מוכנסים פריטים נוספים למכירה. מומלץ לעקוב אחרי הפריטים החדשים שנוספים עד ליום המכירה
|
פריט 21:
יוסי שטרן
|
|
|
נמכר ב: $30
מחיר פתיחה:
$
30
הערכה :
$100 - $120
עמלת בית המכירות: 17%
מע"מ: 17%
על העמלה בלבד
משתמשים ממדינות אחרות עשויים לקבל פטור ממע"מ בהתאם לחוקי המס המתאימים
|
דפי אוקטובר 1973 רשומים מאת יוסי שטרן
אוגדן עם 12 הדפסי רישומים של יוסי שטרן מקרבות חטיבת ירושלים במלחמת יום הכיפורים
מוציא לאור: האגודה למען החייל.
דף מקדים עם מכתב מאת זלמן שזר וטדי קולק
שטרן נולד בשנת 1923 למשפחה יהודית דתית בקאיאר, כפר קטן בהרי באקון שבהונגריה, בן לקתרינה ודוד. בגיל 10 עבר עם משפחתו לבירה בודפשט, ושם סיים לימודי תיכון. בשנת 1940, כאשר באירופה כבר החלה מלחמת העולם השנייה, עלה לבדו לארץ ישראל באוניית המעפילים "סקריה" והוא בן 17. "סקריה" הגיעה לנמל חיפה, ומשם הועברו המעפילים למחנה המעצר בעתלית ושוחררו לאחר ששה חודשים.
בשנותיו הראשונות בארץ ישראל היה חבר פלוגות העבודה של לתנועת בית"ר, ועבד כפועל בפרדסים, מטעים וסלילת כבישים, בראש פינה וראשון לציון. על סיפון "סקריה" התיידד שטרן הצעיר אל בני הזוג מטילדה ואֶמי (נפתלי) פלטין, חברי בית"ר, שהיו ממארגני שיירות העפלה (העלייה הבלתי-לגאלית). בני הזוג דאגו לצרכיו בשנים הראשונות לשהותו בארץ ואפשרו לו, בעזרת קשריהם עם זלטה כצנלסון (רעייתו של יוסף כצנלסון וגיסתו של זלמן שזר), שאימצה אותו לה כבן, לממש את אהבתו הגדולה לאמנות, וללמוד ציור בבית הספר לאמנות בצלאל.
בשנת 1943 החל את לימודיו ב"בצלאל". בשנת 1946 זכה ב"פרס ע"ש הרמן שטרוק" כתלמיד מצטיין. כעבור שלוש שנות לימודים התמנה כמורה ליסודות הגרפיקה והאילוסטרציה בבצלאל. שנה לאחר מכן הוצגו עבודותיו לראשונה בתערוכת יחיד בירושלים. על פי חוקר האמנות גדעון עפרת, שטרן הושפע בין השאר מיצירתו של יעקב שטיינהרדט.[1]
בשנות המנדט הבריטי האחרונות שימש שטרן כעורך גרפי וחבר מערכת בביטאון ההגנה "המגן". לאחר קום המדינה צייר בעיתונים "במחנה" ו"באהלי גדנ"ע". בשנת 1949 נסע ללמוד במכללה המלכותית לאמנות (Royal College of Art) בלונדון. ב-1950 נסע לפריז, ובה שהה כשנה. משנת 1952 ואילך, שימש כעיתונאי-צייר בעיתונים "ידיעות אחרונות", "דבר השבוע", "מעריב לנוער" ואחרים.
עם השנים הפך שטרן מְרָשַם לצייר; תחילה בטכניקה של צבעי מים על נייר, ואחר כך גם בצבעי גואש ובצבעי שמן על בד, ובכולם, נמצאה הרעננות האופיינית לציוריו.
שטרן זכור לקהל הישראלי בעיקר מעבודותיו כצייר של העיר ירושלים. על פי יהודה האזרחי הוא תיעד במכחולו את הווי "ירושלים של מטה", "מתוך אופטימיות ועליצות חיים. והוא ציירה כך, כאמור, כאילו היא ארצית, חילונית, כאילו היא מתגלה כך, בחיי היום-יום".[2] הוא ביטא בעבודותיו את ראייתו שלו אותה ואת אהבת הטבע והאדם שבו. בעינו החדה, צילם מצבים אנושיים והעלה אותם על הנייר, ובכולן התמימות והאופטימיות. הוא הצטיין כצייר רב-גוני של קריקטורות קלילות ועד לקומפוזיציות מורכבות.
