Bidspirit auction | [5] ספרים מאת הרב הגאון

[5] ספרים מאת הרב הגאון ה'אשל אברהם' אבד”ק בוטשאטש, מהאוסף האישי של האדמו”ר ה”פני מנחם” מגור, עם חתימותיו וחותמו. עותק האדמו”ר ה”פני מנחם” מגור: ביאורים על הגדה של פסח, דברי דוד, ברכת אברהם, ספר חסידים וקונטרס אמרות טהורות. מתוך ששה ספרים נפתחים, [דפוס אלפא, ירושלים], תשכ”ו [1966]. לפנינו חלקים שהופרדו מתוך הספר 'ששה ספרים נפתחים': * הגדה של פסח, ביאורים נוספים מאת בעל 'אשל אברהם' לאחר הדפסת פירושו להגדה: [פה]-צו עמ'. ללא כריכה. עם חותמת וחתימת האדמו”ר ה'פני מנחם'. * ספר דברי דוד, על התפילה: [צז]-קלח עמ'. ללא כריכה, נחלק ל[2] קבצי דפים. עם חותמת האדמו”ר ה'פני מנחם'. מצורף דף פורזץ עם חותמת וחתימת האדמו”ר ה”פני מנחם” מגור. * ברכת אברהם, מאמרי ומנהגי רבינו ה'אשל אברהם' מבוטשאטש שנלקטו ע”י תלמידו: [קנה]-קפט. ללא כריכה. עם חותמת וחתימת האדמו”ר ה'פני מנחם'. * מילי דחסידותא, הגהות על ספר חסידים: [קצא]-רעג עמ'. ללא כריכה, דפים בודדים מנותקים. עם חותמת וחתימת האדמו”ר ה'פני מנחם'. * קונטרס אמרות טהורות על הלכות טבילה, ליקוטים ותולדות רבינו מבוטשאטש: [רעה]-שיב עמ'. עם כריכה אחורית בלבד. עם חותמת וחתימת האדמו”ר ה'פני מנחם'. הגאון הקדוש רבינו אברהם דוד ווארמאן אב”ד בוטשאטש (תקל”א-תר”א, 1771-1840) - היה חתנו של הגה”ק רבי צבי הירש קרא אב”ד בוטשאטש מחבר שו”ת 'נטע שעשועים'. בשנת תקנ”א, בהיותו בן עשרים, התמנה לאב”ד יזלוביץ. בשנת תקע”ד, לאחר פטירת חמיו, החל לכהן כאב”ד בבוטשאטש, ועל שמה נודע לדורות עולם בשם 'הרב מבוטשאטש'. רבינו היה ספרא רבה והרבה לכתוב כל ימיו חידושים עמוקים ומופלגים בהלכה ואגדה בכל מקצועות התורה. רק חלק מכתביו ראו אור בדפוס. ספריו המפורסמים ביותר בהלכה הם 'דעת קדושים', ג' חלקים, על יורה דעה, 'אשל אברהם' על אורח חיים, 'עזר מקודש' על אבן העזר ו'כסף הקדשים' על חושן משפט – ספרים שאינם יורדים זה דורות משולחנם של בעלי הוראה, ושמעתתיה מתבדרן בפומיה. חלקם נדפסו בתוך כרכי השלחן ערוך. ראשית היכרותו עם דרך החסידות הייתה בימי נעוריו כשקיבל תורה מהרה”ק בעל ”צמח ה' לצבי” ומהרה”ק בעל ”באר מים חיים”. בתקופת שבתו ביזלוביץ התדבק בהרה”ק מברדיטשוב ובהרה”ק רבי משה ליב מסאסוב, ושתה בצמא את תורתם, והרבה שמועות שקיבל מהם מוזכרים בספריו. גדולי דורו הפליאו בשבחו על רום גאונותו וקדושתו. הגה”ק רבי אריה יהודה ליב מאוזורוב כתב עליו (לרב שרצה לחלוק על הכרעת רבינו בהלכות טרפות): 'כל גאוני וגדולי הדור שהיו בזמנו, כגון הגאון מליסא בעל חוות דעת ז”ל, והגאון מלבוב בעל ישועות יעקב ז”ל היו נכנעים לפניו ומכבדים אותו במאוד... היה מפורסם לגאון גדול וקדוש בדורו לכן מהראוי לסמוך עליו בפשיטות בלי שום פקפוק ולהכשיר'. החוות דעת מליסא כותב עליו בהיותו בגיל 18: 'הבקי בכל הש”ס'. מסופר שהרה”ק רבי מאיר מפרימשלאן בעברו ביזלוביץ, אמר: 'קדושת הרב הצדיק רבי אברהם דוד נכרת ברחובות קריה'. וכשאמרו להגה”ק משינאווא שרבינו לעתים מכריע בפסקיו כנגד דעות ראשונים, נענה ואמר: 'הוא רשאי, כי עליו אפשר לומר רב תנא הוא ופליג'. הגרי”ש נתנזון בעל 'שואל ומשיב' כתב עליו בהסכמתו ל'דעת קדושים': 'הגאון החריף ובקי וצדיק נשגב, קדושתו ותורתו מלא עולם... ראיתי בעת פתחו את פיו הקדוש וחורז מתורה לנביאים וכתובים, ולמדרש וילקוט וספרי קבלה, והיה כולל אותם ביחד'. אדמו”ר הרה”ק רבי פנחס מנחם אלתר, בעל 'הפני מנחם' מגור (תרפ”ו - תשנ”ו) - נולד בשנת תרפ”ו כבן זקוניו של האדמו”ר הגה”ק בעל 'האמרי אמת' מגור. כבר בשנות נעוריו ניכר היה עליו גדולתו וחוכמתו, ורבבות החסידים ראו בלידתו של בן הזקונים בבחינת 'אל הנער הזה התפללתי ויתן ה' לי את שאלתי אשר שאלתי מעמו'. בשנות המלחמה וחורבן יהדות אירופה זכה להינצל ולעלות אם אביו הקד' לאר”י. במשך שנים רבות עמד בראשות ישיבת שפת אמת בירושלים ונודע אצל גדולי הדור מכל שבטי ישראל כגאון מופלג אשר כל רז לא אניס ליה. כן עמד ופעל במשך השנים הרבות למען הנהגת ואחדות הציבור החרדי באר”י לצידם של אחיו האדמורי”ם הקד' מגור והיה מראשי מועצת גדולי התורה של אגו”י. גולת הכותרת היו שנות ההנהגה הקצרות בהם עמד כרועה נאמן לעדת חסידי גור הנושאים את זכרו הטהור על לוח לבם. נסתלק לב”ע לפתע פתאום בבוקר שלמחרת יום הפורים ושעות מספר לאחר שערך את שולחנו ונשא מדברי תורתו בבית מדרשו בירושלים. ללא כריכה קדמית, קבצי דפים מחולקים, חלק מהחיבורים נפרדו לקבצי דפים ומספר דפים בודדים מנותקים, מלבד זאת מצב טוב.