ועד המכלת ליהודי מחוז יפו - אמצעי תשלום בערך של שני גרוש וחצי - (100 פרוטות). לרכישת קמח .      ...

ועד המכלת ליהודי מחוז יפו - אמצעי תשלום בערך של שני גרוש וחצי - (100 פרוטות). לרכישת קמח .         ״מבקש לתת למוכ״ז בצרוף כרטיס המכלת מחנויותיו קמח על סך של שני גרוש וחצי - (100 פרוטות).חתום בחותמותיהם של מאיר דיזינגוף וזלמן יעקבזון.

מצב עם כתמים קלים, בגב הכרטיס חותמת סגולה.  מידות: 5.7x7.2 ס״מ.

ועד קהילת יהודי יפו ותל אביב היה הנציגות הרשמית של הקהילה היהודית של יפו, תל אביב ופרבריהם משנת 1863 וניהל את ענייניה, עד העברת סמכויותיו לעיריית תל אביב ולמועצה הדתית של תל אביב במאי שנת 1939.

בשנת 1863 יזם הרב יהודה הלוי מרגוזה את "ועד העיר ליהודי יפו" שהיה הוועד הציבורי הראשון בארץ שלא על בסיס עדתי-קהילתי ובו היו שותפים ספרדים ואשכנזים יחד. ועד זה היה ממונה על ענייניה הדתיים והחברתיים של הקהילה היהודית של יפו. בשנת 1891 התאחד הוועד עם ועד אשכנזים נפרד שהוקם שנה לפני כן על ידי הרב נפתלי הרץ הלוי ושם הוועד המאוחד היה "ועד העיר ליהודי יפו". הרב נפתלי הרץ הלוי מונה על ידי רבני כל העדות לעמוד בראש הקהילה המאוחדת. בוועד כיהנו הירש, פינס, הערצנשטיין, בן טובים וטאמקין. פעילותם התרכזה בטיפול רפואי ובסיוע לעניים. בעקבות פתיחת שחיטה מתחרה קרסו ההכנסות ממס השחיטה, והוועד חדל לפעול. בתחילת 1909 כונן ועד זמני על סמך תשלומי דמי חבר. ולקראת סוף שנת 1909 התקיימו בחירות ונתכונן ועד של 18 איש. אחד מראשי הוועד הנבחר היה מנחם שינקין, אך הוא עזב את יפו אחרי זמן קצר ועיקר העול של ניהול הוועד נפל על אבוהב. שמעון רוקח, שניהל תחת חסותו חלק ממוסדות הציבור ביפו, לא השתתף בבחירות ובחר לפעול בלא תלות בוועד. הרב קוק ביקש באותה תקופה להקים לצד ועד הקהילה ועד דתי שיטפל בענייני הדת. בשנים הקשות של מלחמת העולם הראשונה עלתה קרנו של הוועד, שהיה המוסד היחיד שהוכר רשמית על ידי השלטונות העותמאניים וקיבל לידיו את כספי הסיוע שהגיעו ליהודי יפו. לאחר המלחמה, הודות לתקציבים של ועד הצירים, הגיע הוועד לשיא גדולתו. לאחר המלחמה, בסוף 1918, התקיימה מערכת בחירות מתוחה על ראשות הוועד בין שמאל לימין, שבסופה הושג ניצחון לימין. באותה תקופה עמדו בראש הוועד אנשי הוועד של תל אביב. בראשית שנות ה-20 התקיימו בחירות לוועד ולאחריהן עברה השליטה בוועד לאנשים אחרים ונוצרה תחרות בין הוועד לבין הנהגת תל אביב. התפתחות תל אביב הביאה לכך שידם של התל אביבים הייתה על העליונה ובידי ועד העיר נותר בעיקר לטפל בענייני הדת. בתל אביב עלו קולות שהגיע הזמן לבטל את ועד העיר של יפו ולהעביר את כל הפעילות לידי עיריית תל אביב. אולם היו שתי סיבות חשובות שמנעו פעילות זאת: לעיריית תל אביב הותר לעסוק רק בעניינים הנמצאים בתחומה, בעוד רוב התושבים שהשתייכו לקהילה לא גרו בתוך גבולות תל אביב, ומתן השליטה על הקהילה בידי העירייה הייתה עלולה להיות פתח למהלך דומה בערים אחרות, בהן הייתה העירייה בידיים ערביות. לאור זאת, סודר הסכם לתיחום פעילות ועד הקהילה. שמו הוסב ל"ועד קהילת יהודי יפו ותל אביב" והופקדו בידיו ענייני דת וצדקה, רישום לידות, נישואין ופטירות, ענייני משפט (בית משפט השלום העברי ובית דין רבני) וענייני צוואות ועזבונות. ענייני חינוך ותרבות, סיוע לעולים, יחסי חוץ ועניינים נוספים נמסרו לוועדה משותפת של ועד הקהילה ועיריית תל אביב. בשנות ה-20 פעילות הוועד כללה ניסיונות לשמור על מחיר נמוך של בשר כשר, סיוע במתן אישורים לצורך עלייה וניהול בית מרחץ עירוני. במאי 1939 הועברו סמכויות ועד הקהילה לידי עיריית תל אביב והוועד חדל מלהתקיים.