Bidspirit auction | ערך דל-ש”ס,   על מסכת

ערך דל-ש”ס,   על מסכת נדה, ר' מרדכי אליעזר וועבר , נדפס בירושלים, בשנת תרמ”ה, בדפוס יצחק גאשצינני, עם הסכמת הרבי ר' שלמה מבאבוב, הרב מרדכי אליעזר וועבר (1822 - 1892) -רב בק”ק אדא, מאל, פעטראוואסעלא, בעטשע, פולדוואר- תלמידו של החתם סופר, בבחרותו נסע למאקווא, שם למד במשך חמש שנים אצל רבי שלמה זלמן אולמן, ה”יריעות שלמה”, שהעניק לו סמיכה לרבנות. בשנת תקצ”ט, לפני פטירתו, למד חצי שנה אצל החתם סופר. לאחר מכן למד שלוש שנים בבוניהד תחת הרב יצחק משה פערלס, רבה של אייזנשטט, שגם הוא הסמיכו לרבנות, בנוסף לסמיכה מקודמו הרב יחזקאל בנט, רבה של נייטרא. הרב ובר נודע בהנהגתו התקיפה והקנאית, מה שהוביל להתנגדות פנימית. הוא יזם רפורמות בתחום השחיטה, שגרמו למחלוקות רבות, ולאחר שגילה שמצב השחיטה אינו מספק, הפסיק לאכול בשר. הוא גם עסק בלימוד ילדים ושכר מלמד מקרקוב, הרב משה יוסף יוקר, שלימים היה רבה של ברזפניק. בעקבות המלמד, שהשפיע עליו להיות חסיד צאנז, החל לנסוע לרבי חיים מצאנז, שלימדו את מלאכת השחיטה, מה שאפשר לו לשוב לאכול בשר. רבי חיים כינהו ”רב אדא בר אהבה”, פרפרזה על שמו. בטרם פטירתו, ציווה אביו, חובב ארץ ישראל, שיתגייס לעלות ארצה. לאורך השנים חפץ לעלות, אך אשתו סירבה. לאחר שהפסיד שלושה בנים, אשתו ניאותה בשנת תר”ל לתת לו לעלות, והוא החל בהכנות. לאחר שיצא לדרכו, חזרה בה אשתו מהסכמתה, והוא נדד 17 שבועות מכפר לכפר עד שקיבל את רבנות וולווה הסמוכה לסיגט, בתנאי לכהן לשלוש שנים בלבד. במהלך תקופה זו, נסע שלוש פעמים לרבי יצחק אייזיק מזידיטשוב. לאחר פטירת חמיו בשנת תרל”ה, עלה ארצה עם בניו, אך החליט שלא לכהן ברבנות. בשנתו הראשונה בארץ, נסע להונגריה בשליחות כולל שומרי החומות, וניצל את ההזדמנות לבקר את רבו, רבי חיים מצאנז. בירושלים, הצטרף למאבקים על החינוך בראשות המהרי”ל דיסקין והרב יוסף חיים זוננפלד. הוא הוציא ספר בשם ”נובל העלים”, בו התנגד ללימוד שפות זרות. אף על פי שהיו לו מתנגדים, הוא המשיך במאבקיו, והמהרי”ל דיסקין העריצו. הפעם היחידה שבה השתתף בהספד הייתה בהספדו של הרב זוננפלד. בתשרי תרנ”ב, יחד עם ר' שמעון הויזמן, נכנסו למערת המכפלה לאחר ששיחדו את השייח' ששמר על המערה. הם נכנסו מחופשים לנשים ערביות, אך שכחו ספר תהילים במערה, מה שגרם למהומה כמעט מסוכנת. לבסוף הצליח ר' שמעון להשתיק את המהומה. הרב ובר הלחין ניגון המוכר כיום כניגון פורים של תולדות אהרן.