Bidspirit auction | ”והריחו ביראת ה'” - קופסת
”והריחו ביראת ה'” - קופסת הטבק האישית של המקובל האלוקי רבי מרדכי שרעבי זיע”א ראש ישיבת המקובלים 'נהר שלום'. - קופסת טבק להרחה שהייתה בשימושו האישי של המקובל האלוקי רבי מרדכי שרעבי זיע”א ראש ישיבת המקובלים 'נהר שלום' בירושלים - המאה ה20 ע”ג הקופסא חריטה בזהב של ירושלים עיה”ק. המקובל האלוקי רבי מרדכי שרעבי (תער”ב - תשד”מ), מגדולי המקובלים שבכל הדורות, נולד בתימן ובגיל צעיר התייתם, המקובל והדיין הנודע רבי חיים סינואני אב”ד שרעב, לקח עליו את חסותו ולימדו תורה. בתרצ”ב עלה לארץ הקודש, ונמנה אל מקובלי ישיבת 'בית אל'. לימים הקים את ישיבתו 'נהר שלום'. נודע כבעל מופת, ורבים היו משחרים לפתחו להיפקד בדבר ישועה ורחמים. היה ידוע בסגפנותו העצומה, והיה ישן רק כ20 דקות בלבד מידי לילה. מתלמידו ממשיכי דרכו גאוני משפחת המקובלים רבי שלום ובניהו שמואלי מירושלים. כמו כן בין תלמידו הוא רב הכותל המפורסם רבי מאיר יהודה גץ זצ”ל. מצב טוב, סימני שימוש. מצורף אישור מקורי על מקוריותו של קופסת הטבק שלפנינו. בין כלל חפצי הקודש, התייחדו קופסאות הטבק ירושה מצדיקי הדורות, אליהן התבטאו גדולי החסידות וחכמי הרז והנסתר - רבות וגדולות. ספרי הקבלה, החסידות והרז, עוסקים רבות בחשיבות וקדושת חפצי הצדיקים. ונביא ציטוטים אחדים מהם: במדרש רבה שיר השירים פ”א על הפסוק לריח שמניך טובים: ובית מדרשו של ר”א היה עשוי כמין ריס ואבן אחת היתה שם והיתה מיוחדת לו לישיבה, פעם אחת נכנס ר' יהושע התחיל ונושק אותה האבן ואמר האבן הזאת דומה להר סיני וזה שישב עליה דומה לארון הברית... חתם סופר פרשת תולדות: ”...אבל נלע”ד דמשמע בירושלמי ר”פ ואלו מגלחין דבמלבושיו של אדם נאצלים מקדוש של הלובש וה”ה בהיפוך והלובש אותם אחריו יאצל עליו מאותו הרוח לטוב ולמוטב בסוד אשר ילבשם תחתיו מבניו... כשם שנאצל עליו ע”י מלבושים מחמדה שלי ה”ה עכשיו שנתברך יעקב באותן מלבושים ושוב לובשם עשו עתה א”כ מהראוי שע”י המלבושים יאצל גם עליו מהברכוח וזה הלא אצלת לי ברכה ע”י המלבושים והשיב לו יצחק אה”נ...” סגולת ה''טבק פושקע'': ברשות הרה”ק בעל הדברי חיים מצאנז, הייתה קופסת טבק מיוחסת, למרות שמעודו לא הריח בטבק. בערב 'כל נדרי' היה בנו הילד הרה”ק מטשחויב במצב מסוכן ביותר. בתו של הדברי חיים ניגשה לאביה והחלה להפציר בו נרגשות שיתפלל למען שלום הילד. אך הדברי חיים נענה ואמר: מי אשר שת ליבו לעניינים כאלו בשעה נשגבת זו. הבת המשיכה להפציר ולהתחנן עד שאביה נעתר לה ואמר: 'שימי על הילד את קופסת הטבק הזאת, הוא עוד יאריך ימים ויפעל ישועות'. אכן הרה”ק מטשחויב החלים מחוליו ושמר כל ימיו על קופסת הטבק היקרה מכל משמר, ועל ידה המציא מזור לחולים רבים, כשהוא מצווה להניח את הקופסא על גוף החולה או המקשה-לילד. ויהי היום, וקופסת הטבק היקרה נעלמה מביתו! חיפשוה בכל מקום, והיא לא נמצאה. הדבר גרם לו עגמת נפש-מרובה, והוא השיח את צערו אצל אחיו הרה”ק משינאווא. אמר לו הרה”ק בפסקנות: ”דעם טאטנ'ס א-קינד [בנו של אבינו] אינו זקוק לקופסה של טבק, בכוחו לפעול ישועות גם בלעדיה!”. על רוח-תשובה שהערה הרה”ק מטשחויב על בחור פורק עול בכח קופסת הטבק מסופר, שבהיות הרה”ק מטשחויב באחד הכפרים בהונגריה, באל אליו איש אחד ומירר בבכי שבנו יצא לתרבות רעה, נהפך למשכיל ולסטודנט והשליך אחרי גוו את התורה ומצוות, בלי להחזיק אפילו בשמירת שבת וכדומה. יעץ לו הרה”ק שיראה להביא את הבן אליו, ואז יראה כדת מה לעשות. כשהגיע הבן הביתה ביקש ממנו אביו שיבוא עמו רק הפעם לבית הכנסת. נעתר הבן לבקשה והלך עם אביו. בהיותם בבית הכנסת הראה האב להרה”ק מטשחויב על בנו, וכשראהו רץ אליו הרה”ק וכיבדו להריח טבק מקופסתו. כנראה שמשום כבוד הצדיק ואביו ונוכחות הקהל לא ההין לסרב ולקח באצבעותיו קמצוץ טבק והריחו. ויהי כאשר אך הריח קצת מריחו הטוב של הטבק נהפך ונהיה לאיש אחר ורגשות חרטה החלו לפעפע בו, עד שביקש שיביאו לו את התפילין שקנה לו אביו כשנכנס לעול המצוות, שכבר זמן רב לא הניחם. מאותו יום שב בתשובה שלימה עד שנעשה בעל תשובה גמור והתנהג כיהודי כשר לכל דבר. ברשות הרה”ק ה'אהבת ישראל' מוויזניץ הייתה קופסת הטבק המיוחסת מהרה”ק רבי מרדכי מנעשכיז והיא עמדה לפניו בכל תפילות הימים הנוראים. גם אצל בנו הרה”ק האמרי חיים הייתה הקופסא מונחת כל תפילות הימים הנוראים ומפעם בפעם הריחו בה. האהבת ישראל התבטא: אני מריח מהקופסא יותר מאשר מהטבק...