Bidspirit auction | הזמנה היסטורית לכנס חיזוק העיתון

הזמנה היסטורית לכנס חיזוק העיתון ”יתד נאמן” בחתימות גדולי הדור ר' חיים קנייבסקי, ר' אהרן ליב שטיינמן, ור' ניסים קרליץ זצ”ל. ט”ז שבט תשמ”ו. - הזמנה היסטורית לכנס חיזוק העיתון ”יתד נאמן” באולם הבני ברקי המיתולוגי אולמי ”קרוייזר” ביום ג' כ”ה שבט תשמ”ו המכתב שלפנינו נשלח כפי הנראה או לאחד מגדולי הדור, או לאחד מראשי המערכת של העיתון. במכתב שלפנינו מתנוססות חתימות גדולי הדור בראשם: , ר' אהרן ליב שטיינמן,   ר' חיים קנייבסקי, ור' ניסים קרליץ זצ”ל. ראשית הופעת עתון ''יתד נאמן'' (ראה להלן) היה בתאריך כ”ג בתמוז תשמ”ה, ומכתב זה שלפנינו נכתב בט”ז בשבט התשמ”ו כחצי שנה לאחר היווסדות העיתון ''יתד נאמן''. מרן הגאון רבי אהרן יהודה לייב שטיינמן [תרע”ה-תשע”ח],     נולד בעיר בריסק שבליטא ולמד בישיבותיה. עקב חשש מגיוס לצבא הפולני, נסע לשוויץ בקיץ תרצ”ח (1938), יחד עם רעו הבחור משה סולובייציק, ללמוד בישיבת מנטריי. נסיעה זו בתקופת ערב השואה, התבררה אח”כ כנס הצלתם של שני גדולי התורה, אשר השפיעו על כל דור הקמת עולם התורה בימינו - הגאון רבי משה סולובייציק זצ”ל בעיר ציריך, שהנהיג את כל עולם התורה באירופה. והגאון רבי אהרן לייב שטיינמן זצ”ל בעיר בני ברק. ר' ארון ליב היה   מנהיג היהדות החרדית, ונשיא מועצת גדולי התורה. ראש ישיבת פוניבז' לצעירים וראש 'כולל פוניבז'. לאחר פטירת הרב שך, בשנת תשס”ב, הוכר כיורשו וכממשיך דרכו בהנהגת הציבור הליטאי לצד פוסק הדור הגאון רבי יוסף שלום אלישיב מירושלים. והיה אולי האחרון מבין גדולי ישראל שרוב עם ישראל, חסידים כמתנגדים, ספרדים כאשכנזים, ראו את עצמם כפופים לדעת תורתו. למרות מאות מיליוני הדולרים שעברו דרכו, בהיותו פטרונם של מוסדות תורה רבים, היה הוא בעצמו חי בצניעות מופלגת ובפרישות, בדירה קטנה, שאינה מסוידת, המרוהטת במיטת סוכנות וכיסאות עץ בלתי מרופדים. בערב חנוכה תשע”ח בהיותו בגיל 104 נפטר לבית עולמו ומאות אלפים השתתפו בהלוויתו, שהיתה מהגדולות שידעה מדינת ישראל. רבי שמריהו יוסף חיים קַניֶבסקִי [תרפ”ח-תשפ”ב], נחשב למנהיג הציבור הליטאי בארץ ובעולם כולו. מדי שנה נהג לסיים את כל התורה כולה - כל יום הוא למד שמונה דפים בתלמוד הבבלי ואת הסוגיות המקבילות בתלמוד הירושלמי. וכן את הטור והשולחן ערוך בהספק של כ-5 דפים ביום. הגאון רב שמריהו יוסף ניסים קרליץ (תרפ”ו-תש”פ) . בן אחותו של מרן החזו”א. אב”ד בב”ב ומגדולי רבניה. ראש כולל חזו”א. מחשובי מנחילי תורת החזו”א הלכה למעשה. פסקי הלכה בשמו כונסו בסדרת הספרים חוט שני ובספרים נוספים ומהם יסוד ופינה לכל פוסק ודיין, בי”ד מיסודו היה גדול בתי הדין בב”ב וקיים עד ימינו אנו. מערכת עיתון ''יתד נאמן'': בתחילת שנות ה-80 נתגלעו חילוקי דעות בתוך אגודת ישראל, בין הסיעה הליטאית לבין הסיעות החסידיות, ובראשן חסידות גור ('הסיעה המרכזית') ששלטה ב”אגודת ישראל”. לאחר שלא ניתנה במה מספקת לדעותיהם של רבי אלעזר מנחם מן שך, הסמכות העליונה בזמנו בקרב הציבור החרדי הליטאי, ורבי יעקב ישראל קניבסקי (”הסטייפלר”) ביומון של אגודת ישראל, המודיע. הפרשה שגרמה לבסוף לפתיחת העיתון, הייתה פרשת חפירת הקברים במלון ”גני חמת” בטבריה בסוף שנת ה'תשמ”ד, 'הסיעה המרכזית' באגודת ישראל הגיעה להסדר עם ”בנק לאומי” כי ימשיכו לחפור, אולם יהיה זה תחת פיקוח של רבנים שיעצרו אותם בכל מקום שיימצאו קברים. דעתם של הרב שך, ”הסטייפלר”, רבי שלמה זלמן אוירבך ורבי יוסף שלום אלישיב הייתה שכיוון שהשטח רווי בקברים לא ניתן לחפור כלל. עיתון המודיע פרסם אך ורק את דעתה של ”אגודת ישראל” ולא פרסם את דעתם של הרבנים האוסרים. ה”סטייפלר” כינס מספר עסקנים ידועים והורה להם כי יש לפתוח עיתון[3]. תחילה לא הייתה דעתו של הרב שך נוחה מפתיחת העיתון עקב הנצחת הפילוג עם אגודת ישראל, רק לאחר זמן מה ממפתיחת העיתון הוא פרס עליו את חסותו מבחינה רוחנית ומבחינה כלכלית. בשנת 1985 הורה הרב שך על הקמת יומון חדש, שנועד לשמש במה לציבור הליטאי. עורכו הראשון של העיתון, הרב שמואל חסידה, נתן לעיתון את השם ”יתד” - יהדות תורה דת. את תוספת המילה ”נאמן” הציע ה”סטייפלר”. ”יתד נאמן” החל להופיע ב-12 ביולי 1985 (כ”ג בתמוז תשמ”ה). מו”ל העיתון הוא חברת יתדות ת.ש.מ.ו. הוצאה לאור ופרסומים בע”מ, הנמצאת בשליטתה של עמותת יתדות תשמ”ו להחדרת ערכי היהדות. הרב שלמה זלמן ויסנשטרן, היה מיוזמי הקמתו. הרב שך שימש סמכות עליונה של ”יתד נאמן” והעיתון שימש במה לקו ההשקפתי שהוביל. במקביל, מינה הרב שך ועדת רבנים שהיא תהיה הסמכות הרוחנית כלפי צוות העיתון וציבור הקוראים. הרכב חברי הוועדה כלל, בין היתר, את רבי חיים שאול קרליץ, רבי משה אהרן ברוורמן, רבי יוסף ישראלזון, הרב נתן זוכובסקי, הרב צבי פרידמן, והרב ברוך שמואל דויטש. לאחר פטירת הרב שך, בשנת 2001, היה רבי יוסף שלום אלישיב למנהיג הבולט של הציבור הליטאי בישראל ולסמכות העליונה של מפלגת ”דגל התורה”.  מצב טוב מאוד. מכתב היסטורי וחשוב להקמת העיתון ''יתד נאמן”.