Bidspirit auction | סלאוויטא: ספר 'עין יעקב', חלק

סלאוויטא: ספר 'עין יעקב', חלק שני. סלאוויטא, תקע”ב 1811. סלאוויטא. ספר 'עין יעקב', לרבי יעקב חביב. חלק שני סלאוויטא, תקע”ב 1811. יחודי: דפוס סלאוויטא. בדפוס המשובח של הרה”ק רבי משה שפירא לפני שקראו בפרהסיה על שמו – משפחת שפירא. ונכתב בשער שנדפס ע”י שני ה'בערלעך': רבי דוב בער ב”ר ישראל סג”ל ורבי דוב בער ב”ר פסח. ידוע מצדיקים שעצם החזקת ספר מדפוס הרב מסלאוויטא מסוגלת לשפע ברכה והצלחה. לא חסרים היו מדפיסים חסידיים, ברוסיה-פולין של ראשית ימי החסידות. מהם שהיו עובדי ה' מופלגים, כר' ישראל יפה תלמיד הבעל התניא, והחסיד רבי רבי ניסן ב”ק מדפיס בברדיטשוב צפת וירושלים. אך המיוחד שבכולם היה הרה”ק רבי משה שפירא זיע”א בנו של אדמו”ר הק' רבי פנחס מקוריץ, אשר לא אבה לקבל אפילו פרוטה אחת מממשרת הרבנות של סלאוויטא, ופתח בשנת תקנ”א את בית דפוסו בסלאוויטא. קדשה לשעתה קדשה לדורות. ידוע ומפורסם הוא סדר הדפוס בקדושה ובטהרה באימה וביראה ועל ידי אנשי שם רמי מעלה. ובהדפסתם נהגו ביתר קדושה וטהרה, ואף את גלופות הדפוס הטבילו במקווה קודם ההדפסה, וכן באיכות ספריו שהיו נדירים ומשובחים. ואכן לאורך כל הדורות עד ימינו, העדפה הראשונה של קדושי עליון הייתה ספרים מדפוס סלאוויטא.  בעל התניא ושאר נשאי חב”ד. רבי משה מקאזניץ. אהבת ישראל מוויזניץ ועוד הקפידו ללמוד בדפוס קדוש סלאוויטא וזיטאמיר.  ”מריחים קדושה”, זה איננו דמיון!! עוד על מעלת חשיבות דפוס זה כתב הגה”ק משומרי אמונים בספרו טהרת הקודש (מאמר קדושת העינים פרק סו): ירגיל עצמו ללמוד מתוך ספר שנדפס על ידי אנשים יראי ה', כמו שהיה המעשה אצל אחד הצדיקים שבא למקום אחד והיה בימי סליחות, ונתנו לו מחזור סליחות ואמר שאינו רואה האותיות, וכן נתנו לו כמה סליחות כמדומה שהיה המחזור סליחות של דפוס סלאוויטא, ואמר עכשיו אני רואה אותיות, כי אותו שמדפיסים אנשים קלי דעת אין נתפס עליהם צורה קדושה. לכן ישתדל כל איש יראי ה' לרכוש ספרים של דפוסים ישנים שנדפסו על פי רוב על ידי אנשים יראי ה', ובפרט בדפוס סלאוויטא, נכדי הרה”ק מקאריץ, שהיו בעלי המדפיסים קדושי עליון. ו כן רבי משה אריה פריינד גאב”ד העדה החרדית, אמר אודות חשיבות ספרי דפוס סלאוויטא: ”תדעו, שאין ערוך לגודל ערכם, ושווה להוציא בשבילם הון רב”. והסביר, כי באותם השנים מרבית הדפוסים נוהלו על ידי משכילים, וגם אלו שבעליהם היו יראים לא נמנעו מלהדפיס ספרי השכלה, אבל בדפוס סלאוויטא היו היחידים שהדפיסו ספריהם על טהרת הקודש כשבמלאכת ההדפסה עסקו רק יהודים יראים ושלמים. כמו”כ סופר עליהם כי הם טובלים את האותיות לפני ההדפסה (כנכתב לעיל). משום כך היתה אצל צדיקים חשיבות רבה להשתמש בספרים שנדפסו בסלאוויטא, עד כי לפי המקובל היה חוש הראות אצל כמה צדיקים כה מזוכך שלא יכלו לקרוא רק בספרים מדפוס סלאוויטא (כמסופר לעיל). רישומים בדף שער. מצב כללי מצוין כתמי שימוש. 21 ס”מ