Bidspirit auction | לראשונה במכירות, מכתב נדיר ומיוחד

לראשונה במכירות, מכתב נדיר ומיוחד מהרה”ק רבי מרדכי מנחם מנדל (השני) זי”ע מוורקא (אטוואצק), האדמו”ר הרביעי לשושלת ווארקא, להרה”ח המפורסם רבי מאטקע לידר זצ”ל מטבריה, מכתב נדיר ומיוחד מהרה”ק רבי מרדכי מנחם מנדל (השני) זי”ע מוורקא (אטוואצק), האדמו”ר הרביעי לשושלת ווארקא. אל הרה”ח המפורסם רבי מאטקע לידר זצ”ל מטבריה, בעל אכסניה של אביו הצדיק הנשגב הרה”ק רבי שמחה בונם מווארקא זי”ע (המכונה רבי בונם'ל אטוואצקער). שהחל להנהיג בהיותו י”ז שנים. ולאחר ארבעים שנות הנהגה לאלפי חסידים, עלה בשנת תרס”ז ירושלימה בגפו (בלווית משמשו) בהיותו אז בן נ”ז שנה. ומינה אז תחתיו את בנו רבי מרדכי מנחם מענדל להמשיך בהנהגת חסידיו שנשארו באוטווצק (הרה”ק רבי שמחה בונם מווארקא נסתלק לבית עולמים בעיה”ק טבריה ביום ד' שבט ושם מנו”כ בסמוך לציון הרה”ק מוויטעפסק זי”ע). במכתב זה שנכתב סמוך לפטירת אביו מבקש הרה”ק רממ”מ מווארקא זי”ע, לדעת את סדר פטירתו של אביו הקד', ונותן הוראות מה לעשות בחפציו ובמצורף לו שולח ברכות לבביות ומיוחדות. המכתב מלא עם שפע ברכות מאליפות! ודברי שבח והודיה > (תרס”ז). מכתב חשוב ומרתק כולו בכתב יד קודשו עם חתימתו וחותמו של האדמו”ר מאוטוואצק הרה”ק רבי מרדכי מנחם מענדל קאליש זיע”א (ח' אדר תרס”ז).  מכתב חשוב בן 24 שורות  מלא עם שפע ברכות מאליפות ודברי שבח והודיה. וכן הוראות בעניין כספי וחפצי עיזבון אביו הקד' זיע”א. מכתב מהאדמו”ר רבי מרדכי מנחם מענדל מאוטוואצק זיע”א לא הופיע במכירות פומביות מעולם ! ומכתבים ממנו לא ניתנים להשגה כלל. המכתב שלפנינו נשלח לידי החסיד החשוב והמפורסם רבי מרדכי לידער (מחשובי חסידי סלונים בטבריה), שזכה  לשמש ולעמוד לימין אביו הקד' במשך שנות חייו בארץ ישראל  > 'שהרבה לעשות בכל עוז כוחו' מכתב מיום ח' אדר תרס”ז - תוך חודש ראשון מפטירת אביו הקד ' (בעניין הוראות בעניין כספי וחפצי עיזבון אביו הקד'):   'בנפש הומי' תשואות תודה ותהילה אשא ידי למרומים לברך  את כ”מ שינוב בשיבה טובה ויראה רוב ברכות בשובע שמחות וירווה נחת מצאצאיו  וצא”צ [וצאצאי צאצאיו] עד ביאת  מנחם וינחמנו ..  '   בהמשך ממשיך ומפרט האדמו”ר בעניין ירושת אביו הקד' :  'ואודות העזבון הנני בזה אשר כל הכסף הנמצא תחת ידו... והן הניירות... וכמו כן שאר החפצים ומטלטלין ומלבושים שיש אצלו ימחול ליתן הכל  לידי המוכ”ז...  מרדכי מנחם מנדל בהה”ק אדמו”ר זצלה”ה זי”ע הכ”מ הרה”ק רבי שמחה בונים מווארקא (אטוואצק) זי”ע. נו”נ להרה”ק רבי יצחק מווארקא זיע”א. (היה מכונה ר”בי בונם'ל אטוואצקער”) שהחל להנהיג בהיותו י”ז שנים. ולאחר ארבעים שנות הנהגה לאלפי חסידים עלה בשנת תרס”ז ירושלימה בגפו (בלווית משמשו) בהיותו אז בן נ”ז שנה. ומינה אז תחתיו את בנו רבי מרדכי מנחם מענדל למשיך בהנהגת חסידיו. נסתלק לבית עולמים בעיה”ק טבריה ביום ד' שבט ושם מנו”כ בסמוך לציון הרה”ק מוויטעפסק זי”ע. נערץ במיוחד בפי צדיקי וחסידי אמשינוב שאף איוו מחמתו את עיה”ק טבריה למנוחת עולמים!. כותב המכתב, הרה”ק רבי מרדכי מנחם מענדל קאליש מוורקא / אוטוואצק.  