Bidspirit auction | אוסף של 4 ספרים נדירים

אוסף של 4 ספרים נדירים על מגילות מדבר יהודה וים המלח. - מגילות ים המלח [מכונות גם מגילות מדבר יהודה, המגילות הגנוזות ומגילות קומראן]: הן מגילות שהתגלו במערות קומראן, מורבעת, נחל חבר (מערת האימה ומערת האיגרות), נחל צאלים ועל המצדה שבמדבר יהודה ובאתרים נוספים באזור, בין השנים 1947–1956. גילוי המגילות נחשב לאחד הממצאים הארכאולוגיים החשובים בארץ ישראל. למגילות חשיבות היסטורית ודתית רבה, מאחר שתקופת כתיבתן של המוקדמות מביניהן משוערת למאה השנייה והראשונה לפני הספירה. כלומר אלו כתבי היד העבריים הקדומים ביותר הכוללים עד נוסח למקרא בעברית. 1) The dead sea scrolls of the Hebrew university - מגילות ים המלח - חוברת ומארז לוחות פקסימילים. האוניברסיטה העברית, 1955. בעריכת E.L Sukenik. מארז ובו 58 לוחות ממוספרים בהם תצלומים איכותיים של מגילות הקלף הגנוזות שנמצאו בים המלח - ספר ישעיהו, מלחמת בני האור בבני החושך, מגילת ההודיות. מלווה בחוברת הסברים מפורטת, עם כיתוב עברי המקביל לכל לוח על פי מספרו. אלעזר ליפָּא סוּקֶנִיק (1889, ביאליסטוק – 1953, ירושלים): היה ארכאולוג, פרופסור וראש המחלקה לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. היה הראשון שעמד על חשיבותן של המגילות הגנוזות ועסק בחקירתן. ייסד (יחד עם משה דוד קאסוטו) את האנציקלופדיה המקראית. הוצאת מאגנס, האוניברסיטה העברית, 1955. חוברת הסברים. 58 לוחות. באריזת קרטון מחופה בד מקורית ומהודרת. הכל בשלימות. כריכת החוברת החוברת מעט קרועה בשדרה. 2) מגילות מדבר יהודה. תל אביב, תשי”ט [1959]. בהוצאת מחברות לספרות. יוצאות לאור מנוקדות בצירוף מבוא כללי, הקדמה לכל מגילה, השלמות, פירושים והערות וקונקורנדציה, יו”ל ע”י אברהם מאיר הברמן. 213, [ 2 ], 175, XVI עמ'. 20 לוחות תמונות, מפות. 3) מגילות מדבר יהודה - ארבעים שנות מחקר. ירושלים, תשנ”ב. לציון ארבעים שנה של חקר תגליות קומראן. עורכים: מגן ברושי, שמריהו טלמון, שרה יפת ודניאל שוורץ. המשתתפים בספר הם חוקרים מובקהים של המגילות. מוסד ביאליק והחברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה. XII, 204 עמ'. איורים. 4) The Treasure of the Copper Scroll [אוצר מגילת הנחושת] - עם הקדשת המחבר לעמיתו פרופ' חיים רבין. 1960. מהדורה יחידה. ספרי אלגרו חתומים הם נדירים מאוד. ספר מקיף על מגילת הנחושת מקומראן, כולל צילומים רבים. מאת ג'ון מרקו אלגרו [John Marco Allegro], אלגרו האמין שהאוצר במגילה אמיתי - השקפה המוחזקת כיום על ידי רוב החוקרים - והוביל משלחת לניסיון למצוא פריטים המוזכרים במגילה, אם כי ללא הצלחה. בדף לפני השער ישנה הקדשה בכתב יד המחבר וחתימתו לפרופ' חיים רבין - רבין היה בעמדת המיעוט שטענו שמגילות מדבר יהודה אינם של האיסיים אלא של כת הקרובה לפרושים, בעקבות תיאור דרכי קבלת חברים חדשים. מגילת הנחושת (3Q15): היא אחת ממגילות מדבר יהודה. בשונה מיתר