Bidspirit auction | 3 תעודות ציוניות: דינר, ברית

3 תעודות ציוניות: דינר, ברית הצה׳ר העולמית, תרצ״ה, 1935 ברית עברית עולמית - סלע,    שנה ג׳ למדנת ישראל,   1950 שקל היובל - שארית הפליטה, פולניה, תש״ז, 1947, לא שכיח. דינר, ברית הצה׳ר העולמית , תרצ״ה,   1935 תעודת הדינר העניקה זכות בחירה לועידות העולמיות והארציות של הצה׳ר. בשנת 1925 ייסד זאב ז'בוטינסקי את ברית הציונים הרוויזיוניסטים – הצה”ר, תנועה ציונית מדינית ש נועדה להוות אופוזיציה בציונות. היא כינסה את ועידתה הראשונה באפריל 1925 והחליטה: 'מטרת הציונות היא - הפיכתה של ארץ-ישראל (כולל עבר הירדן) לקהילה יהודית בחסותו של רוב יהודי מובטח''. מקור שמה של התנועה הרוויזיוניסטית בקריאתה לרוויזיה, עיון מחדש, במדיניותה של ההנהלה הציונית כלפי ממשלת בריטניה ושלטונות המנדט בארץ ישראל. התנועה הרוויזיוניסטית דגלה במאבק מדיני תקיף במקביל למאבק צבאי, כדי להביא לפתרון לבעיית יהודי הגלות. היא ביקשה להנהיג מדיניות לחץ באמצעות עצומות והפגנות המונים, שנועדו להניע את בריטניה לייסד מדינה עברית משני עברי הירדן, כהבטחתה.  סיסמת התנועה הרוויזיוניסטית התנוססה בכותרת העיתון ”ראזסוויט”, שערך ז'בוטינסקי: ”מטרת הציונות היא: ארץ ישראל בתור מדינה יחידה משני עברי הירדן”. ברית עברית עולמית - סלע כרטיס לארוע  פתיחת הקונגרס העברי העולמי הראשון מאז הקמת המדינה , ירושלים, שנה ג׳ למדנת ישראל.  1950 כרטיס שנרכש ב 200 פרוטה והעניק אישור להשתתפות בקונגרס העברי ללשון ולתרבות עברית, א ליו הגיעו המוני צירים ואורחים מכל רחבי הארץ ותפוצות הגולה והתקיים בבניין ימק״א בירושלים.  רוכש כרטיס ״סלע״ נמנה על חבריה הזכאים להשתתף בבחירות לקונגרס העברי. ברית עברית עולמית - סלע, הינו  ארגון מתנדבים ואנשי רוח, שקם למטרת קידום השפה העברית והפצתה, ולחיזוק הקהילה היהודית בגולה באמצעות פעולות תרבות. שקל היובל -תעודה של תשלום בצורת שטר - ההסתדרות הציונית העולמית. תש״ז, שארית הפליטה, פולניה, 1947 השקל הציוני שימש עם היווסדה של התנועה הציונית הממוסדת בראשותו של בנימין זאב הרצל, ועד הקמת המדינה לציון מס חבר שנתי. רוכש השקל הציוני היה מי שמלאו לו 18 שנים, עם רכישת השקל, קנה את הזכות לבחור צירים לקונגרס הציוני למשך שנה.  מי שמלאו לו 24 שנים זכאי היה גם להתמודד בעצמו. לפי מספר השקלים שנמכרו בכל מדינה נקבע מספר הצירים שהייתה זכאית לשגר לקונגרס. מטבע הדברים, בשנים שבהן לא נערכו בחירות לקונגרס הציוני צנחו מכירות השקל. השקל הציוני ביטא את הרצון החופשי של כל יהודי להשתתף בקביעת גורלו של עם ישראל בשונה מהנהוג בחברה היהודית המסורתית, שם רוב ההחלטות התקבלו בידי החכמים. בהתאם לאחוז רוכשי השקל ניתן היה להעריך את מעמדה של התנועה הציונית בקרב התפוצה. ההכנסות ממכירת השקל הציוני הסתכמו בסכומים נכבדים שאפשרו את תפקודה השוטף של ההסתדרות הציונית ומימון הוצאותיה המנהלתיות. תעודה על תשלום המס ניתנה לכל שוקל כחשבונית בצורת שטר, שעליו הופיעו דימויים שבטאו את תמצית הרעיון הציוני, ולעתים צילום של מטבע ישראלי - יהודי עתיק.