האדמו”ר הרביעי לשושלת ווארקא, ממשיך דרכו של  אביו האדמו”ר הרה”ק רבי שמחה בונים קאליש מווארקא / אטווצק, אשר כאשר עלה אביו בגפו לארה”ק מינה אותו אביו לעמוד תחתיו בהנהגת חסידיו שנשארו באטווצק. הרב הצדיק והחסיד המקודש רבי מרדכי לידער (תר”ו - תר”ע).  מגדולי וחשובי חסידי סלונים בטבריא, תלמידו של ה'יסוד העבודה', הממונה על כולל רייסין וממנהיגי עדת החסידים בעיר. נולד לאביו הרה”צ רבי שלמה זלמן מחסידיו של הרה”ק מלכוביץ ובנו של הגאון רבי אליהו הינדע'ס, מראשי בית הדין בווילנא בתקופתו של הגאון מווילנא זצללה”ה. לאחר פטירת זוגתו של רבי שלמה זלמן, נישא רש”ז בזוג”ש לאחותו של הגאון בעל ה'פתחי תשובה', מרת שרה ע”ה, ואחד מהבנים שילדה לו היה רבי מוטקע (אביו קרא את את שמו על שם רבו הרה”ק מלכוביץ). רש”ז היה מצטער כל ימיו מתי יעלה בידו לעלות לארץ ישראל, באשר שמע כי בה יכולים להתפלל בכוונה גדולה יותר(!). וכאשר בקרבו לשנות השיבה מילא את שאיפתו והגיע לארה”ק , קבע את משכנו בעיר טבריה, עירם של חסידי רייסין. למרבה הצער לא ארכו שנותיו של אביו רש”ז בארץ ישראל, והוא נפטר והותיר את בנו רבי מאטקע בהיותו בגיל צעיר יחסית יתום עגול.. . רבי מאטקע נישא לזוג' הרבנית מרת צביה רחל שהייתה אחייניתם של הרה”ק רבי צדוק הכהן מלובלין והרה”ק בעל ה'יסוד העבודה' מסלונים. בשנים הבאות התקשר בקשר אמיתי לדודו ה'יסוד העבודה' שקירבו בשתי ידיו ועד שהפך לאחד מגדולי החסידים בטבריא אשר כעדות צדיקי דורם: ”יכלו כל אחד מהם להנהיג עדה של אלפי יהודים'. בהיותו כבן שלושים בלבד מינהו רבו היסוה”ע לעמוד בהנהגת כולל רייסין, תפקיד שהראה את הערצתו הרבה של רבו אליו, כמו”כ נודע כי באחת הפעמים שנפרד מרבו בעל היסוה”ע התבטא רבו אודותו בביטוי נדיר, כי רבי מאטקע הינו: ”א'דורך איד” (”כולו יהודי”). גם הרבה מצדיקי דורו התבטאו אודותיו גדולות ונצורות, הרה”ק רבי שמחה בונם מאטווצק אמר כי כדאי לנסוע אלפי פרסאות על מנת לחזות באור השורה על פניו של רבי מוטקע ביום השבת. על אור מיוחד זה סיפר הרה”ק בעל ה'ברכת אברהם' מסלונים כי כיצד בשבת אחת קראו רבה הגדול של טבריא הגאון רבי משה קלירס והחווה לו על בגדיו של רבי מוטקע באומרו: ”ראה את מדרגותיו הנעלות של רבי מוטקע שלא רק פניו אלא גם בגדו השבתי שטוף באור זך ומצוחצח” וכהגדרת ה'ברכת אברהם': 'היה זה כאילו מנורה גדולה מאירה על הקפט'ן'. גם הרה”ק רבי דוד משה מטשורטקוב היה מתעניין אודותיו רבות ושואל: ”וואס מאכט (מה עושה / מה שלומו של) מרדכי בן שרה..”. וכן הרה”ק רבי דוד'ל טאלנער' היה מכבדו וקירבו מאוד. רבי מאטקע הסתלק בשנת תר”ע לבית עולמו, והרבי 'הדברי שמואל' מסלונים ששיגר איגרת תנחמין כתב אודותיו: ”...הרב החסיד היהודי השלם בלבו הנאמן למלך נאמן ולעמו ישראל...