Bidspirit auction | מכתב העתקה היסטורי! מכתבו של

מכתב העתקה היסטורי! מכתבו של רבי יעקב עטלינגער מאלטונא בעל ה'ערוך לנר' והרב מווירצבורג, אודות חלוקת כספי צדקת א”י. תרל”ג לפ”ק - ”הפשר (פשרה) השלישי אשר הצעו פקידי ואמרכלי ערי הקודש ת”ו מע”ת אמסטרדם יע”א לפני הרבנים הגאונים והמאורות הגדולים במדינת אשכנז אשר ידיהם יסדו עם פקוא”מ הנז'... בנשת תר”ך.. עד סוף אלול תר”מ לפ”ק (מתוך העתקת מכתב קודש שלפנינו). העתקה בכתב יד אשכנזי והוא העתקה ממכתבו של רבי יעקב עטלינגער מאלטונא בעל ה'ערוך לנר' והרב מווירצבורג, בעניין חלוקת כספי צדקה בירושלים.  הועתק בשנת תרל”ג לפ”ק. חלוקת כספי צדקה בירושלים.  הגאון רבי יעקב יוקב עטלינגר בעל ה''ערוך לנר'' (תקנ”ח-תרל”ב 1798-1871), רב ראשי של אלטונה והגלילות ואב”ד אלטונה, מהבולטים שבמנהיגי יהדות גרמניה ומגדולי הלוחמים ברפורמה. בצעירותו כיהן כר”מ בישיבתו של אביו רבי אהרן עטלינגר (עטלינגען) בעיר קרלסרוא, והיה מתלמידיו המובהקים של רב העיר רבי אשר וואלרשטיין בן ה”שאגת אריה”. למד גם בישיבת ווירצבורג אצל הגאון רבי אברהם בינג, והיה חברם של החכם יצחק ברנייס מהמבורג ורבי אלעזר ברגמן מירושלים. בשנת תקפ”ח בערך נתמנה לרב אזורי בגליל לאדענבורג (Ladenburg), והתיישב בעיר מנהיים הסמוכה, בה נתמנה כראש ישיבה ורב ה”קלויז” בעיר (באותה תקופה למד אצלו תלמידו הרש”ר הירש מהמבורג). בשנת תקצ”ו עבר לכהן כרב בקהילות אה”ו (אלטונה, המבורג וונדסבק), שם הקים ישיבה חשובה. רבי יעקב עטלינגר עסק כל ימיו בהרבצת תורה, וגדולי הרבנים בגרמניה היו תלמידיו, הידועים מביניהם: רבי שמשון רפאל הירש; רבי עזריאל הילדסהיימר; רבי צבי בנימין אויערבך אב”ד הלברשטט בעל ”נחל אשכול”; רבי געטש שלזינגר מדייני המבורג; רבי אליהו מונק מדייני אלטונה ובנו רבי יהודה מונק אב”ד מארבורג; רבי זאב יצחק הלוי דינר מקלן בעל מחבר ”לכבוד עמודי התורה”; רבי משה ווייסקופ רבה של פריז; ועוד תלמידים ידועים שפיארו את קהילות אשכנז בדורם. מחבר הספרים ”ערוך לנר” על מסכתות הש”ס, ”ביכורי יעקב”, שו”ת ”בנין ציון”, ”מנחת עני” על התורה ועוד. מייסד ועורך הבטאון האורתודוקסי ”שומר ציון הנאמן”. ספריו נלמדים עד היום בהיכלי התורה, ודבריו מובאים רבות בספרי הפוסקים. כבר בדורו נחשב כאחד מגדולי הפוסקים ושאלות הלכתיות הופנו אליו מירושלים ומרחבי העולם היהודי. רבי יוסף שאול נתנזון כתב בכמה היתרי עגונות, שאינו מסכים להתיר אלא אם יצטרף אליו ”הגאון מאלטונא” (”שואל ומשיב”, תליתאה, ח”ב, רטז; ח”ג, פז). בין רבני אשכנז הוא היה הסמכות העליונה, ואפילו הגאון מווירצבורג מהרי”ד במברגר כתב עליו: ”ומאז נהגתי להביא כל הדבר הקשה לאחד מגדולי הדור, המהר”ם קארגוי ז”ל ומחותני הרב הגאון מו”ה יעקב עטלינגער... לפניהם הצעתי כל דבר הקשה” (שו”ת יד הלוי, ירושלים תשמ”ח, עמ' ס). לאחר פטירתו ופטירת ה”כתב סופר” באותה שנה, כתב עליהם האדמו”ר רבי מנחם מנדל מדעעש, שהם היו ”צדיקי הדור” (מעגלי צדק, ח”א, פרשת וארא). מצב מעולה. דף בודד.