Bidspirit auction | 'הננו מאשרים בזה את ההעתקות

'הננו מאשרים בזה את ההעתקות של הכתבים הנז' שנעתקו מגוף הכתבים שבידי הרב השו”ב הנז' מלה במלה' – אישור גדולי רבני יפו למסמכי ההסמכה והיתר שחיטה של השו”ב רבי אליהו עפשטיין. יפו, תרפ”ד [1923]. אישור חתום בידי רבני 'הרבנות המאוחדת ליפו ואגפיה', רבי יוסף צבי הלוי, רבי שלמה זלמן שאך ורבי יוסף ארוואץ, על מהימנות העתקי המכתבים שנתנו לשו”ב רבי אליהו עפשטיין. יפו, תרפ”ד [1923]. [2] עמו', הכוללים אישור בחתימת רבני יפו על העתקי המסמכים הבאים: * העתק הסמכה לתפקיד שו”ב מומחה, מאת רבי ישראל ראובן שו”ב. ירושלים, תרפ”ג (1923). * העתק אישור על החתימה המקורית של רבי ישראל ראובן שו”ב על גבי המסמך הקודם, בחתימת חברי הבד”צ אשכנזים בירושלים, רבי צבי פסח פראנק, רבי יוסף גרשון הורעוויץ ורבי חיים מנדל ספרא. ירושלים, תרפ”ג (1923). * העתק אישור על חתימתם המקורית של חברי הבד”צ על המסמך הקודם, בצירוף המלצה על מומחיותו של השו”ב רבי אליהו עפשטיין, מאת רבי אברהם יצחק הכהן קוק. ירושלים, תרפ”ג (1923). * 'משעה שבאו שנות חרב ובלבלו את האומות כלן ויחד עם זה נתברבו החמס והשד, ורכוש רבים הי' לטרף בידי בני עולה שהתנפו גזלו וחמסו ויכלו הון זרים, היו רבים שיחד עם רכושם וקנינם חמסו מהם בהבלעה כם את תעודותיהם'; אישור מאת רבי מנחם מנדיל עשריאלי, על מומחיות השו”ב בעל המידות התרומיות, על כך שאבדו מסמכים הקודמים ובהם אישורים מאת 'הגאונים המפורסמים והשו”בים היותר מובהקים מערי וויטעבסק, סענא ויעקאטיערינוסלב, ועוד רבים'. מליטופול, פלך טאבריה- קרים. * סמיכה לרב ודיין, מאת רבי יעקב גרשון אקושסקי, מו”ץ. יקטרינוסלב, תר”ע [1910]. ביעקאטרימאסלאוו, רוסיה (כיום: דניפרופטרובסק, אוקראינה). הרב והשו”ב רבי אליהו ב”ר שניאור זלמן דוד עפשטיין (1884-1938) – חסיד חב”ד, שו”ב, תלמיד חכם שהוסמך להורות ולדון. העתקת מכתבו הוצגו לפני הראי”ה קוק על ידי רבה של תל-אביב, רבי שלמה הכהן אהרונסון, שהמליץ למנותו לשו”ב במושבה בלפוריה, שבעמק יזרעאל. כיהן כרב המושבה בלפוריה, ושם מנוחתו כבוד. הג”ר רבי יוסף צבי ב”ר אברהם הלוי (קלמנס) (תרל”ד-תש”ך, 1874-1960) – אב”ד יפו והמושבות. חתנו של רבי נפתלי הרץ הלוי אב”ד יפו. עלה לארץ ישראל מסלובקיה בשת תרנ”א (1890). מחברם של ספרים רבים, ובהם 'בכורי ציון', 'הוראת שעה', 'מערכה', 'טיב קידושין', ועוד. הספד עליו מופיע בספר 'הרב עוזיאל ובני דורו', עמ' 54-59. הג”ר שלמה זלמן ב”ר שרגא פייבוש שאך הי”ד (תר”ז-תרפ”ט, 1847-1929) – עילוי מצאצאי מרן הש”ך והגר”א. עלה לארץ שראל בשנת 1904, וכיהן כדיין בבית הדין של יפו והמושבות, שלא על מנת לקבל פרס, וכחבר הרבנות הראשית בתל-אביב-יפו. כדיין מומחה חריף ובקי הובאו לפני משפטי דין-תורה מהמסובכים ביותר. במלחמת העולם הראשונה, עם גירוש היהודים מתל-אביב יפו, נדד לפתח-תקווה. בשל מצבו הרפואי, נסע לבית הבראה בבית משפחת מקלף מוצא, שם נרצח במאורעות תרפ”ט. הג”ר רבי יוסף ארוואץ (תר”ז-תרפ”ה, 1847-1924) – נולד ברבאט שבמרוקו, עלה בצעירותו לירושלים והיה תלמידים של רבני ועד העדה המערבית ותלמידו וחתנו של הראשון לציון, רבי רפאל מאיר פאניז'ל. נשלח למדינות מערב אירופה וצפון אפריקה כשד”ר קהילות וישיבות בירושלים ובחברון. היה מראשי ועד העדה המערבית בירושלים וכיהן כדיין בבית דינו של הראשון לציון וכמו”צ לעדת הספרדים ביפו. ספר דרשותיו 'הוד יוסף' יצא לאור בשנת תר”ע בירושלים. סימני קיפול, חורי תיוק, כתמים, קרעים זעירים בשולי הדף, מצב טוב.