Bidspirit auction | כרך ספרים נדירים. מירא דכיא וחופת

כרך ספרים נדירים. מירא דכיא וחופת חתנים. מצב טוב. עותק הגה”צ חתן הרב מו”ה יוסף זללה”ה אב”ד דק''ק סיגעט אשר כיהן ברבנות בתקופת ה'ישמח משה' זיע”א. בדף הפרוזאץ של הכרך שלפנינו נכתב: ”שייך להרב החסיד הותיק המופלג חריף ובקי משנתו קב ונקי כש”ת מו”ה שמואל שטערין חתן הרב מו”ה יוסף זללה”ה אב”ד דק''ק סיגעט יע”א” כמו”כ חתימות רבות: ”הק' שמואל שטערין” ספר ”מירא דכיא” חיבור על פירוש רש”י - לעמבערג תרכ”ד (1864). 55 דף לא ממוספרים 18 ס”מ. מצב טוב. כתמים. דף השער מנותק. חתימה בשער ”הק' שמואל שטערין” חופת חתנים, הלכות נישואין. מאת רבי רפאל מילדולה לעמבערג. תרכ”ב [1862]. הגאון רבי יוסף שטרן (ה'תקס”ג - ה'תרי”ח) נולד בשנת ה'תקס”ג בעיירה סטרימטרה שבמחוז מרמורש לרבי יצחק שטרן, שהיה ידוע במידת הכנסת האורחים שלו (רבי ישראל מרוז'ין התבטא עליו בכניסתו לחדרו ”אני מרגיש ריח טוב של הכנסת אורחים”, בנערותו גדל בבית האהבת שלום מקוסוב, ולמד עם בנו בעל התורת חיים. הוסמך להוראה על ידי רבי אברהם דוד מבוטשאטש. נשא את בתו של דודו רבי מנחם מנדל שטרן רב העיר סיגט, והיה סמוך על שולחנו, והביא את ספרו דרך אמונה לדפוס. לאחר פטירת חמיו (בשנת ה'תקצ”ד), ביקשו חסידי קוסוב למנותו כרב העיר, אולם רבי משה טייטלבוים, ה”ישמח משה”, ביקש שבנו רבי אלעזר ניסן טייטלבוים ימונה לרב העיר. הדבר גרם למחלוקת בין תושבי העיר, כאשר רוב התושבים הוותיקים תומכים בכהונתו של רבי יוסף ומיעוטם, בני העיר שהתיישבו בסיגט מאוחר יותר, תמכו ברבי אלעזר ניסן. אף על פי כן רבי יוסף ויתר על הרבנות לטובת כהונתו של רבי אלעזר ניסן והתמנה תחתיו לאב בית דין, במטרה למנוע מחלוקת בעיר. אולם התגדותם של תומכי משפחת טייטלבוים לא שככה, והוא נאסר לכמה ימים בעלילת שוא של מרידה במלכות. להגנתו התבטא עליו ישמח משה: ”הזהרו בכבודו, כי זכותו של אביו הצדיק, שהוא ניצוץ של אברהם אבינו, ודאי תעמוד לו”. לאחר עזיבתו של רבי אלעזר ניסן את העיר (בשנת ה'ת”ר) בעקבות המחלוקת, נבחר רבי יוסף לרב העיר, כרב העיר עמד על שמירת הדת בעיר ומנע נסיונות למכירת חמץ על ידי נכרים בפסח, וכן לחם בהיתר אכילת תערובת קטניות, שנפרץ על ידי המשכילים. אירוע ששבר את רוחו של רבי יוסף התרחש כאשר אשה מלחה בטעות בשר במלח לימון. רבי יהודה מודרן שהתגורר אז בסיגט שיגר מכתבים לכעשרים מרבני הונגריה בטענה שרבי יוסף התיר את הבשר לאכילה לאחר שהתייעץ עם מומחים לכימיה שקבעו שפעולת האבקה דומה לפעולת המלח. רוב הפוסקים, בהם רבי מאיר א”ש ורבי יוסף שאול נתנזון, הטריפו את הבשר, ורבי יוסף שאול אף התבטא בחריפות כנגד מורה ההוראה שהכשיר את הבשר. אולם מההתכתבות של רבי יוסף עצמו עם מהרי”א ענזיל, עולה כי הבשר לא היה ראוי כלל לאכילה, ורבי יוסף הכשיר רק את הכלים שבושל בהם הבשר, דבר שגם רבי יוסף שאול נתנזון ופוסקים נוספים הכשירו. העיד על עצמו שלמד את השולחן ערוך חלק יורה דעה מאה וארבעים פעמים, ואת שאר החלקים מאה ואחת עשרה פעמים. נפטר בט”ו באדר (שושן פורים) ה'תרי”ח, בגיל חמישים וחמש, ונקבר בבית החיים הגדול בסיגט באהל חמיו.