Bidspirit auction | ”אוצרותיהם אמלא” ארבעה ספרים שריד

”אוצרותיהם אמלא” ארבעה ספרים שריד ופליט מספרייתו הגנוזה של ה''בעל שם ממיכלשטאט'' הגהות בכתב ידו?.עם פירוש הט”ז בהגהות ה”חכם צבי” לראשונה בדפו”ר. - 1.  שו”ת אור נעלם, מאת רבי יצחק זעקיל אטהויזן. קארלסרוא, תקכ”ה. מהדורה יחידה. נדפס עם הספר: אור לו בציון. קארסלורא, תקכ”ה. מהדורה יחידה. בשער מיוחד. 2. תפארת הגרשוני – פרנקפורט דמיין, תנ”ט [1699] – מהדורה ראשונה. ספר תפארת הגרשוני, דרשות וביאורים על התורה מאת הגאון המפורסם רבי גרשון אשכנזי, בעל הספר הנודע “עבודת הגרשוני”, מן הדמויות הבולטות בין חכמי אשכנז במאה הי”ז. רבי גרשון אשכנזי (נפטר תנ”ג, 1693 ) נמנה עם תלמידיהם של גדולי הדור: רבי יואל סירקיס – הב”ח, רבי יהושע מקראקא בעל “מגיני שלמה”, ורבי מנחם מנדל קרוכמל בעל “צמח צדק”. תחילה שימש כדיין בקראקא, ולאחר מכן כיהן כרב וראש ישיבה בקהילות מרכזיות באירופה, ובהן פרוסטיץ, ניקלשבורג, וינה ומץ. שמו יצא לתהילה כפוסק וכדרשן חשוב, וחיבוריו התקבלו בהערכה רבה בעולם התורה. ספר תפארת הגרשוני כולל דרשות וביאורים על פרשיות התורה, ומשקף את דרכו הלמדנית והדרשנית של המחבר, המשלבת עומק הלכתי עם עיון מחשבתי ודרשני. פרנקפורט דמיין, תנ”ט [1699] – מהדורה ראשונה. 19 ס”מ. [8], צו דף. 3  ספרי זולצבאך, תקס”ב [1802]. עם קונטרס אחרון מרבי דוד העשיל איש הורוויץ בן ה”מחנה לוי”. הסכמות רבי פנחס הורוויץ בעל ה”הפלאה” ורבי מרדכי בנעט אב”ד ניקלשבורג. 4. שולחן ערוך חושן משפט הומבורג תק”ב עם פירוש ”טורי זהב” בהגהותיו של ה”חכם צבי” לראשונה בדפו”ר. בדף האחרון מובאים דברי ה”חכם צבי” על עבודתו בהגהת דברי הט”ז בתוספת חידושיו בדיני ברכות הנהנין.. בפנים הספר ישנם הגהות חשובות (כתי”ק?) שלא נבדקו לעומק. ספר זה שלפנינו מופיעה ברשימת ספריו של ה''בעל שם ממיכלשטאט'' זיע”א (ראה להלן).  מקור הספרים שלפנינו הינו מספרייתו של המקובל הקדוש רבי זעקיל ליב וורמסר ה'בעל שם' ממיכלשטט, ועבר בירושה אצל צאצאיו עד זמננו. כידוע וכמצורף באישור שלפנינו. במרבית הספרים שלפנינו ישנם חתימות ורשומי בעלות של הגאון רבי פילטא עפשטיין סגל - תלמידו וסגנו של רבי ידידיה טיאה וייל, אשר כידוע לאחר פטירתו עברה ספרייתו אל ר' זעקל ליב וורמסר ה''בעל שם ממיכלשטאט''. פועל הישועות  ”הבעל שם ממיכלשטאט” הצדיק המקובל רבי זעקיל ליב (יצחק אריה) ווֹרְמסֶר (תקכ”ח-תר”ח) – נצר למשפחת לוריא, ממשפחת המהרש”ל ורש”י, וצאצא של רבי אליהו בעל-שם לואנץ, המכונה ”הבעל שם מוורמס”. בצעירותו למד אצל המקובל רבי נתן אדלר בפרנקפורט, ולאחר מכן חזר לעיירת הולדתו מיכלשטאט. שם הקים את בית מדרשו, כיהן כרב העיר והסביבה, וייסד ישיבה, אליה נהרו תלמידים רבים. התפרסם במיוחד כצדיק בעל מופת ועושה נפלאות, ומשום כך כונה ”בעל שם”. המונים פנו אליו בבקשות מזור וישועה, ממדינות וארצות שונות, ורבים נושעו מברכותיו, מסגולותיו