Bidspirit auction | העותק האישי של האדמור ה'פני

העותק האישי של האדמור ה'פני מנחם' מגור, דברי אבות, ביאור על מסכת אבות, ופירוש על הגדה של פסח, מאת הגאון הקדוש רבי אברהם דוד מבוטשאטש. [ירושלים, תשכ”ו 1966]. ספר דברי אבות, ביאור נפלא על מסכת אבות ןפירוש על הגדה של פסח, מהרב הגאון הקדוש רבי אברהם דוד אבד”ק בוטשאטש. [דפוס אלפא, ירושלים, תשכ”ו 1966]. עם חותמות ה'פני מנחם' ועם חתימת כתב יד קודשו. [2], לו; קלט-קנד דף. מהדורה חדשה עם הוספות, נוסח דף השער של 'דברי אבות' הועתק ממהדורת למברג, תרל”ט 1879. החיבורים שלפנינו הם חלקים מהספר 'ששה ספרים נפתחים' בו מספר ספרים מאת הגה”ק רבי אברהם דוד מבוטשאטש. הגאון הקדוש רבינו אברהם דוד ווארמאן אב”ד בוטשאטש (תקל”א-תר”א, 1771-1840) - היה חתנו של הגה”ק רבי צבי הירש קרא אב”ד בוטשאטש מחבר שו”ת 'נטע שעשועים'. בשנת תקנ”א, בהיותו בן עשרים, התמנה לאב”ד יזלוביץ. בשנת תקע”ד, לאחר פטירת חמיו, החל לכהן כאב”ד בבוטשאטש, ועל שמה נודע לדורות עולם בשם 'הרב מבוטשאטש'. רבינו היה ספרא רבה והרבה לכתוב כל ימיו חידושים עמוקים ומופלגים בהלכה ואגדה בכל מקצועות התורה. רק חלק מכתביו ראו אור בדפוס. ספריו המפורסמים ביותר בהלכה הם 'דעת קדושים', ג' חלקים, על יורה דעה, 'אשל אברהם' על אורח חיים, 'עזר מקודש' על אבן העזר ו'כסף הקדשים' על חושן משפט – ספרים שאינם יורדים זה דורות משולחנם של בעלי הוראה, ושמעתתיה מתבדרן בפומיה. חלקם נדפסו בתוך כרכי השלחן ערוך. ראשית היכרותו עם דרך החסידות הייתה בימי נעוריו כשקיבל תורה מהרה”ק בעל ”צמח ה' לצבי” ומהרה”ק בעל ”באר מים חיים”. בתקופת שבתו ביזלוביץ התדבק בהרה”ק מברדיטשוב ובהרה”ק רבי משה ליב מסאסוב, ושתה בצמא את תורתם, והרבה שמועות שקיבל מהם מוזכרים בספריו. גדולי דורו הפליאו בשבחו על רום גאונותו וקדושתו. הגה”ק רבי אריה יהודה ליב מאוזורוב כתב עליו (לרב שרצה לחלוק על הכרעת רבינו בהלכות טרפות): 'כל גאוני וגדולי הדור שהיו בזמנו, כגון הגאון מליסא בעל חוות דעת ז”ל, והגאון מלבוב בעל ישועות יעקב ז”ל היו נכנעים לפניו ומכבדים אותו במאוד... היה מפורסם לגאון גדול וקדוש בדורו לכן מהראוי לסמוך עליו בפשיטות בלי שום פקפוק ולהכשיר'. החוות דעת מליסא כותב עליו בהיותו בגיל 18: 'הבקי בכל הש”ס'. מסופר שהרה”ק רבי מאיר מפרימשלאן בעברו ביזלוביץ, אמר: 'קדושת הרב הצדיק רבי אברהם דוד נכרת ברחובות קריה'. וכשאמרו להגה”ק משינאווא שרבינו לעתים מכריע בפסקיו כנגד דעות ראשונים, נענה ואמר: 'הוא רשאי, כי עליו אפשר לומר רב תנא הוא ופליג'. הגרי”ש נתנזון בעל 'שואל ומשיב' כתב עליו בהסכמתו ל'דעת קדושים': 'הגאון החריף ובקי וצדיק נשגב, קדושתו ותורתו מלא עולם... ראיתי בעת פתחו את פיו הקדוש וחורז מתורה לנביאים וכתובים, ולמדרש וילקוט וספרי קבלה, והיה כולל אותם ביחד'. כ”ק מרן אדמו”ר הפני מנחם מגור הגה”ק רבי פנחס מנחם אלטר (תרפ”ו-תשנ”ו, 1926-1996) - בן זקוניו של הרה”ק רשכבה”ג האמרי אמת מגו, ממנהיגי הדור האחרון ומענקי הרוח שעמדו בראשות היהדות החרדית. שימש כראש ישיבת שפת אמת החל משנת תשי”ז, והחל מפטירת גיסו רבי יצחק מאיר הכהן לוין נשיא אגודת ישראל, החל לכהן בהנהגת המרכז הארצי של התנועה. עמד לימין אחיו האדמורי”ם הק' הבית ישראל והלב שמחה מגור ובמשך שנים עמל למען הקמת וביסוס מוסדות התורה של חסידות גור. שנים רבות כיהן כחבר מועצת גדולי התורה והיה בין ראשי דבריה בכל הכינוסים הציבוריים. בשנותיו האחרונות היה למנהיגם של רבבות אלפי ישראל, רבים נהרו לשולחנותיו הטהורים ולשיחות ההתעוררות שמסר בלהט אש, נודע ברדיפת השלום שלו, בענוותנותו ובגאונות כבירה עם אהבת תורה ואהבת ישראל עצומות. הסתלקותו בסערה השמימה שעות אחר סיום שולחן הפורים בבית מדרשו, הרעידה והרטיטה את העולם היהודי כולו. [2] חיבורים מנותקים, ללא כריכה, מצב בינוני-טוב.