מכירה פומבית 6
מכירה אינטרנטית. ספרי קודש מכתבי רבנים עיתונים ניירת ציונות ועוד..
ברנד מכירות פומביות
צור קשר עם בית המכירות
24.3.19
רחוב קיבוץ גלויות 24, בני ברק, ישראל
תנאי המכירה
הדגמת מכירה
ספרי קודש עתיקים, לוטי ספרים,הגדות לפסח, מכתבי רבנים, ניירת, צילומים, עיתונים, ציונות, שנות טובות ועוד ועוד.
שימו לב במכירה זו יש הרבה לוטים של ספרים ומשקלם כבד ומחיר משלוח לחו"ל בהתאם.
במכירה זו על הרוכשים לבדוק את מצב הפריט לא יתקבלו תלונות בקשר למצב הפריטים.
המכירה הסתיימה
|
פריט 235:
גלוית דואר בכתב יד הרה"ג רבי יהושע דיסקין אל הרב אלכסנדר זושא אלישביץ. כ-30 שורות.
עוד...
|
|
|
נמכר ב: $20
מחיר פתיחה:
$
20
עמלת בית המכירות: 23%
למידע נוסף
מע"מ: 17%
על העמלה בלבד
משתמשים ממדינות אחרות עשויים לקבל פטור ממע"מ בהתאם לחוקי המס המתאימים
|
גלוית דואר בכתב יד הרה"ג רבי יהושע דיסקין אל הרב אלכסנדר זושא אלישביץ. כ-30 שורות.
הרב יהושע זליג דיסקין (י"ד באדר תרנ"ח; 8 במרץ 1898 – כ"ו בכסלו תשל"א; 24 בדצמבר 1970) היה רב והוגה דעות חרדי, ממקורביהם של החזון איש והרב יוסף שלמה כהנמן. בין השנים 1947 – 1968 כיהן כרבה של פרדס חנה.
נולד בעיירה חסלוויץ שברוסיה לרב שמעון משה דיסקין, רבה של לכוביץ', בעל "מדרש שמעוני", שהיה דרשן ידוע ברוסיה, ולשרה, בת הרב אליהו בכרך מחסלוויץ, בעל שו"ת "בכורי האביב". בצעירותו קיבל חינוך תורני והוסמך לרבנות. בשנת תרפ"ו (1926) נישא למרים לאה, בת הרב שמעון יוסף ליפשיץ מאמצ'יסלב. לאחר נישואיו כיהן כרב בעיר פריאסלב. פעל במחתרת להקמת חדרים וישיבות ברוסיה הסובייטית. השלטון הסובייטי חשף את פעילותו והוא נאסר פעמיים וישב בכלא הסובייטי.
בשנת תרצ"ד (1934) עלה לארץ ישראל עם אשתו ושלושת ילדיו, התוודע אל החזון איש והיה ממקורביו. בשנותיו הראשונות לא שימש בתפקיד תורני או רבני ולמחייתו עבד כמנהל חשבונות. עם זאת, מדי שבת נהג לדרוש בקביעות בבית הכנסת הגדול בתל אביב. בשנת תרצ"ז החל לכהן כמורה בסמינר שרנסקי בתל אביב. בשנות ה-40 היה דורש באופן קבוע בסעודה שלישית בבית הכנסת הגדול בתל אביב.
בשנת תש"ז (1947), בעצת החזון איש, קיבל על עצמו את משרת הרבנות במושבה פרדס חנה.
נולד בעיירה חסלוויץ שברוסיה לרב שמעון משה דיסקין, רבה של לכוביץ', בעל "מדרש שמעוני", שהיה דרשן ידוע ברוסיה, ולשרה, בת הרב אליהו בכרך מחסלוויץ, בעל שו"ת "בכורי האביב". בצעירותו קיבל חינוך תורני והוסמך לרבנות. בשנת תרפ"ו (1926) נישא למרים לאה, בת הרב שמעון יוסף ליפשיץ מאמצ'יסלב. לאחר נישואיו כיהן כרב בעיר פריאסלב. פעל במחתרת להקמת חדרים וישיבות ברוסיה הסובייטית. השלטון הסובייטי חשף את פעילותו והוא נאסר פעמיים וישב בכלא הסובייטי.
בשנת תרצ"ד (1934) עלה לארץ ישראל עם אשתו ושלושת ילדיו, התוודע אל החזון איש והיה ממקורביו. בשנותיו הראשונות לא שימש בתפקיד תורני או רבני ולמחייתו עבד כמנהל חשבונות. עם זאת, מדי שבת נהג לדרוש בקביעות בבית הכנסת הגדול בתל אביב. בשנת תרצ"ז החל לכהן כמורה בסמינר שרנסקי בתל אביב. בשנות ה-40 היה דורש באופן קבוע בסעודה שלישית בבית הכנסת הגדול בתל אביב.
בשנת תש"ז (1947), בעצת החזון איש, קיבל על עצמו את משרת הרבנות במושבה פרדס חנה.
