Bidspirit auction | מרפא לנפש (חלק א', על

מרפא לנפש (חלק א', על שו”ע או”ח) - מאת רבי רפאל זילבער אב”ד פריימאן ודיין בחוסט - נדפס ע”י הרב נפתלי הלברשטאם מצאנז גריבוב. ברוקלין, תש”י. עם פרענומעראנטען. - ספר מרפא לנפש, חלק ראשון, על שו”ע או”ח, בירורי הלכות וחידושים ופלפולים בהרבה סוגיות הש”ס ובשיטות הפוסקים ראשונים ואחרונים. הסיבה לקביעת השם ”מרפא לנפש” היא שקיוה שעל ידי התורה תהיה רפואה לנפשו השבורה לאחר ייסורי נפשו שעברו עליו בשואה - כמובא בהקדמה. בסוף הספר רשימת פרענומעראנטען חשובה עם דף מיוחד של רבנים ואדמורי”ם שתרמו לטובת הספר. נדפס ע”י הרב נפתלי הלברשטאם לימים הרבי מצאנז גריבוב. רבי רפאל זילבר (נפטר ב-תשנ”ו, 1996): נכדו של רבי חיים זאב רוזנבלום אב”ד יאווזשנא [יאוואראזנא]. למד אצל רבי שמואל ענגיל. בבחרותו חידש חידושים בש”ס ופוסקים וחיבר עשרות חיבורים בהלכה וסוגיות הש”ס. הוסמך להוראה על ידי רבי דוד שליסל ראב”ד מונקאטש. כבר בצעירותו מונה לרב בחוסט ולאחר מכן כרבה של העיר פריימאן בגרמניה. בשואה הוחבא בבונקר בבודפסט וכך ניצל. זוגתו יהודית ובניו נספו בשואה. לאחר השואה עקר לארצות הברית והתיישב בניו יורק, שם הקים את קהילתו ”בני משה” - פריימאן בשכונת וויליאמסבורג, תחילה כיהן כראש ישיבת בני ציון בראשותו של רבי שלמה הלברשטאם מבאבוב. בשנת תש”י חיבר את סדרת ספריו ”מרפא לנפש” וקיבל הסכמות מרבי אהרן קוטלר, רבי יונתן שטייף ורבי לוי יצחק גרינוואלד. גם הביא את הסכמותיהם של רבותיו, רבי שמואל ענגיל ורבי דוד שליסל שהסכימו על חיבוריו שאבדו בשואה. כשרבי יואל טייטלבוים מסאטמר ייסד את ישיבתו ”תורה ויראה”, מונה הרב פריימאן לראש הישיבה, ומאז התחבב והתיידד עם רבי יואל והיה לתלמידו עד לסוף ימיו. בנו הרב מנחם זכריה, הוא ראב”ד התאחדות הרבנים וממלא מקום אביו כאב”ד פריימאן בוויליאמסבורג. בנו הרב מאיר טודרוס הוא האדמו”ר מיאוואזשנא. בנו הרב אברהם שמואל אב”ד קאשוי במונסי. רבי נפתלי הלברשטאם (תרפ”ד, 1924 – תש”ף, 2020): נולד לרבי ברוך, רבה של גריבוב וה”רב הצעיר” בצאנז. אמו הייתה בת רבי סיני הלברשטאם מזימגראד. גדל והתחנך אצל אב סבו, רבי אריה לייבוש אב”ד צאנז, ואחר פטירתו אצל בנו - סבו רבי מרדכי זאב מצאנז. בהגיעו לגיל הכניסה לישיבה, נרשם והתקבל לישיבת חכמי לובלין, אך אז פרצה מלחמת העולם השנייה והוא לא הספיק ללמוד בה. עם פרוץ המלחמה נמלט עם אמו ואחיו לרוסיה, ושהה בבויבריק קרוב לשנה יחד עם סבו השני רבי סיני מזימגראד. בתקופה זו למד עם סבו ואף כתב את חידושי תורתו. בקיץ של שנת ת”ש גורשו לסיביר, שם למד ב'חברותא' עם הרב שלום ברנדר, לימים ראש ישיבת בעלז. כעבור שלוש שנים עבר לסמרקנד, שם התיידד עם רבי יהודה הורוביץ מסטוטשין, עם רבי חיים מאיר יחיאל שפירא (נארול) ועם הרב יצחק דוב קופלמן. עם תום המלחמה נסע לקראקא, שם היה חבר ב'ועד רבנים' שדאגו לצורכי הפליטים. אחר כך עבר לארצות הברית והתיישב בבראנסוויל, והוסמך להוראה על ידי רבי ישראל גוסטמן. נישא לבת הרב ליפא מאנן, שכיהן כאב”ד מזקובאצ'האזה (קאוואטשהאזא) בהונגריה לאחר המלחמה. אז עבר להתגורר בבורו פארק. הקים את 'מכון מנורה' להדפסת ספרי ה”ראשונים”, במסגרתו הדפיס כחמישים ספרי ראשונים, בחלקם מכתבי יד. הקים את ”מכון יוחסין” (”יוחסין אינסטיטיוט”), מאגר שמות ושושלות יוחסין של משפחות יהודיות. בשנת תשכ”ד פתח בית מדרש בבורו פארק, בתמיכת רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. חצרו נקראה ”צאנז גריבוב”, על שם אבות השושלת; כאמור היה אביו רבה של העיירה גריבוב ובמקביל היה הרב הצעיר בצאנז, לצד אביו רבי מרדכי זאב שהיה רבה של צאנז, ולפני כן רבה של גריבוב. כך גם אב סבו רבי אריה לייבוש היה רבה של גריבוב לפני כהונתו בצאנז. פגעים קלים בשדרת הכריכה.