Bidspirit auction | מכתב הסכמה נאה כולו בכתי”ק

מכתב הסכמה נאה כולו בכתי”ק וחתימתו של הרה”צ ר' גדליה אהרן קעניג בעל שו”ת ''שערי צדיק” (ח”כ) ירושלים. תשל”ג [1973]. - מכתב הסכמה נאה כולו בכתי”ק וחתימתו של הרה”צ ר' גדליה אהרן קעניג בעל שו”ת ''שערי צדיק” (ח”כ) ירושלים. תשל”ג [1973]. לפנינו מכתב הסכמה נדיר ביותר מאת רבי גדליה אהרן קעניג תלמידו המובהק של רבי אברהם שטרנהרץ. ומנהיג קהילת ''ברסלב צפת''. רבי גדליהו אהרן קניג בעל שו”ת ''שערי צדיק'' (תרפ”א - תש”ם). היה ממנהיגי חסידי ברסלב הבולטים בדור הקודם, מייסד ומנהיג קהילת ברסלב צפת. נולד בירושלים לאסתר פרומט ולרבי אלעזר מרדכי, חסידי קוזניץ (פוריסוב) שמוצאם מלודז'. בצעירותו למד בישיבת חב”ד והתקרב לחסידות חב”ד. אחר מסע חיפוש הכיר (באמצעות החסיד ר' חיים ברוך טרנובסקי) את רבי אברהם שטרנהרץ והפך לחסיד ברסלב נלהב. התגורר בבתי ויטנברג בסמוך לשכונת מאה שערים היה חבר קרוב לרבי אשר פריינד. נפטר בכ”ג בתמוז ה'תש”ם כאשר שהה באנגליה במסע לגיוס תרומות עבור אגודתו, בשנת ה-59 לחייו. נטמן בבית הקברות בהר הזיתים. אחר פטירת רבו הרב שטרנהרץ, המשיך הרב קעניג את מורשתו ולימד את כתבי רבי נחמן מברסלב במסגרות שונות. הוא היה הראשון מבין רבני ברסלב שמסר שיעורים בתורת ברסלב בעברית. בין משתתפי שיעוריו היו דמויות מוכרות בציבוריות הישראלית. נודע במכתבי התשובה הרבים ששלח למי שפנה אליו. רבים ממכתביו אלו משתרעים על פני עשרות עמודים, שבהם הוא מביא בין היתר תורות שלמד מהרב שטרנהרץ. מכתבים אלו נאגדו לימים בסדרת הספרים שו”ת ”שערי צדיק”. בשנת תשכ”ז (1967) הקים הרב קעניג את אגודת ”נחל נבע מקור חכמה (ננמ”ח), האגודה להחייאת היישוב הדתי בגליל העליון, על שם רבנו נחמן אור האורות מברסלב”. באותה תקופה, צפת הייתה עזובה מבחינה רוחנית, והרב קעניג ביקש להחזיר אותה לגדלותה, ”להחזיר עטרת צפת ליושנה”. לדבריו הוא קיבל מסורת מרבו, הרב שטרנהרץ, לפיה תלויה הגאולה בעניין זה. הוא השקיע מאמצים במטרה זו, ויצא למסע גיוס תרומות בארצות הברית ובאירופה, חרף מצבו הבריאותי הרעוע. באמצע דרשה שנשא במנצ'סטר שבאנגליה הוא חש שלא בטוב, וכעבור דקות אחדות נפטר. הקריה והמוסדות שיזם הוקמו ברובם לאחר פטירתו, על ידי בניו. בנו, רבי אלעזר מרדכי קניג, המשיך להנהיג את הקהילה והמוסדות עד לפטירתו בכ”ג בטבת ה'תשע”ט. ולאחר פטירתו הוכתר אחיו הרב נתן אפרים קעניג לרב ומנהיג הקהילה. מספריו: קונטרס חיי נפש, הוצאת חסידי ברסלב, תשכ”ח (1968). זהו מכתב העונה לשאלה שהופנתה אליו בעניין התקשרות לצדיקים בשעת התפילה, תוך ציון שיטתו של רבי חיים מוולוז'ין בעניין זה (המובאת בספרו ”נפש החיים”), שלפיה יש בעניין זה משום עבודה זרה. הרב קעניג חותר להוכיח כי דבריו של רבי חיים אינם מתייחסים כלל לעניין ההתקשרות לצדיקים. בראש הקונטרס נדפסה הסכמה של רבני העדה החרדית ורבנים נוספים, חסידים ומתנגדים. בשנת תשע”א התפרסם מכתב הסכמה שכתב הרב צבי יהודה קוק[1]. בשנת תשע”ג (2013) נדפס שוב בכרך ג' של ”שערי צדיק” (מכתב סה), עם הוספות מכתב יד המחבר. מהדורה מתוקנת הודפסה בשנת תשע”ו (2016), עם הוספות ומפתח נושאים נרחב. סדרת שו”ת ''שערי צדיק'', סדרת ספרים שהחלה לראות אור בשנת תשע”ב, בהוצאת בניו. הסדרה מחזיקה 11 כרכים. הספרים כוללים תשובות במגוון רחב של נושאים ובתורת ברסלב, ובהן מסורות ששמע מהרב שטרנהרץ וביאורים בספר ליקוטי מוהר”ן. חיבורים נוספים שכתב - עודם בכתב יד, ובהם חיבור על ליקוטי מוהר”ן בשם בארה של מרים, ו לקסיקון לספרות ברסלב בשם שפת הנחל. מלבד חיבוריו שלו, ערך והדפיס ספרי ברסלב בלתי מוכרים יחסית, כמו ליקוטי אבן ותפילות הבוקר של רבי אפרים ב”ר נפתלי ויינברג, תלמידו של רבי נתן מברסלב. כמו כן ערך והדפיס את ספרו של רבו טובות זכרונות. 17 שורות ארוכות בכתי”ק וחתימתו. מצב טוב מאוד ומעולה.