במרץ 1992, בגיל 69, נפטר שטרן מהתקף לב, ללא משפחה, ונקבר בבית העלמין סנהדריה בירושלים. חברו הסופר יגאל לב אמר עליו כי יוסי שטרן היה שגריר הציור הישראלי, האיש שנדד בעולם עם תערוכות ציור, "פיטר פן של הציור או כפי שקראנו לו 'נסיך ירושלים'".
אוגדן עם 12 הדפסי רישומים של יוסי שטרן מקרבות חטיבת ירושלים במלחמת יום הכיפורים
מוציא לאור: האגודה למען החייל.
דף מקדים עם מכתב מאת זלמן שזר וטדי קולק
שטרן נולד בשנת 1923 למשפחה יהודית דתית בקאיאר, כפר קטן בהרי באקון שבהונגריה, בן לקתרינה ודוד. בגיל 10 עבר עם משפחתו לבירה בודפשט, ושם סיים לימודי תיכון. בשנת 1940, כאשר באירופה כבר החלה מלחמת העולם השנייה, עלה לבדו לארץ ישראל באוניית המעפילים "סקריה" והוא בן 17. "סקריה" הגיעה לנמל חיפה, ומשם הועברו המעפילים למחנה המעצר בעתלית ושוחררו לאחר ששה חודשים.
בשנותיו הראשונות בארץ ישראל היה חבר פלוגות העבודה של לתנועת בית"ר, ועבד כפועל בפרדסים, מטעים וסלילת כבישים, בראש פינה וראשון לציון. על סיפון "סקריה" התיידד שטרן הצעיר אל בני הזוג מטילדה ואֶמי (נפתלי) פלטין, חברי בית"ר, שהיו ממארגני שיירות העפלה (העלייה הבלתי-לגאלית). בני הזוג דאגו לצרכיו בשנים הראשונות לשהותו בארץ ואפשרו לו, בעזרת קשריהם עם זלטה כצנלסון (רעייתו של יוסף כצנלסון וגיסתו של זלמן שזר), שאימצה אותו לה כבן, לממש את אהבתו הגדולה לאמנות, וללמוד ציור בבית הספר לאמנות בצלאל.
בשנת 1943 החל את לימודיו ב"בצלאל". בשנת 1946 זכה ב"פרס ע"ש הרמן שטרוק" כתלמיד מצטיין. כעבור שלוש שנות לימודים התמנה כמורה ליסודות הגרפיקה והאילוסטרציה בבצלאל. שנה לאחר מכן הוצגו עבודותיו לראשונה בתערוכת יחיד בירושלים. על פי חוקר האמנות גדעון עפרת, שטרן הושפע בין השאר מיצירתו של יעקב שטיינהרדט.[1]
בשנות המנדט הבריטי האחרונות שימש שטרן כעורך גרפי וחבר מערכת בביטאון ההגנה "המגן". לאחר קום המדינה צייר בעיתונים "במחנה" ו"באהלי גדנ"ע". בשנת 1949 נסע ללמוד במכללה המלכותית לאמנות (Royal College of Art) בלונדון. ב-1950 נסע לפריז, ובה שהה כשנה. משנת 1952 ואילך, שימש כעיתונאי-צייר בעיתונים "ידיעות אחרונות", "דבר השבוע", "מעריב לנוער" ואחרים.
עם השנים הפך שטרן מְרָשַם לצייר; תחילה בטכניקה של צבעי מים על נייר, ואחר כך גם בצבעי גואש ובצבעי שמן על בד, ובכולם, נמצאה הרעננות האופיינית לציוריו.
שטרן זכור לקהל הישראלי בעיקר מעבודותיו כצייר של העיר ירושלים. על פי יהודה האזרחי הוא תיעד במכחולו את הווי "ירושלים של מטה", "מתוך אופטימיות ועליצות חיים. והוא ציירה כך, כאמור, כאילו היא ארצית, חילונית, כאילו היא מתגלה כך, בחיי היום-יום".[2] הוא ביטא בעבודותיו את ראייתו שלו אותה ואת אהבת הטבע והאדם שבו. בעינו החדה, צילם מצבים אנושיים והעלה אותם על הנייר, ובכולן התמימות והאופטימיות. הוא הצטיין כצייר רב-גוני של קריקטורות קלילות ועד לקומפוזיציות מורכבות.
במרץ 1992, בגיל 69, נפטר שטרן מהתקף לב, ללא משפחה, ונקבר בבית העלמין סנהדריה בירושלים. חברו הסופר יגאל לב אמר עליו כי יוסי שטרן היה שגריר הציור הישראלי, האיש שנדד בעולם עם תערוכות ציור, "פיטר פן של הציור או כפי שקראנו לו 'נסיך ירושלים'".
