Bidspirit auction | יחידי ויחודי ! הזמנה לחתונת

יחידי ויחודי ! הזמנה לחתונת בן האדמו”ר רבי חנוך גד יוסטמן מפילץ זיע”א עם הקדשה בכתב יד קדשו של אבי החתן האדמו”ר רבי חנוך העינך גד מפילץ הי”ד הזמנה לחתונת בנו של האדמו”ר רבי חנוך העניך גד יוסטמן מפילץ, בנו וממשיך דרכו של האדמו”ר הרה”ק בעל 'השפתי צדיק' מפילץ ונכד האדמו”ר הרה”ק בעל 'החידושי הרי”מ' מגור זצוק”ל .  ' אשר האירו עיני ישראל ולבם בתפילתם והזריחו פני תבל באור תורתם' עם הקדשה מאת אבי החתן האדמו”ר רבי חנוך גד מפילץ הי”ד  בכתב יד קדשו: ' עתה באתי לקרוא בקריאה של חיבה לכל קרובי אוהבי אנ”ש וידידי לבוא לשמוח איתי בשמחתי וזכות אבותי ה”ק אשר האירו עיני ישראל ולבם בתפילתם והזריחו פני תבל באור תורתם. יגן עלינו ' ' מקרא קודש בביתי ש”ק מקץ זאת חנוכה תרפ”ו לפ”ק שנת ” חיים ברכה ישועה” לפ”ק בדפוס יוסטמאן, טשענסטחוב קאשציושקי 17 ההזמנה נשלחה אל הגאון רבי יצחק מאיר יעקבוביץ מאמסטוב ,   ההזמנה הודפסה בגודל של גלוית דואר עם הדפסת שמו של האדמו”ר וכתובתו בטשעסטחוב, ונשלחה אל הגאון רבי יצחק מאיר יעקבוביץ מאמסטוב,   רבי יצחק מאיר יעקבוביץ מאמסטוב,   גאון עצום, ומגדולי חסידי מרן בעל 'השפת אמת' מגור זיע”א (אף היה החסיד היחיד אצל השפת אמת בשולחנו הקדוש בביתו בליל התקדש חג הפסח) האדמו”ר רבי חנוך העינך גד יוסטמן (תרמ”ד-תש”ג). אדמו”ר מפילץ. בנו של האדמו”ר רבי פנחס מנחם יוסטמאן בעל 'השפתי צדיק' מפילץ, (אביו הקד' היה בן בתו של האדמו”ר בעל ”חידושי הרי”מ”, וכן גיסו של האדמו”ר 'השפת אמת” מגור זיע”א). לאחר פטירת אביו נתבקש להמשיך בדרכו ולכהן כאדמו”ר מפילץ. בצעירותו התחנך בצל דודו האדמו”ר 'השפת אמת' מגור. לאחר שנתמנה אביו בשנת תרס”ה לאדמו”ר מפילץ נבחר רבי חנוך לשמש כרבה של העיר. בשנת תרע”א נתמנה לרבה של ווירשוב ובשנת תרצ”ב נתמנה לרבה של ווילאהן, בלט בענוותו ובנועם הליכותיו. החמיר בהלכה על עצמו והשתדל להקל על האחרים. היה מקובל מאוד על הציבור ועסק בייחוד בענייני צדקה כן היה פעיל באגודת ישראל וחבר במועצת גדולי התורה בפולין וכחבר ”מועצת גדולי התורה” העולמית, למרות כי התאמץ תמיד שלא להתבלט, גדולי ישראל ועסקני הציבור התחשבו בדעותיו וזכה להערכה רבה. בתחילת מלחמת העולם השנייה לא עזב את העיר, אלא רק לאחר שהעיר נחרבה כולה בהפצצות. לאחר מכן עבר לטשנסטוחוב והמשיך בפעילותו ובשיעוריו הקבועים במשך ימי השואה. ביום הכיפורים של שנת תש”ג גורש יחד עם יהודי העיר לטרבלינקה, הי”ד (ראה גם באנציקלופדיה לחסידות, א, עמ' תרכט-תרל)