תיקיה עם 42 לוחות הדפס גדולים - שרטוטים המציגים את חפירות "הקרן לחקר ארץ ישראל" בירושלים - צ'ארלס וורן - 1884

תיקיה עם 42 לוחות הדפס גדולים - שרטוטים המציגים את חפירות "הקרן לחקר ארץ ישראל" בירושלים - צ'ארלס וורן - 1884

Plans, Elevation Sections shewing the results of Excavations at jerusalem, 1867-70. Executed for the Committee of the Palestine Exploration Fund מאת קפטן צ'ארלס וורן. דפוס Vincent Brooks, Day & Son, Lith. לונדון 1884. 42 לוחות שרטוטים גדולים [76x57 ס"מ] המתארים את תוצאות חפירות המשלחת הבריטית בראשותו של צ'ארלס וורן, אשר נשלחה לחפור ולחקור את הר הבית מטעם הקרן לחפירות ארץ ישראל (ה PEF) בשנים 1867-70.

 ב-12 במאי 1865 התקיים מוסד היסוד של הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל, והוכרזו מטרותיו: חקירת ארץ־ישראל מבחינה היסטורית, ארכאולוגית, אנתרופולוגית, טופוגרפית, גאולוגית, וכן מבחינת מדעי הטבע - החי, הצומח והמטאורולוגיה של ארץ־ישראל. בנובמבר 1866, יצאה לדרכה המשלחת השניה בראשותו של צ'ארלס וורן, והגיעה לארץ־ישראל ב-1867. למרות שנתקלה בקשיים רבים, הן מפאת מחסור חמור בתקציב, והן מצד יחס עוין מטעם השלטונות ומחלות תכופות, הצליחה להשיג תוצאות משמעותיות במשך שלוש שנים של מחקר הארץ, בשימם דגש מיוחד על הארכאולוגיה של ירושלים. וורן, מחלוצי הארכאולוגיה בארץ ישראל גילה באותו מסע מספר תגליות יסודיות בחקר ירושלים: בעיר דוד, גילה פיר המתחבר לנקבת חזקיהו. וורן האמין שדרך פיר זה, יואב בן צרויה התגנב לתוך יבוס המבוצרת ופתח את שעריה בפני צבאות דוד, ואף הדגים זאת בכך שטיפס במעלה הפיר בעצמו. תאוריה זו החזיקה מעמד כ-130 שנה. וורן, שרצה לחפור בהר הבית נתקל בסירובו של הוואקף, בתוך הר הבית עצמו, נאלץ להסתפק בטיפוס לתוך בורות מים קיימים, אותם מיפה בדייקנות. מחוץ להר הבית, לרוב הותר לו לחפור כרצונו, וורן אכן חפר סדרה של פירים, שחלקם עדיין קיימים, ואילו חלקם "נבלעו" כאשר לימים נחפרו גן העופל ומנהרות הכותל. ממצאיו שבסביבות הר הבית כללו את שער וורן ואת 'אולם החשמונאים' השייכים כיום למתחם מנהרות הכותל, ולמעשה היה הוא בין הראשונים שהתחילו לחפור את מנהרות הכותל. וורן אף הגיע בחפירותיו עד לכותלי הר הבית. במהלך חקירות אלה, גילה 8 חותמות למלך, הראשונות שהתגלו אי־פעם. על שמו קרוי אחד מארבעת שערי הכניסה להר הבית שהיו בכותל המערבי בימי בית שני.

את תוצאות מחקריו הגיש וורן לקרן באוגדן שלפנינו שיצא בשנת 1884, בדמות לוחות משורטטים גדולים המתארים את תוצאות מחקריו באותו מסע. בין היתר, מופיעים בלוחות שרטוטי חפירות בסמוך לכותלי הר הבית (בהם שרטוטים של הכותל המערבי); שרטוטים של "קשת רובינסון" ו"קשת וילסון"; שרטוטי שערים ומעברים שנחשפו בסמוך ל"חומת העופל"; שרטוטים של מתקן המים בעיר דוד ("פיר וורן"); שרטוטים של עשרות כדים, כלי קיבול ושברים שנמצאו בחפירות; שרטוטים טופוגרפיים של פני השטח בירושלים; ועוד.  תרשימים אלו ממשיכים לשרת את החוקרים עד היום.

[1] דף שער, עם שמות של שבעה מחברים שותפים ופירוט התוכן. 42 לוחות [מתוך 50 במקור] 76x57 ס"מ. מארז קרטון מקורי: 79x59 ס"מ. קרעים קלים במארז הקרטון. הלוחות במצב טוב מאד.