המגילות הכתובות על גבי קלף, מגילה זו חרוטה על גבי נחושת ומופיעה בה רשימת אוצרות (60 או 64) הכוללים כמויות עצומות של זהב, כסף, מטבעות וכלים יקרי ערך, לצד קידוד מקומות המחבוא של אוצרות אלה (שמשקלם הכולל מוערך בכ-100 טונות) לעזרת המטמינים ו/או ממשיכי דרכם, כשיעבור זעם וניתן יהיה לשוב ולשלוף את המטמונים. המגילה התגלתה בבדיקה שנערכה במערות קומראן על ידי משלחת משותפת של מוזיאון רוקפלר, בית הספר האמריקאי לחקר המזרח ובית הספר הצרפתי למקרא ולארכאולוגיה, שיצאה במרץ 1952 לבדוק את אזור מערות קומראן. במרחק של כק”מ וחצי מצפון למערת קומראן מס' 1, נמצאה מערה ובה מגילות רבות, בהן מגילת הנחושת. המגילה נתגלתה כשהיא מחולקת לשני חלקים. המגילה התגלתה בעת שקומראן הייתה בשלטון ממלכת ירדן, ונלקחה למוזיאון לארכאולוגיה של ירדן בעמאן. במשך ארבע שנים לא נגעו במגילה מחשש שתתפורר בזמן הפתיחה, ולכן הייתה מונחת בארון התצוגה כפי שנמצאה. פרופ' ק.ג. קון מאוניברסיטת גטינגן זיהה את הכתוב בעברית בחלק החיצוני של המגילה, והפנה את תשומת לב חוקרי המגילות לדבר. חוקר המגילות ג'ון מרקו אלגרו לקח את אחד משני המקטעים לפרופ' רייט-בייקר (Wright Baker) מאוניברסיטת מנצ'סטר, שהצליח לנסר עם מסור עדין את המגילה ל-18 לוחות נחושת, שאותם ניתן לפענח. ידועות שלוש הוצאות מדעיות של המגילה: של ז'וזף מיליק, של ג'ון מרקו אלגרו, ושל בן-ציון לוריא, שהיא היחידה בעברית. לאחר גילוי המגילה הובחן כי קיימים קשרים בינה לבין מסכת כלים (כלי המקדש) שהתפרסמה בספרו של המקובל רבי נפתלי הרץ בכרך מפרנקפורט ”עמק המלך”, שנדפס באמסטרדם שנת ת”ח (1648). חיבור עלום זה מתאר את אוצרות המקדש שהוטמנו במקומות שונים, אשר בתחילתו נכתב כי נרשמו לראשונה בידי כותביה על לוח נחושת. ג'ון מרקו אלגרו (1923 - 1988): היה ארכיאולוג אנגלי וחוקר מגילות ים המלח. הוא הפך לפופולארי את הנושא של מגילות ים המלח באמצעות ספריו ותשדירי הרדיו. הוא היה העורך של כמה מהמגילות המפורסמות והשנויות במחלוקת שיצאו לאור. ספריו המאוחרים של אלגרו, ביניהם ”הפטריה הקדושה והצלב”, הביאו לו פופולריות ותהילה אך גם הפכו אותו לידוע לשמצה וסיבכו את הקריירה שלו. כבר ב-1956 החזיק אלגרו בדעות שנויות במחלוקת בנוגע לתוכן המגילות, וקבע במכתב לדה וו: ”חבל שאתה וחבריך לא יכולים להעלות על הדעת שום דבר שנכתב על הנצרות מבלי לנסות לטחון איזה גרזן כנסייתי או לא כנסייתי”. עיקר עבודתו על מגילות ים המלח נעשתה עד 1960 והוא היה מסוכסך עם עמיתיו למגילות. כאשר פרץ סכסוך עם H.H. Rowley בנוגע לפרשנותו של אלגרו למגילות, אלגרו, בהזמנתו של F. F. Bruce, עבר מהמחלקה ללימודי המזרח הקרוב בפקולטה לאמנויות במנצ'סטר לפקולטה לתיאולוגיה. במהלך שהותו בפקולטה לתיאולוגיה כתב את ספרו השנוי במחלוקת, ”הפטרייה הקדושה והצלב”, שכותרת המשנה שלו הייתה ”מחקר על טבעה ומקורותיה של הנצרות בתוך כתות הפוריות של המזרח הקדום”. כנראה שהבין את ההשפעה שתהיה לספר הזה,