Bidspirit auction | 'המנורה הטהורה'. החנוכיה של רבי

'המנורה הטהורה'. החנוכיה של רבי שמעון מקרמנצ'וק, גבאי רבי נחמן מברסלב ותלמידו הראשון. 'המנורה הטהורה' - חנוכייתו של רבי שמעון ב”ר בער מקרמנצ'וק משמשו ותלמידו הראשון של רבי נחמן מברסלב. מחפצי ברסלב החשובים ביותר! 'מנהג הצדיקים רבותינו ואבותינו שהחשיבו לכלים שהשתמשו בהם צדיקים, וכן כמה צדיקים וחסידים שילמו בעד כאלו הון רב... שחפץ השתמשות של צדיק זוכין על ידו לעניני טובות עולם הזה'. (דברי תורה מהגה”ק ממונקאטש מהדורא א' אות כ”ג). בסה”ק 'בת עין' בדרושים לחנוכה ובפרשת וישב, מאריך בענין קדושתם ומעלתם של ימי חנוכה, ובין דבריו כותב, שעל ידי הנרות של חנוכה יכול אדם להשיג השגות נפלאות ולהמשיך עליו י”ג מכילין דרחמי ואור אלוקי מלמעלה. רבי שמעון קאמינסקי התקרב לרבינו ביום שבו נכנס רבינו לחופה בגיל י”ג, בשנת תקמ”ה בעיר מדבדיבקה. לפני חופתו ניגש רבינו אל כמה מבני הנעורים ודיבר עם כל אחד ביחידות וניסה אותם בחכמתו היכן הם עומדים. אחר קרא את ר' שמעון והחל לדבר עמו כאלו הוא רוצה חס ושלום הבלי עולם הזה. אולם ר' שמעון עמד משתומם והשיב כי הוא לא חפץ באלה. שאלו רבינו בתמיהה מעושה: ”מדוע אינך מגלה עניין בדברים הללו, האם אינך בן אדם?!” – ”איש תם אנכי”, השיב רבי שמעון, ”וחפץ אני בדרכי התמימות”. נהרת התרגשות פשטה על פני רבינו, והוא אמר לו: ”אם כן, כנראה עוד תהיה היכרות רבה בינינו…” מיד הלך רבי נחמן עם ר' שמעון לשדה ודברו בעבודת השם בהשתוקקות גדולה. השיחות הקדושות הללו נמשכו ימים רבים לאחר החתונה. פעם כה התרגש רבי שמעון מדברי רבינו עד שקרא בקול: ”רואה אני שבוודאי עוד תהיה צדיק מפורסם. חפץ אני אפוא להיות השמש שלך!” חלפו זמנים, ורבי שמעון הגיע בכוח רבינו למעלות נשגבות. 'מתבודד' עצום היה, ולשם כך קבע את מושבו בקצה העיר, כדי שייקל עליו לצאת ליערות לעתים מזומנות. כותב רבי נתן: ”שמעתי מפי רבינו ז”ל בעצמו לפני כמה שנים, שרבי שמעון כבר שבר כל המידות רעות לגמרי” (חיי מוהר”ן, קו) כמו כן התבטא עליו רבינו שכשמו כן הוא: שמעון – עָוֹן מש. לאמור, שכבר משו והלכו ממנו העוונות (שיחות הר”ן מד). הרבה חידש בתורה ואף העלה את חידושיו על הכתב. פעם נסע עמו רבי נתן בדרך, הבחין בכתבים הנמצאים בידיו, עיין בהם והתפעל מאד מתוכנם. ”חידושים כאלו”, אמר לו רבי נתן, ”ראוי להדפיס!” רבי שמעון שתק ולא הגיב. אך לאחר שהגיעו לפונדק, נטל את תכריך כתביו, ניגש אל האח הבוער והשליכם פנימה… זכה רבי שמעון שתתקיים בקשתו, והוא היה לשמשו של רבינו. לא פעם הפציר ברבינו כי יבטיח לו שיזכה לשמשו גם בעולם הבא – אך לא נענה. פעם אף הזכיר לרבינו שמסר את נפשו בעבורו, היה זה כשפעם תוך כדי נסיעתם נשבר אחד מאופני העגלה, והוא זינק מן העגלה ובלם אותה בגופו. נענה רבינו: ”אכן, טוב עשית”, אך לא הבטיחו מאומה. אבל רבי שמעון לא התייאש; כעבור זמן פרס שוב את בקשתו בפני רבינו, והפעם לשמחתו נענה, כשרבינו מטעים זאת: ”אמי עליה השלום באה אליי בטרוניה: מדוע אינך ניאות לבקשתו?!” לימים עלה רבי שמעון לארץ הקודש והתיישב בצפת. כמנהגו מאז, קבע מושבו בקצה העיר. בין השנים תקצ”ד-צ”ח הוכה על ידי ערבים בפוגרום שנערך בעיר, הוא נפל למשכב, וכעבור זמן לא רב נסתלק לגנזי מרומים. נטמן בסמיכות לציוני האר”י הקדוש ומקובלי צפת. ליווה אותו ברוב נסיעותיו, ולפי אחת המסורות הוא שנלווה עמו בדרכו לא”י בשנת תקנ”ח, ולא מש ממנו כל ימי היותו שם וכל מה ששמע וראה סיפר לחבריו כשחזר. ר' שמעון זכה למה שלא זכו אחרים; לשמש את רביה”ק אף בעולם האמת ומוהרנ”ת זיע”א התבטא כי על זאת מתקנא הוא בו. חסידי ברסלב נהגו כול פעם שרצו להעביר בקשה לרבי נחמן היו עולים לקברו של רבי שמעון לעשות את תלמיד רבינו הק' לשליח לפעול ישועות. החנוכייה עברה בירושה בקרב צאצאיו של ר' שמעון בני משפחת קאמינסקי, ונרכש ע”י הנגיד ר' מאטיע קנלסקי מקרימנצ'וק, שנהג לרכוש חפצי קודש השייכים לרבינו ותלמידיו. בשנת תרצ”ה עלה לא”י מעבר למסך הברזל החסיד ר' משה בער רוזנפלד, גיסתו, אלמנתו של ר' מאטיע , שלחה עמו חפצי קודש שרכש בעלה המנוח: מכתב קדשו של רבינו שכתב לבתו שר'קה ע”ה; כוס ה'לחיים' של רבינו. מקלו של הרבי; וחנוכייתו של אבי משפחתם, רבי שמעון קמינסקי משמשו בקודש של רבינו. (ע”פ הספר 'שלהבת בכפור'). אישור בכתב מיורש החנוכיה - נכד הרה”ק רבי שמעון, ינתן לרוכש.