ומקמעותיו. שמו נודע לתהילה בקרב יהודים וגויים. לפי המסופר, חיילים גרמנים שהתפללו על קברו בזמן מלחמת העולם הראשונה חזרו כולם מן הקרב בריאים ושלמים. לוח זכרון מטעם עיריית מיכלשטאט מוצב על הבית בו התגורר, ובו הוא מכונה ”ידיד האנשים”. חידושיו וכתביו הופיעו בספר ”בעל שם ממיכלשטאט” (מכון ירושלים, תשס”ו). תולדותיו של הגה”ק ר' זעקל לייב ווארמסער, ממיכלשטאט זי”ע הנודע בשם ”בעל שם ממיכלשטאט”, רצופות פלאות. בשמו נקשרו סיפורי מופת וישועה, וקמיעותיו וסגולתיו יצא קוום בכל הארץ. כתלמידם של מרנ”א ר' נתן אדלר ובעל ההפלאה זצוק”ל היה ר' יצחק זעקל מגדולי הרבנים באשכנז (שרידים מתורתו נדפסו בתוך בעל שם ממיכלשטאט מכון ירושלים, ירושלים תשמ”ג), אך עיקר פרסומו בא לו על שום תפילתיו וגדולתו בחכמת הקבלה. כפי המסופר ריעו לספסל הישיבה מרנא ה”חתם סופר” אף הוא היה שולח אליו שמות לתפילה וברכה. הבעל שם ממיכלשטאט הסתלק לבית עולמו בצום גדליה ג' תשרי תר”ח בשנתו השמונים כשהוא מבטיח בצוואתו שכל המתפלל על קברו יוושע. מאז ועד היום קברו מהווה תל תלפיות לכל מבקש מזור וישועה. ספריו וכתביו הרבים יחד עם כל כלי ביתו אבדו בשריפה שפקדה את ביתו אך מעט מזעיר שרד והגיע לידינו. הגאון רבי פילטא ב”ר משה סג”ל ליבולד - עפשטיין (תק”ה - תקפ”א). נולד באופנבאך בשנת תק”ה למד בפפד”מ פיורדא ופראג. תחילה כיהן כמלמד פרטי בפפד”מ ואח”כ אב”ד ור”מ בקלויז של מודל בקרלסרוהא. בזמן מסויים גם היה לסגן לרב העיר הג”ר ידידיה טיאה ווייל. הקים בית דפוס תחילה בראשטט ואח”כ בקרלסרוהא יחד עם גיסו ר' ליב ב”ר משה ווירמש. שם פרסם את ההגדה של הגרי”ט וייל ”מרבה לספר”. וגם נהיה למחותנו כשבנו הג”ר אברהם ווייל אב”ד זולצבורג נשא את בתו. משנת תקנ”א כיהן כשלשים שנה כאב”ד ברוכזאל במדינת באדן בגרמניה, עד לפטירתו בגיל 76 בשבת חוה”מ פסח י”ט ניסן תקפ”א נקבר בבית הקברות של אובר-גרומבאך. חותמות בלועזית: ”שמואל שטרויס קרלסרוהא”  הרב שמואל שטרויס  (תר”ו - תרס”ד 1847–1904) היה נינו של רבי יצחק זקיל לייב וורמסר (”הבעל שם ממיכלשטט”), וחותנו של יעקב רוזנהיים, מייסד אגודת ישראל. את הונו עשה בעסקי בנקאות. למרות היותו בן התרבות הגרמנית הוא נמשך ליהדות המזרח-אירופית ובמיוחד לתנועת המוסר ולראשיה. הוא תמך כלכלית במוסדות תורה ובתלמידי חכמים, ולפי עדות חתנו הרב רוזנהיים הוא פיזר לצדקה ”הרבה יותר מחמישית מהונו”. הרב שטרויס התקרב לרבי שמחה זיסל ”הסבא מקלם”, ואף תרם ל”בית התלמוד” בקלם 6,000 רובל. בשנת תרנ”ד (1894), עם מותה של אשתו, החליט שטרויס ליזום פעולת צדקה לעילוי נשמתה. הוא בחר ברבו הרב יעקב שור לשליחו ומימן את נסיעתו לארץ ישראל, במטרה לעזור במפעל יישובה. הרב שור נסע לירושלים מצויד בכספו של הרב שטרויס. זיקתו של שטרויס לרוח המוסר של ”הסבא מקלם” הביאה להחלטה לתרום את הכסף להקמת קומפלקס דירות מחוץ לחומות העיר העתיקה, בשכונת מוסררה, עבור משפחות רבנים מאנשי תנועת המוסר.