Bidspirit auction | הגהות בכתי”ק האדמו”ר רבי חנוך

הגהות בכתי”ק האדמו”ר רבי חנוך גד מפילץ, על ספר 'ברוך טעם' (קראקא, תרנ”ה) 'שייך לכבוד קדושת אדמו”ר מוהר”ר חנוך העניך גד שליט”א יוסטמאן שהי' אב”ד דק”ק וקווערשוב - וכעת חופ”ק טשענסטחוב”; ו' אייר תרפ”ו' עותק חשוב ומיוחס >> עם הגהות בכתי”ק של האדמו”ר רבי חנוך גד מפילץ זיע”א >> 1) ספר 'ברוך טעם' מאת הגאון רבי ברוך תאומים פרענקל אב”ד לייפניק, עם הגהות מאת חתנו אדמו”ר הרה”ק בעל הדברי חיים זיע”א. קראקא - תרנ”ה (1895) כרוך עם: ספר 'גנזי יוסף'.  מונקאטש - תרנ”ה (1895)  >  רישום בדף השער : שייך לכבוד קדושת אדמו”ר מוהר”ר חנוך העניך גד שליט”א יוסטמאן שהי' אב”ד דק”ק וקווערשוב - וכעת חופ”ק טשענסטחוב”; ו' אייר תרפ”ו. לאורך הספר מספר הגהות בכתב יד קודשו  של האדמו”ר רבי חנוך גד יוסטמאן מפילץ זיע”א   בדף הפורנזץ : הקדשה וחתימת בנו הרה”צ רבי אברהם שמחה בונם יוסטמן זצ”ל [בן האדמו”ר רבי חנוך גד מפילץ ונכד זקנו הרה”ק האדמו”ר בעל 'השפתי צדיק' מפילץ זצוק”ל. חוטר מגזע האדמו”ר הרה”ק בעל 'החידושי הרי”מ' מגור זיע”א]. כרוך עם:  2) ספר 'גנזי יוסף' על הקדמה הכוללת לספר פרי מגדים שו”ע אור”ח מאת רבי יוסף אלטר עפשטיין זצ”ל. מונקאטש - תרנ”ה (1895) מהדורה ראשונה >> ספר נדיר שאינו מופיע באוצר הספר העברי וינוגרד. בספר נדפסו הסכמות חשובות מהאדמו”ר רבי יהושע מבעלז, בנו הרה”ק רבי שמואל מסקאהל, הרה”ק בעל 'האמרי יוסף' מספיקא, האדמו”ר הרה”ק מוויזניץ, הרה”ק בעל 'הערוגות הבושם' ועוד. האדמו”ר רבי חנוך גד יוסטמן (תרמ”ד-תש”ג). אדמו”ר מפילץ. בנו של האדמו”ר רבי פנחס מנחם יוסטמאן בעל 'השפתי צדיק' מפילץ, (אביו הקד' היה בן בתו של האדמו”ר בעל ”חידושי הרי”מ”, וכן גיסו של האדמו”ר 'השפת אמת” מגור זיע”א). לאחר פטירת אביו נתבקש להמשיך בדרכו ולכהן כאדמו”ר מפילץ. בצעירותו התחנך בצל דודו האדמו”ר 'השפת אמת' מגור. לאחר שנתמנה אביו בשנת תרס”ה לאדמו”ר מפילץ נבחר רבי חנוך לשמש כרבה של העיר. בשנת תרע”א נתמנה לרבה של ווירשוב ובשנת תרצ”ב נתמנה לרבה של ווילאהן, בלט בענוותו ובנועם הליכותיו. החמיר בהלכה על עצמו והשתדל להקל על האחרים. היה מקובל מאוד על הציבור ועסק בייחוד בענייני צדקה כן היה פעיל באגודת ישראל וחבר במועצת גדולי התורה בפולין וכחבר ”מועצת גדולי התורה” העולמית, למרות כי התאמץ תמיד שלא להתבלט, גדולי ישראל ועסקני הציבור התחשבו בדעותיו וזכה להערכה רבה. בתחילת מלחמת העולם השנייה לא עזב את העיר, אלא רק לאחר שהעיר נחרבה כולה בהפצצות. לאחר מכן עבר לטשנסטוחוב והמשיך בפעילותו ובשיעוריו הקבועים במשך ימי השואה. ביום הכיפורים של שנת תש”ג גורש יחד עם יהודי העיר לטרבלינקה, הי”ד (ראה גם באנציקלופדיה לחסידות, א, עמ' תרכט-תרל) [4], קי”ט דף. כריכה ומעט דפים מנותקים. שדרה חסרה. מצב כללי טוב.