Bidspirit auction | היסטוריה ירושלמית: תכנית לימודים ותקנות

היסטוריה ירושלמית: תכנית לימודים ותקנות ל''ישיבת תורה ויראה'' בעיה”ק ירושלים. ירושלים. תרצ”ז [1937]. - ”ישיבת תורה ויראה והלכה מתחלקת וכוללת בתוכה שלושה סוגים של בני ישיבה בן ישיבה לומד מקצוע - בן ישיבה בעל מקצוע מוסמך - בן ישיבה מוסמך להרבה מקצועות...” (מתוך כתב יד התקנות שלפנינו). היסטוריה: תכנית לימודים ותקנות מראשית ''ישיבת תורה ויראה''  בעיה”ק ירושלים תובב”א. ירושלים. תרצ”ז [1937]. קהילת ''תורה ויראה'' היא הקהילה הראשונה של אנשי נטורי קרתא. מאוחר יותר התפלגה קבוצה זו לכמה פלגים. היסטוריה בבסוף שנות התר”ץ הוקמה בירושלים ”חברת החיים” על ידי הרב עמרם בלוי והרב אהרן קצנלבוגן. החבורה הייתה הבסיס להקמת הקבוצה הקנאית ”נטורי קרתא”, שדגלה בהתבדלות מוחלטת מהציונות. בשנת תרצ”ד (1934) ייסדו השניים בית כנסת בשם 'תורה ויראה' בשכונת מאה שערים. בהמשך פתחו השניים גם ישיבה ותלמוד תורה. את הישיבה ניהל הרב אהרן קצנלבוגן, ביחד עם הרב עמרם בלוי. בראשות הישיבה עמדו הרב בנימין שיקוביצקי והרב אליהו זלוטניק. את התלמוד תורה ניהל הרב שלום יעקב שמחה רוטמן (חתן רבי עקיבא פרוש). לאחר פטירת הרב אהרן קצנלבוגן מונה הרב חיים קצנלבוגן לראש הקהילה והישיבה ולאחר מכן מונה גיסו הרב אברהם יעקב אפשטיין. מנהל המוסדות הוא זליג ראובן קצנלבוגן, בנו של הרב חיים, וכיום ראש הקהילה יחד עם הרב משה נחום פרידמן. רבי ירחמיאל ישראל יצחק דומב מלונדון נחשב לאחד ממנהיגי הקהילה, ובשהותו בישראל נהג לדרוש בבית הכנסת. הרב דומב התנגד למפגש עם האיראנים (יש שהסבירו זאת בכך שבעיניו נחשב דבר זה כהכחשת השואה), והתבטא על הנפגשים: ”האנשים האלה אינם חלק מן נטורי קרתא, אינם חלק מציבור היראים שנשארו באמונה, המה בודדים, מטורפים”. בראשית המאה ה-21, פרשה מהקהילה קבוצה, בראשות הרב שמעון אליהו קרישבסקי והרב ראובן מרצבך, בשל טענות על ההנהגה שאינה מספיק קנאית. קבוצה זו השתכנה בבית הכנסת אוהל שרה. בין חברי קבוצה זו היו גם חברי נטורי קרתא שתומכים במפגשים עם הפלסטינים, כמו משפחת הירש. בהמשך פרשה משפחת הירש גם מאוהל שרה. קונטרס בן ארבעה דפים. כתמים. מצב כללי טוב.