Bidspirit auction | החומש האישי של גדול תלמידי

החומש האישי של גדול תלמידי הגר”א ר' אברהם שלמה זלמן צורף: חומש ויקרא אמשטרדם תקכ”ח [1768]. רישום בכתי”ק ר' זונדל מסאלנט. - החומש האישי של גדול תלמידי הגר”א ר' אברהם שלמה זלמן צורף: חומש ויקרא אמשטרדם תקכ”ח [1768]. עם הקדשה בכתב ידו של רבי זונדל מסאלנט לבית מדרש מנחם ציון  ”זה החומש שייך לה”ה הרבני מו”ה ומופלג מוהר”ר שלמה זלמן במוהר”ר...”  הלוא הוארבי שלמה זלמן צורף גדול מנהיגי עדת הפרושים בירושלים תלמידי הגר”א. – ולאחמ”כ כתב ר' זונדל בכתי”ק נדבה לביהמ”ד  מנחם ציון חורבת רבי יהודה החסיד בירושלים העתיקה. רבי יוסף זונדל מסלאנט (תקמ”ו, 1786 - תרכ”ה, 1865): אבי ומייסד תנועת המוסר. תלמידו של רבי חיים מוולוזין ורבו של רבי ישראל מסלאנט. חתנו רבי שמואל סלאנט רבה של ירושלים, כתב עליו דברים מבהילים: ”כרב גדלו במידות - כך גודלו בתורה, וכרוב בקיאותו בנגלה, כך הייתה בקיאותו בנסתר, היה גדול הדור בתורה כמו במידות, אלא בענוותנותו הגדולה והנפלאה עלה בידו להעלים את גדולתו מבני אדם”. באחרית ימיו עלה לירושלים ושימש כמורה ההוראה של העדה האשכנזית בירושלים. בית הכנסת מנחם ציון (מדרש מנחם ציון) בית הכנסת הראשון בעת החדשה שנבנה על ידי העדה האשכנזית בירושלים. נמצא בשימוש עד ימינו. בשנת 1836 יצא ר' אברהם שלמה זלמן צורף למצרים ובעזרת הקונסולים של רוסיה ואוסטריה קיבל פירמאן (צו מלכותי) ממוחמד עלי באשא, שליט מצרים (ששלט באותה עת בארץ ישראל), אשר ציווה ”כי הרשות בידי העדה האשכנזית להקים את ”דיר שיכנז”, דהיינו:”חצר האשכנזים”, (לימים ”החורבה” וסביבותיה), ולבנות בתוכה מעונות ואסר לתבוע מהם את חובות אבותיהם”. בית הכנסת מנחם ציון נחנך בא' בשבט תקצ”ז ושימש כמרכז הקהילה עד בנייתו של בית הכנסת הגדול של חורבת יהודה החסיד בסמוך. רבי אברהם שלמה זלמן צורף, מראשי קהילת ”עדת הפרושים” תלמידי הגר”א בירושלים, מעשרת האשכנזים הראשונים שהתיישבו בירושלים. עלה לארץ בשנת תקע”א והצטרף אל קהילת הפרושים הקטנה בעיר צפת, בראשותו של רבי מנחם מנדל משקלוב. כשנה לאחר בואו לצפת פרצה בגליל מגפה שהפילה חללים רבים, אז ברח מצפת ועלה לירושלים. [באותם ימים לא יכלו האשכנזים להתיישב בירושלים, בשל החובות הכבדים שהותירו אחריהם אנשי עליית רבי יהודה חסיד, ומפני שהערבים ראו בכל אשכנזי ערב לחוב זה. רבי אברהם שלמה זלמן ובני משפחתו היו אז מראשוני האשכנזים שבאו לירושלים והתיישבו בה בסתר. בשל הפחד מבעלי החובות הערביים נאלצו להתחפש וללבוש את בגדי הספרדים]. בהשפעתו של רבי אברהם שלמה זלמן עלה גם רבי מנחם מנדל משקלוב מצפת לירושלים, יחד עם תשע משפחות, וכך קם והתבסס הישוב האשכנזי של תלמידי הגר”א בירושלים. רבי אברהם שלמה זלמן היה אז מעמודי התווך של הקהילה ויד ימינו של רבי מנחם מנדל משקלוב. בקשריו הטובים עם השלטון המקומי ועם הקונסולים של רוסיה ואוסטריה הצליח לבטל את החוב של העדה האשכנזית ולהשיג רישיון מהסולטן לחידוש בניית ”חורבת רבי יהודה החסיד”. באותם ימים יצא מספר פעמים כ”שליח ציון” לאסוף תרומות לטובת היישוב בארץ ישראל. פעילותו לשיקום ”החורבה” הקימה עליו אויבים בקרב תושבי ירושלים הערבים, ולבסוף נרצח ע”י מספר ערבים שהכוהו בחרב. קדם לכך ניסיון התנקשות נוסף כאשר ערבי ירה לעברו אך החטיא את המטרה. רבי אברהם שלמה זלמן צורף מוזכר כיום כאחד מנרצחי הטרור הראשונים בארץ ישראל. בניו ונכדיו נקראו בשם המשפחה סלומון. אחד מנכדיו הוא ר' יואל משה סלומון, ממייסדי נחלת שבעה ופתח תקוה. מצב כללי טוב. כתמים. הדבקות שוליים. כריכה ישנה.