Bidspirit auction | ”ונא שתציל אותי כי באו

”ונא שתציל אותי כי באו מים לי עד נפש, נא ונא תעשה לי זאת ותקיים נפש אחת מישראל..:” מכתב שואה מרטיט מאת הגאון רבי פנחס הירשפרונג בעל ''פרי פנחס'' מגדולי ישראל בדור האחרון. ווילנא. ת”ש [1940]. - ”ועתה חביבי הגיע השעה אשר אנוכי נצרך לטובתך היות אנוכי נמצא בכאן במבוכה גדולה וכל תקוותי הלא אך ורק לצרטיפיקאט(אישור עלייה)... נא ונא בכל לשון של בקשה שתאזור חילך... כי אתה מכיר אותי מקדמנא, ונא שתציל אותי כי באו מים לי עד נפש, נא ונא תעשה לי זאת ותקיים נפש אחת מישראל ולעולם לא אשכח את חסדך וטובתך...” (מתוך מכתב עוצמתי ומרגש מעיצומה של השואה בכת”י גדול בישראל הרב הירשפונג). מכתב שואה היסטורי ומרגש עד דמעות מאת הגאון רבי פנחס הירשפרונג בעל ''פרי פנחס'' מגדולי ישראל בדור האחרון בו מבקש עד כדי חייו, עבור הצלתו מגיא ההריגה מצפורני הנאצים הארורים ימ”ש. במכתבו מגולל הרב הירשפונג: ”וכבר המליצו בעדי אל הרה”ג עמיאל, האדמו”ר מסאדיגורא פשעמישל הגר בא”י, האדמו”ר מוויזניץ, וג”כ הרה”ג המובהק ר' חיים עוזר שליט”א האב”ד ווילנא...”  ווילנא. ת”ש [1940]. עיצומה של השואה. ככל הידוע מאבקו זה עבור עלייתו לארץ ישראל לא נסע פרי ולבסוף נשלח עם קבוצת תלמידי ישיבת חכמי לובלין לעבר גלות שאנגחאי ושם המשיכו את לימודם שם, תחת הנהגת רבי שמעון שלום קאליש האדמו”ר מאמשינוב. הגאון רבי פנחס הירשפרונג [תרע”ב–תשנ”ח]. גאון עצום. בור סיד שאינו מאבד טיפה. מגידולי פאר שבגאליציא. רבה של מונטריאול ומגדולי הרבנים בארה”ב, רבי פנחס נולד בעיירה דוקלה שבגליציה המזרחית לרבי חיים וללאה בת רבי דוד צבי (טעביל) זהעמאן. חבריו ללימודיו היו רבי יעקב לייזר (לימים האדמו”ר מפשעווארסק), וכן רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם, ולאחר מכן למד בישיבת חכמי לובלין שם הפך לתלמידו המובהק של רבי מאיר שפירא מלובלין. כאשר הגיע לגיל בר מצווה פרסם את פרי למדנותו בספר ”פרי פינחס”, והחל לערוך מאסף חודשי לחידושי תורה, בשם: ”אהל תורה”. רבי מאיר שפירא, מינהו באותה עת לבוחן של תלמידים חדשים שהגיעו לישיבת חכמי לובלין, תפקיד שדרש ידע רב. הוא קיבל סמיכה לרבנות מרבי חנוך אייגש בעל המרחשת, ורבי שמואל פירר. בתקופת מלחמת העולם השנייה בתקופת מלחמת העולם השנייה, לאחר פלישת הצבא הנאצי אל פולין, נסע לקוֹבֶּה דרך סיביר, ומשם לשאנגחאי ויחד עם קבוצת תלמידי ישיבת חכמי לובלין המשיכו את לימודם שם, תחת הנהגת רבי שמעון שלום קאליש האדמו”ר מאמשינוב. בשנת תש”א (1941) הגיע לקנדה. את תלאותיו תיאר בספר זיכרונותיו ”פון נאצישען יאמערטאל: זכרונות פון א פליט” (בעברית: עמק הדמעות: זכרונות של פליט, מונטריאול ה'תש”ה). המכתב שלפנינו שופך אור נוסף על מאמציו הכבירים לקבל סטארפיקטס (אשורי עלייה) לארץ הקודש כבר בשנת ת”ש בעיצומה של המלחמה האיומה. עם הגיעו לקנדה התמנה לרבה של קהילת ”עדת ישורון” במונטריאול ולראש ישיבת ”מרכז התורה” שהתנהלה ברוחה של ישיבת חכמי לובלין. בהמשך התמנה גם לראש ישיבת תומכי תמימים של חסידות חב”ד במונטריאול, ולמנהל ועד הרבנים וראש בית הדין של קהילת מונטריאול. הוא הוזמן לכהן כרב בקהילות גדולות יותר בלונדון, אנטוורפן ומקומות אחרים אך סירב לכל ההצעות ונשאר במונטריאול. ב-1969 לאחר פטירתו של רבי יהושע הירשהורן מונה לרב הראשי של מונטריאול. הרב הירשפרונג היה ידיד קרוב לרבי חיים צימרמן, לרבי מנחם מנדל שניאורסון מחב”ד ולרבי יואל טייטלבוים מסאטמר. המאמר השלישי בספרו של האדמו”ר מסאטמר ”ויואל משה”, העוסק בלשון הקודש, נכתב כתשובה לרבי פנחס הירשפרונג, שהתלבט לגבי שפת הלימוד במוסדות בית יעקב לבנות.  רבי פנחס נודע בשקדנותו הגדולה בלימודו ובכח זיכרונו היוצא מן הכלל. מכיריו העידו שכל התלמוד היה מונח במוחו כבקופסה. בנערותו העיד עליו המהר”ם שפירא מלובלין רבו, כי הוא ידע 2,200 דפי גמרא בעל פה . תלמידו, הרב נחום אליעזר רבינוביץ', סיפר עליו שהיה זוכר בעל פה את כל התלמוד הבבלי ואת ארבעת חלקי השולחן ערוך. מסופר כי כאשר הגיע לארץ ישראל ביקר אצלו הפני מנחם מגור ובסיום הביקור נפרד ממנו כשהוא פוסע לאחור, כמו שמתרחקים מארון קודש. ספריו פרי פנחס אש פנחס - יצא לאור על ידי תלמידו הרב שלמה שטיין. פון נאצישען יאמערטאל, ספר זכרונותיו מתקופת השואה ביידיש, תש”ה [1944] פרי פנחס – על פרקים א-ב במסכת ברכות, תומלל מהקלטות שיעוריו ונדפס בידי בנו הרב יצחק, בתוספת חידושים מאת חתנו הרב יהושע צבי יודא, מונטריאול תשנ”ט. מצב טוב מכתב הצלה מהשואה היסטורי לאחד מגדולי הדור הקודם.