Bidspirit auction | ”ולדעתי העניין דורש שהרב הגאון

”ולדעתי העניין דורש שהרב הגאון ר”ח מבריסק נ”י יכתוב”: מכתב שתדלנות בכתי”ק וחתימתו של הגאון רבי בן ציון שטרנפלד בעל 'שערי ציון', מגדולי הפוסקים בדורו [מהמסכימים על המשנה ברורה]. בילסק, תרס”ז. מכתב בקשה והצלה, נכתב כולו בכתב יד קדשו ובחתימתו של הגאון האדיר רבי בן ציון שטרנפלד בעל שו”ת שערי-ציון, מגדולי פוסקי ההלכה בדורו ורבן של שש עיירות וערים במרחב הליטאי. בילסק, תרס”ז. [1907]. מכתביו הינם נדירים. במכתב שממוען אל אלמנתו של הגאון רבי יוסף דוד שחור אב”ד סמיאטיץ' (שנפטר כחצי שנה קודם לכן), מבקש רבי בן ציון מהרבנית - שמרן הגר”ח מבריסק ומרן הרח”ע גרודזנסקי זיע”א יפנו במכתב עבור רפואתו של חולה אשר הוא שאר בשרו של מרן הגר”ח מבריסק זיע”א. במכתב מוזכרים בו רבנים חשובים מבני התקופה: מרן הגר”ח מבריסק, מרן הגרח”ע גרודזינסקי מווילנא, הגאון רבי אליו חיים מייזל אב”ד לאדז', הגאון רבי צבי הירש רבינוביץ' מקובנא (בנו של מרן רבי יצחק אלחנן ספקטור מקובנא). נוסח המכתב המלא: בע”ה יום ועש”ק ט”ו אדר תרס”ז פ”ק בילסק. כבוד הרבנית הכבודה מ' ליפשע אלמנת הגאון המנוח מ' יוסף דוד ז”ל. המכתב ללאדז' ולקאוונא שלחתי בצירוף מכתביי, ולדעתי העניין דורש שהרב הגאון ר”ח מבריסק נ”י יכתוב להגאון ר' אלי' חיים נ”י ולהגאון מ' צבי הירש מקאוונא נ”י, ודבריו יעשה פרי, וכאשר הגאון ר”ח הוא שאר בשרו עם החולה בוודאי יעשה כן. לכן החובה על הרבנית שתחי' שתבקש את הגאון ר”ח ובודאי ימלא בקשתה, וגם הרבנית תחי' תכתוב למחתונה הגאון ר' חיים עוזר נ”י וגם הוא יעשה הנ”ל בלא ספק, ולכן תכתוב לו מכתב בקשה. ולדעתי מכתב הגאון ר”ח יכול לפעול גם בפ”ע(?). כן עצתי למע”כ למלא זאת, כי זה הכרח. מאתי הדו”ש, בן ציון, החופ”ק. מפרט:1 דף גלויה. מצב; מצוין. ............................................ הגאון רבי בן ציון שטרנפלד [נפטר ה'תרע”ז], מגדולי פוסקי ההלכה בדורו. רבן של שש עיירות וערים במרחב הליטאי, מהן: איישישוק, חסלביץ' ובילסק. סדרת ספריו ”שערי ציון” הכוללים מערכות גאוניות ועמוקות, ודבריו התקבלו להלכה אצל גדולי הפוסקים. הוא היה מגדולי רבני ליטא בזמנו, והסכמותיו מעטרות ספרים רבים, המפורסם ביותר, ספר ההלכה הנודע ”משנה ברורה” של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין [ראה צילום]. ביוגרפיה: בילדותו התגורר בוולקוביסק ובה קיים קשרים עם מהרי”ל דיסקין. כיהן במשך שישים שנים כרב ברוסלאביצי, במרטש שבמחוז אליטא, בקלווריא ובשרשוב שבפלך גרודנה, שם היה רבו המובהק של הגאון רבי יצחק יעקב רבינוביץ (לימים נודע כרבי איצלה פונוביז'ער). התמנה כרבה של איישישוק אחרי הרב אברהם שמואל מחבר שו”ת ”עמודי אש”. לאחר פטירת הרב אריה לייב ילין, רבה של בילסק, התמנה תחתיו לרבנות העיר. בעקבות פנייתו  של הגאון רבי בן ציון שטרנפלד אל ה”חפץ חיים”, פעל החפץ חיים להקדים את החלקים העוסקים ב”בין אדם לחברו” ב”תפילה זכה” הנאמרת לפני תפילת ”כל נדרי” בליל יום הכיפורים, לתחילת התפילה, בשל חשיבות עניינים אלו והאפשרות שאנשים לא יאמרו את התפילה כולה והמודעות לחשיבות המצוות שבין אדם לחברו תיפגע. התבטאויות גדולי הדור אודותיו: מסופר שכאשר השיג הגר”ח מבריסק עותק של משנה ברורה והציץ בהסכמות, העיר כי רבי בן ציון בילסקר הוא היחיד שגדול מהמחבר עצמו! הגאון האדרת בכתבי חלומותיו [בחלום אדבר ודברי חלומות] מביא שחלם שנפגש עם הגאון רבי בן-ציון שטרנפלד מבילסק בעל שו”ת שערי-ציון, ובירך עליו שתי ברכות [שחלק מחכמתו ושהחינו]. בספר פאר הדור (חלק א' עמוד רנג) מסופר כי החזון איש, היה חוזר ומספר כי במו עיניו ראה את בן-ציון שטרנפלד לומד במשך לילה שלם כשהוא עומד על רגליו שקוע בענין ולא ישב לפוש אף לרגע. בספר מעשה איש (ח”ב עמ' נ”ו) מביא עוד שהחזון איש סיפר כי עמד אז בילדותו מאחורי דלת-חדרו של רבי בן ציון והקשיב לקול לימודו, והוא שמע איך שהוא לומד את המשנה ”שור שנגח את הפרה”, ואומר בהאי לישנא: ”זאגט דער רבש”ע [אומר הרבונו של עולם] שור שנגח את הפרה”.