגדול, הולך וגדול, מעלת אדמו”ר כמוהר”ר שלם אביחצירא נר”ו שלם הוא, ושלימה משנתו'. (ראה גאוני משפחת אבוחצירא חלק ב עמ' 197 ושם תולדותיו בהרחבה). הגאון החסיד המנורה הטהורה רבי שלום אבוחצירה (תרנ”ג - תשל”ד) גאון מופלג שקדן עצום וירא שמים, תורתו אומנותו, ולא פסיק פומיה מגרסא יום ולילה כפשוטו, ענוותנותו לא ידעה גבול, ויראתו קדמה לחכמתו. נולד בתאפילאלת בשנת תרנ”ג לאביו רבי אהרן בנו של מרן האביר יעקב זי”ע, משנת תרפ”ג שימש כרבה של קולומבשאר (בשאר-בצאר) באלג'יר למעלה מארבעים שנה, בשנת תשכ היגר לצרפת, ושימש כרבה של מארסיי עד פטירתו בשנת תשל”ד, מחיבוריו נדפס: כף אחת על משניות, זהב שבא על תהלים, מליץ טוב על שלחן ערוך אבן העזר, דברי שלום על התנ”ך, כלי כסף על הפרשיות. וכן הוציא לאור את ספרו של זקנו לבונה זכה (נא אמון תרפ”ט). [1] דף נייר עם לוגו של רבינו, ו - 18 שורות בכתב ידו הפניני , ובחתימתו וחותמו האישית. מצב טוב. כתמים. חורי תיוק.