Bidspirit auction | ההד, ירחון חרדי מרכזי -

ההד, ירחון חרדי מרכזי - העותק של הרב זוסמן ריגר אב”ד חיפה גיסם של הרב שלום נתן רענן חתנו של הראי”ה קוק ושל הרב אברהם שפירא ראש ישיבת מרכז הרב והרב הראשי לישראל. - ”ההד” - חוברת ג' שנה כ”ה. בשער תמונתו של הרב גדליה שְׁמֶלְקֶישׂ (לעיתים: שמלקיס, תרי”ז, 1857 - תרפ”ח, 1928) רבה של קולומיאה ואב”ד פשמישל, בשנותיו האחרונות נשיא ”המזרחי”. בשער החוברת חותמת הרב זוסמן ריגר (תרס”ג, 1903 – תשל”ג, 1972): היה אב”ד חיפה, ראש ישיבת אלומה וממייסדיה, ממייסדי מכון הרי פישל ומעורכי האנציקלופדיה התלמודית. לימד בישיבת מרכז הרב. למד בישיבת לומז'ה ולאחר עלייתו לארץ החל ללמוד בישיבת חברון כנסת ישראל בשהותה בחברון. היה שם בטבח חברון, בפרעות תרפ”ט, וניצל כיון שהסתתר בביתו של הרב משה מרדכי אפשטיין. בשנת תרצ”ב היה ממייסדי מכון הרי פישל ואף לימד בו במשך תקופה. בשנת תרצ”ה היה ממייסדי בית הספר והישיבה ”אלומה”, יחד עם הרב ד”ר משה זיידל והרב ד”ר בנימין מנשה לוין. לאחר פטירת הרב לוין שעמד בראשות הישיבה, בשנת תש”ד, החליפו הרב ריגר, ובתקופתו הוגדלה כמות התלמידים באופן משמעותי. בשנת תשט”ז התמנה לדיין בבית הדין הרבני, שימש בתפקיד בבתי הדין בתל אביב וברחובות ולאחר זמן קצר מונה לאב בית הדין בחיפה, שם כיהן תקופה ארוכה, עד לפרישתו לגמלאות בשנת תשכ”ח. בתו רחל אליצור היא חמותו של הרב קלמן בר הרב הראשי לישראל, בנו הרב אברהם ריגר היה אב”ד תל אביב. אשתו, טובה, הייתה אחותו של הרב שלום נתן רענן (חתנו של הראי”ה קוק), ושל הרבנית פנינה, שהייתה נשואה לרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, שהיה ראש ישיבת מרכז הרב והרב הראשי לישראל. ההד: היה ירחון בעל אופי דתי/חרדי לאומי, שראה אור בירושלים בשנים 1953-1925. את כתב העת מימן האגף החרדי של קרן קיימת לישראל. העורך הראשון היה הרב חנוך הניך בורנשטיין האדמו”ר הרביעי מסוכטשוב, ולאחריו שימש בתפקיד במשך כעשרים וחמש שנים הסופר ואיש הרוח ר' בנימין, שאף כתב לא מעט מן הכתובת והמאמרים שהופיעו בעיתון בשנים הראשונות. אופיו של הירחון היה ייחודי, והוא עסק בו בזמן בסוגיות דתיות, לאומיות, יישוביות ופוליטיות. אחת ממטרותיו העיקריות הייתה לקרב את הציבור היהודי האורתודוקסי לעשייה הציונית והלאומית בארץ ישראל, ומסיבה זו תמכו בהפקתו קרן קיימת לישראל וקרן היסוד. המאמרים שפורסמו בכתב העת הוקדשו לדמויותיהם של רבנים ואישי ציבור שהזדהו עם התנועה הלאומית היהודית ועם מטרותיה; לתיאור הקמתם של מוסדות דת, חינוך ומדינה בארץ ישראל; לדיונים אידאולוגיים בנושא השפה העברית, התנועה הציונית הדתית, המעש ההתיישבותי הציוני בארץ ישראל ועוד. בין הכותבים היו אישים דוגמת הרב אברהם יצחק הכהן קוק וש”י עגנון. תפוצתו של ההד הייתה בחלק מן השנים רחבה למדי, והוא הופץ גם בקהילות יהודיות באירופה, בארצות הברית ובדרום אמריקה.