Bidspirit auction | מכתב עם שפע של ברכות


מכתב עם שפע של ברכות מציס”ע האדמו”ר ה”באר יעקב” מנדבורנא זצוק”ל זיע”א. המכתב נשלח בחיי אביו האדמו”ר רבי חיים מרדכי רוזנבוים זצוק”ל זיע”א. יום חמישי ט”ו תשט”ו, יפו. רבי יעקב ישכר בער רוזנבוים (מכונה לאחר פטירתו: ”הבאר יעקב”; כ”ג בניסן תר”ץ,   – ז' באדר תשע”ב), היה האדמו”ר מנדבורנה בני ברק. קורות חייו: נולד בסירט לרבי חיים מרדכי רוזנבוים ולסימא רייזל, בתו של דוד אביו - רבי אליעזר זאב רוזנבוים מקרעטשניף.  בתקופת השואה: בכ”א בסיון תש”א גורשו במסע נורא. בראשית ה'תש”ב הגיעו למחנה דז'ורין שבטרנסניסטריה שם שהו עד לסוף המלחמה. בזמן המלחמה נזהר לא לאכול מאכלות אסורים ושמר אף על מנהגי חסידות. וביום הבר מצווה שלו טבל בנהר קפוא. כמו כן סייע ליהודי האזור בחימום והארת הבתים. ביום כד באייר תש”ד שוחררו בידי ברית המועצות. אחרי המלחמה עזר ליהודים להבריח את הגבול (שהיה אז בשליטת הקומוניסטים). ביאתו לארץ הקודש: בשנת תש”ו עלה לארץ ישראל באוניית המעפילים ”הגנה”, בה בנה לעצמו חדרון מארגזים ומיעט לצאת ממנו, בשל הקפדתו על שמירת עיניים. ירד רבות לטבול בים תוך סיכון עצמי, אף כשחלה במחלת ים. בהגיעו לישראל נכלא במחנה עתלית אך נמלט ממנו כעבור שעות ספורות בתרגיל הסחה, והגיע לירושלים ללמוד בישיבתו של מהרי”צ דושינסקי. בהיותו בישיבה היה מתמיד בלימודו וישן מעט מאוד. אביו שלח לו מכתבים ובהם הורה לו לאכול ולהפסיק להסתגף. בשנת תש”ט עלה אביו לישראל ולאחר מספר חודשים התיישב ביפו. רבי יעקב עבר לגור עמו והקים במקום את ישיבת ”מאמר מרדכי”. בט' בתמוז תשי”ז הוא נישא לרבקה, בת הרב משה הערש מאראד - רומניה, תלמידו של רבי מנחם ברודי רבה של קאלוב. רבי אהרן רוקח מבעלז ורבי ישראל אלתר מגור שלחו לו שיתפלל עליהם ביום חופתו.  לאחר פטירת אביו בט”ו בטבת תשל”ח מילא את מקומו והרחיב את החסידות - אליה הצטרפו הונגרים רבים ובוגרי ישיבת סלבודקה. בתחילה כיהן האדמו”ר בבית המדרש של אביו ברחוב מינץ 23 בבני ברק, ובשנת תשנ”ב הקים את ”קריית נדבורנה” ובית המדרש הגדול של נדבורנה אשר בנייתו הסתיימה סמוך לחג הפסח. הנהגותיו: נהג לעשות תענית דיבור בימי שני וחמישי וכן מראש חודש אלול עד אחרי יום כיפור. עסק רבות בקירוב רחוקים. היה מפורסם כפיקח ורבים באו להתייעץ איתו. הקפיד להתפלל יחד עם בחורי הישיבה בשעה 7:30 על אף שקבלת הקהל אצלו הייתה מסתיימת בשעות הלילה המאוחרות. תפילותיו ושולחנותיו היו נערכים בהתלהבות כדרך חסידות נדבורנה, והיו מלווים גם בתנועות חיצוניות.  נחשב היה ממנהיגי הציבור החרדי בדור האחרון. פטירתו: נפטר  בז' באדר תשע”ב, הלווייתו יצאה מבית מדרשו בהשתתפות אלפים, ונקבר לצד אביו וסבו באוהל אדמו”רי נדבורנה בבית הקברות בהר הזיתים. ספריו: דברי תורתו על התורה ומועדים הודפסו בספר באר יעקב (נכון ל-2021, 6' חלקים). בנוסף יצאו לאור אסופות מכתביו וספרי תולדותיו וסיפורי צדיקים ממנו.