Bidspirit auction | מעניין: מה נאכל בשנה השביעית,

מעניין: מה נאכל בשנה השביעית, היתר מכירה או אוצר בית דין. תשע”ד. מהדורה מורחבת עם תוספות. - מאת הרב יהושע בן מאיר. עמודים 225-247 כוללים: ”דיני פרוזבול” מאת הגאון המפורסם הרב יהודה יודל ראזענבערג בתוספת מראי מקומות, הערות וחילוקי הלכות למנהג עדות המזרח. ומאמר 'מצות השמטת כספים' ע”י נינו מאיר יהושע בן מאיר. הרב מאיר יהושע בן-מאיר (נולד בתש”ח, 1947): הוא מייסד ישיבת ההסדר שבות ישראל באפרת ומי שעמד בראשה. אביו היה הרב ד”ר ישראל שלמה בן-מאיר (רוזנברג), חבר הכנסת מטעם המפד”ל (בכנסות שנייה עד השביעית). אחיו הגדול הוא יהודה בן-מאיר, שהיה אף הוא חבר הכנסת מטעם המפד”ל (בכנסות השביעית עד העשירית). למד בישיבת קול תורה בין השנים תשי”ט–תשכ”ה ושמע שיעורים באופן קבוע אצל הרב שלמה זלמן אוירבך. לאחר מכן למד בישיבת פוניבז' בין השנים תשכ”ו–תשכ”ז עד לאחר מלחמת ששת הימים. בשנים אלו למד מהרב שמואל רוזובסקי וכן למד מהרב אלעזר מנחם שך והרב דוד פוברסקי. בשנת תשכ”ח עבר ללמוד בישיבת מרכז הרב עד שנת תשל”א, במרכז הרב נעשה לתלמידם של רבותיו הרב צבי יהודה הכהן קוק והרב אברהם אלקנה כהנא שפירא אשר ממנו קיבל את עיקר דרכו בהלכה ובו דבק עד פטירתו בשנת תשס”ח, לצד לימוד גם מפיהם של הרב מרדכי פרום, הרב שלום נתן רענן והרב דוד כהן (הנזיר). הוא היה גם תלמידו של הרב ניסן זק”ש. הוסמך לרבנות על ידי הרב איסר יהודה אונטרמן, הרב מנחם יהודה הלוי אושפיזאי, הרב יצחק אריאלי, הרב ניסן זק”ש והרב אברהם שפירא. הוסמך לדיינות על ידי הרבנים אושפיזאי, אברהם שפירא וניסן זק”ש. קיבל כושר לרבנות עיר מהרב שלמה גורן שממנו למד ענייני הלכות צבא וציבור ועוד. כמו כן סיים תואר שני במחשבת ישראל ולימים אף למד משפטים והוסמך כעורך דין.את שירותו הצבאי החל בחיל התותחנים. בהמשך היה לרב צבאי. שירת כסגן הרב של פיקוד צפון תחת הרב ישראל אריאל, וכן כרב של מפקדת הכוחות המשוריינים בסיני. במלחמת יום הכיפורים שירת במילואים כרב של עוצבת המפץ והקים את ”ישיבת גושן”, יחד עם הרב מרדכי הלפרין. במלחמה עסק רבות בפינוי חללי צה”ל והיה הראשון שהפעיל מחלקת סריקה אוגדתית. לאחר המלחמה שירת במילואים גם כרב גייס דרום. השתחרר בדרגת סגן-אלוף. בשנים תשל”ג–תשל”ד עבד במכון יד הרב הרצוג. בשנים תשל”ה–תשל”ו שהה בארצות הברית כשליח מחלקת הנוער והחלוץ. בתשל”ח ייסד ועמד בראש ישיבת שבות ישראל, תחילה בתקוע ומתש”מ (1980) על הגבעות שעליהן קמה לימים העיר אפרת. בהוצאת המכון למחקר ולהלכה שע”י ישיבת שבות ישראל. 247 עמ'.