Bidspirit auction | עותק המיוחס להרב משה אריה

עותק המיוחס להרב משה אריה פריינד ראב”ד ירושלים: זכרון למשה, לרגל יובל 'שנת המאה' להסתלקות מרן החתם סופר, בעריכת רבי יוסף הכהן שווארטץ. אראדעא, תרצ”ח [1938]. העותק האישי של מרן הגאב”ד הגה”ק רבי משה אריה פריינד רבה ופארה של ירושלים; ספר זכרון למשה, לרגל יובל 'שנת המאה' להסתלקות מרן החתם סופר, בעריכת רבי יוסף הכהן שווארטץ. דפוס ב”ז רובינשטיין, אראדעא, תרצ”ח [1938]. [III-]VI, VII-, VIII, 16, 158 עמו'. עם חותמות הגאון רבי משה פריינד. הגאון החסיד רבי יוסף הכהן שווארץ הי”ד (תרל”ה-תש”ד) - היה בנו של אביו הגאון רבי נפתלי שווארץ אב”ד מאד בעל ”בית נפתלי”, ותלמידו המובהק של הג”ר יעקב טננבוים בעל ”נהרי אפרסמון”. נסמך להוראה ע”י גדולי רבני הונגריה. היה חתנו חביבו ויד ימינו של הגאון המפורסם רבי אליעזר דייטש אב”ד באניהאד בעל ”תבואות השדה”. בשלהי תרנ”ז כשחמיו התמנה לאב”ד בניאהד לקח את חתנו עמו לשם כדי שישא עמו בעול ההוראה והנהלת הישיבה. כמו”כ סייע לחמיו הגדול בעריכת ספריו המפורסמים. לאחר פטירת חמיו בסוף תרע”ו התמנה למו”צ בקהלתו בבאניאהד. בתרפ”ד התמנה בגרוסוורדיין לרבה של קהילת ”מחזיקי תורה”. ר' יוסף היה מחבר פורה. ספרים וספרונים רבים במגוון נושאים הוציא בחייו מתחת ידיו, בהם שו”ת, פלפולים וחידושים, הלכה למעשה והספדים. המפורסם שבהם הוא כתב העת התורני ”וילקט יוסף” שיצא לאור על ידו במשך 20 שנה. במסגרת עבודתו זו יצא לו להתכתב עם עשרות מגדולי הדור ההוא. היה מהסופרים הקבועים שהרבו לכתוב בגליונות ”מחזיקי הדת” שנדפסו בלבוב. כמו”כ הרבה לשלוח מחידושיו-אוצרותיו לירחונים תורניים רבים. בימי מלחמת העולם הראשונה הרבה לסייע ולעזור לפליטים בגשם וברוח ככל יכולתו. הרה”ק בעל ”אהבת ישראל” מוויזניץ חיבבו וקרבו עד מאד והתבטא על אהבתם בפה קדשו: ”וישראל אהב את יוסף”. לאחר הסתלקות הס”ק מוויזניץ הדפיס עליו ר' יוסף קונטרס הספד מיוחד בשם ”אבל ישראל”. רבי יוסף הכהן שווארץ נהרג עקה”ש באושוויץ. מרן הגה”ק רבי משה אריה פריינד (תרס”ד - תשנ”ו. 1903 - 1996) - מגדולי פוסקי הדור וגאב”ד העדה החרדית בירושלים. רבים, ובהם צדיקי הדור, שיחרו לברכותיו שלא שבו ריקם. נולד בהוניאד לאביו רבי ישראל בנו של הגה”ק רבי אברהם יהושע מנאסויד. כבר בצעירותו נתמנה לכהן פאר כרבן של ק”ק נאסויד וראגנא. כן שימש כדיין ומורה צדק בעיר הגדולה לאלוקים - סאטמאר. לאחר החורבן הנורא עלה ארצה והתיישב בירושלים תוך שהוא מרביץ תורה בישיבת 'ייטב לב' דסאטמאר בעיה”ק ירושלים. לאחר הסתלקות הרה”ק בעל הדברי יואל, נתמנה לשמש כראב”ד העדה החרדית, ועם הסתלקות בעל המנחת יצחק נתמנה לכהן פאר כגאב”ד. השאיר אחריו ברכה מרובה בכתובים בספריו 'עטרת יהושע' על הרבה מקצועות התורה. ללא כריכה, חסרים [2] דפים בתחילת הספר ו[1] דף אחרון, שדרה פגומה ו[2] קבצי דפים נפרדים, הדבקות, כתמים, מצב בינוני.