Bidspirit auction | חיבור מעניין על קידוש החודש

חיבור מעניין על קידוש החודש וחכמת העיבור: ברייתא דשמואל הקטן - הסכמות הראי”ה קוק והרי”ח זוננפלד - עותק הרב זוסמן ריגר אב”ד חיפה. ירושלם, תרצ”ב [1932]. - ברייתא דשמואל הקטן, מדרש על ענייני כוכבי הלכת והמזלות, עם ביאור שבילי המקראות מהרב אריה ליב ליפקין מנקיי הדעת שבירושלים, נכד הגרי”ס וגיסו של רבי אריה לוין, עם ציוני המקראות, ורצוף לזה גם ספר תפארת צבי, בענייני חשבונות תקופות מולדות, מאת רבי צבי הירש [עלבינגער] מטאמאשאב. מהדורה שניה של תפארת צבי עם הסכמות מהמהדורה הראשונה, ורשה, תר”ך, ועם הסכמה ארוכה חדשה מהראי”ה קוק אליה מצטרף רבי יוסף חיים זוננפלד. בשער הספר חותמת הרב זוסמן ריגר (תרס”ג, 1903 – תשל”ג, 1972): היה אב”ד חיפה, ראש ישיבת אלומה וממייסדיה, ממייסדי מכון הרי פישל ומעורכי האנציקלופדיה התלמודית. לימד בישיבת מרכז הרב. למד בישיבת לומז'ה ולאחר עלייתו לארץ החל ללמוד בישיבת חברון כנסת ישראל בשהותה בחברון. היה שם בטבח חברון, בפרעות תרפ”ט, וניצל כיון שהסתתר בביתו של הרב משה מרדכי אפשטיין. בשנת תרצ”ב היה ממייסדי מכון הרי פישל ואף לימד בו במשך תקופה. בשנת תרצ”ה היה ממייסדי בית הספר והישיבה ”אלומה”, יחד עם הרב ד”ר משה זיידל והרב ד”ר בנימין מנשה לוין. לאחר פטירת הרב לוין שעמד בראשות הישיבה, בשנת תש”ד, החליפו הרב ריגר, ובתקופתו הוגדלה כמות התלמידים באופן משמעותי. בשנת תשט”ז התמנה לדיין בבית הדין הרבני, שימש בתפקיד בבתי הדין בתל אביב וברחובות ולאחר זמן קצר מונה לאב בית הדין בחיפה, שם כיהן תקופה ארוכה, עד לפרישתו לגמלאות בשנת תשכ”ח. בתו רחל אליצור היא חמותו של הרב קלמן בר הרב הראשי לישראל, בנו הרב אברהם ריגר היה אב”ד תל אביב. אשתו, טובה, הייתה אחותו של הרב שלום נתן רענן (חתנו של הראי”ה קוק), ושל הרבנית פנינה, שהייתה נשואה לרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, שהיה ראש ישיבת מרכז הרב והרב הראשי לישראל. הרב אריה ליב ליפקין (ת”ר – תרס”ג):  נולד בזאגר לרבי ידידיה ליפמן ליפקין, בנו של רבי זאב ליפקין מחבר הגהות ”בן אריה” על התלמוד. דודו (אחי אביו) היה רבי ישראל מסלנט, ורבי אריה ליב קיבל מתורתו. כיהן כרב בכמה עיירות בליטא: פאפעלאן, קרטינגה ווקשנה. היה שותף לעריכה ולהוצאה לאור של ספרים רבים, כשהערותיו משולבות בהם. בין הספרים שערך: ”אמרי נועם”, חידושי הגר”א על מסכתות התלמוד, הגהות סבו, ”בן אריה”, על התלמוד ועל הרי”ף והרמב”ם. סייע לרבי שמואל לוריא שהוציא לאור את כתבי הרמח”ל בהגהת התוכן ובעריכת הכתבים. הרב יצחק בלאזר כתב בספרו ”פרי יצחק” שמותרת הדלקת נרות שבת גם זמן מועט לאחר תחילת שקיעת החמה, וזאת על פי שיטת רבנו תם בעניין זמן בין השמשות. הרב ליפקין כתב לו מכתב בתגובה ובו התריע שהדלקת נרות כזו כרוכה בחילול שבת, ואם אין נוהגים כשיטת רבנו תם, נמצא שמחללים את השבת לשתי השיטות. יש מי שטוען שנושא זה היה בין הסיבות שגרמו לרבי יצחק בלאזר לעזוב את פטרבורג, משום שבה לא ניתן לקיים צאת שבת על פי שיטת רבנו תם. מלבד ספרים רבים שערך, פרסם בחייו מספר ספרים: ספרו ”אור היום” עוסק בזמני היום בהלכה (בין היתר הוא נוקט כשיטת הגר”א בזמן צאת הכוכבים, ולא כשיטת רבנו תם). ספרו ”דברי ידידיה” הוא פירוש למגילת שיר השירים. את הספר ”כללי התחלת החכמה”, כללים נחוצים למתחילים בלימוד הקבלה פרסם בעילום שמו. לאחר פטירתו פרסם חתנו מתוך כתביו את הספר ”חידושי אגדות מהרא”ל” ובו חידושים על אגדות התלמוד. ברייתא דשמואל הקטן : נזכרה בדברי הראשונים, ולפי דעת פיליפאווסקי בהקדמתו לס׳ העבור לר״א בר חייא הנשיא, הוא ספר פרקי דר”א, ובכ״י וואטיקאן סי׳ 387 נמצא סדר התקופות דרב שמואל ח׳ דפין, ואולי הוא זה (אוצר הספרים לבן יעקב ע׳ ברייתא).  רבים חשבו כי הברייתא הזאת אבדה מאתנו, יש״ר בתשובתו לאחד ממיודעיו כתב עיינתי בספר עברונות וכו׳ ולא מצאתי בשם ספר זכרון הברייתות האלו (ברייתא מיוחסת לרב אדא או לשמואל), לכן לבי אומר לי כי זה הקול בלתי מאומת ולא היו ולא נבראו מעולם וכו׳ (כרם חמד חוברת ה׳ 115). שד״ל כתב כי בפירוש איוב שמצא בכ״י לר׳ יוסף קרא מצא מרגלית יקרה והוא לשון אחד מברייתא דשמואל בענין תכונת השמים אשר אבדה מאתנו להיות דבריה סתומים וחתומים (כרם חמד חוברת ז׳ 60).  ר׳ נתן עמרם הדפיס ברייתא דשמואל הקטן בתשעה פרקים מכ״י שמצא באוצר הספרים של אביו, וכותב וז”ל יען כי רבים וכן שלמים מחכמי אומתנו נלאו לחפש אחר ברייתא זו דשמואל הקטן, לדעת האם ישנה בעולם או לא, עד שכמעט התייאשו ממנה. ולכן ראיתי להפיץ אורותיה לעין כל, וזכותיה דשמואל איהי תהוי לן למאירת עינים וכו׳ (שאלוניקי תרכ”א, ופפד״מ תרכ״ג). לשון הברייתא קצרה, וקשה להבין כוונתה במקומות רבים. המו”ל אליעזר ימיני, בדפוס חיים י' צוקרמן, ירושלים, תרצ”ב [1932].  [5], ג-מט דף - לפנינו חסר הדף האחרון בלבד. מצב טוב. חיבור מעניין על עניין קידוש החודש וחכמת העיבור.