Bidspirit auction | תשובות גאונים קדמונים - עם

תשובות גאונים קדמונים - עם הקדמה ארוכה מאת החכם שי”ר. ברלין, תר”ח [1848]. מהדורה יחידה. - ספר תשובות גאונים קדמונים, ”היוצאות עתה ראשונה לאור מכ”י ישן נושן ומסודרות יחד מאת רבינו יוסף טוב עלם”, יצא לאור מכתב יד ישן נושן ע”י ר' אריה לייב צארינצאנסקי, בעריכת ר' דוד קאססעל. הקובץ מכיל מתשובותיהם של - גאוני סורא: רב שר שלום ורב נחשון, גאוני פומבדיתא: רב שרירא ורב האיי בנו, וחכמי לוקה: רבי קלונימוס ורבי משולם בנו. בפתח הספר מופיע מכתב מבוא נרחב שנשלח לעורך הרב דוד קאססעל מאת הגאון הנודע רבי שלמה יהודה לייב ראפאפורט (שי”ר) ראב”ד פראג וחתנו של בעל קצות החושן. במבוא מוכיח בארוכה רבי שלמה יהודה כי כותב התשובות הינו רבינו יוסף טוב עלם, מראשוני צרפת. בנוסף נכתב במבוא גם על תולדות הגאונים. עם הסכמה מאת הגאון רבי יעקב יוסף עטינגר זצ”ל ראב”ד ברלין ורבה הראשי בפועל במשך 35 שנה. והסכמות מאת שני דייני בית הדין בברלין - ר' אלחנן ראזענשטיין ור' יחיאל מיכל זקס (בדף מ”ה בספר יש ממנו הערה השייכת לסי' י”ט). והסכמה מאת הרב אהרן פולד מנהיג הקהילה האורתודוקסית בפפד”מ. בשער הספר חתימת בעלים ”אברהם שעכטער”. הרב יוֹסֵף טוּב עֶלֶם (בר”ת: ריט”ע; מכונה לעיתים הגדול; שם משפחתו הוא תרגום מצרפתית: Bon fils; סביבות 980 – 1050 בערך): היה פוסק ופייטן צרפתי בולט, שחי ופעל בתחילת המאה ה-11. על פי חתימתו באחד מפיוטיו, גר בעיר לימוז'. לא ידוע רבות על אודות הביוגרפיה שלו, אך נודע כי מוצאו מנרבונה שבפרובאנס וכי חי בלימוז', ולפי המובא בספר ”שיבולי הלקט”, היה בר פלוגתא של רבי אליהו הזקן בעניין ה”קרובות”. רוב חיבוריו אבדו, אך היה לו פירוש על המקרא ועל התלמוד הבבלי, ופירושו לתלמוד מצוטט לעיתים בפירושי ראשונים שונים על התלמוד, ביניהם בפירוש רש”י לתלמוד. כמה מתשובותיו נשתמרו אצל חכמי אשכנז. עסק בהעתקה, עריכה ופרסום של ספרי חכמים שקדמו לו, ביניהם ”הלכות גדולות”, ”קובץ תשובות הגאונים” ו”סדר תנאים ואמוראים”. על פי ספר יוחסין השלם, חיבר גם את סדר עולם זוטא. חיבר גם סדר ”תיקון שטרות” העוסק בנוסח השטרות השונים. הרב שלמה יהודה ליב הכהן רפפורט (כונה: שי”ר; תק”ן, 1790 – תרכ”ח, 1867): היה ראב”ד טרנופול בשנים 1838–1840 ובפראג מ-1840 עד לפטירתו. היה מאנשי תנועת ההשכלה בגליציה וממייסדי חכמת ישראל. הרב דוד קסל (1818 – 1893): נולד בגרוס גלוגאו, עיר בשלזיה הפרוסית שהייתה בה קהילה יהודית גדולה. אחיו הצעיר, זליג קסל, המיר את דתו לנצרות והתפרסם כחוקר בשמו החדש פאולוס סטפנוס קסל. למד באוניברסיטת ברלין, בזמן שלמד באוניברסיטה הוא פרנס את עצמו במתן שיעורים. משום שסבל ממחסור ועוני נעשה מאוחר יותר אחד המייסדים של the Hilfs-Verein für Jüdische Studierende - חברת עזרה לסטודנטים יהודים בברלין. הוא נסמך לרבנות ב- 1843 מרבי יעקב יוסף אטינגר ומזכריה פרנקל, אבל לא שימש אף פעם כרב בפועל. עם זאת, מסר דרשות על פרשת השבוע בבית הספר לבנים מדי שבת בבוקר. דרשותיו קובצו לספר Sabbath ”-Stunden zur Belehrung und Erbauung”, ברלין, 1886. ב-1846 מונה קסל למנהל מוסד חינוכי בשם ”Dina-Nauen-Stift”. בתפקיד זה החזיק עד 1879. בנוסף היה גם מורה לדת בשנים 1850–1851 בבית ספר קהילתי לבנות ומ-1852 עד 1857 בבית ספר יהודי לבנים. ב-1872 כשנוסד בית המדרש הגבוה למדעי היהדות בברלין נבחר קסל כאחד המרצים בו. קסל כתב ספרים רבים ורבי ערך וכן מאמרים רבים לכתבי עת יהודיים. הוא ערך, הוסיף מבואות והערות לכמה חיבורים מדעיים. קסל כתב את כל הערכים העוסקים ביהדות ובספרות יהודית באנציקלופדיית ברוקהאוס. כמו כן כתב מאמרים עבור Society of Hebrew Literature of London. לבסוף יש להזכיר שקסל, עוד בהיותו צעיר, הגה את הרעיון שצריך להוציא לאור אנציקלופדיה יהודית שתכלול כל מה שקשור ליהדות. הוא פרסם, בעזרתו של משה שטיינשניידר תוכנית לאנציקלופדיה כזו (Plan der Real-Encyclopädie des Judenthums), קרוטושין 1844 אבל היות שמדעי היהדות היו רק בתחילת הדרך אי אפשר היה לבצע את התוכנית. ברלין, תר”ח [1848]. מהדורה יחידה. דפוס פרידלנדר. [1], יד, מה דף. ללא השער וההקדמה בגרמנית מאת דוד קאססעל שחסרים ברוב העותקים. מצב טוב. כתמי זמן. כריכה חדשה. פגם בשני דפים אחרונים של המפתחות. וינוגרד ברלין 665.