Bidspirit auction | שיבת ציון - מכתבים ומאמרים

שיבת ציון - מכתבים ומאמרים מגאוני הדור הקודם בשבח יישוב ארץ ישראל. מכון הר ברכה, תש”ס. - הספר “שיבת ציון” הינו ביטוי לאחת הסוגיות המרכזיות בהויה היהודית בכלל ובזמן החדש בפרט – תקות השיבה והתקומה לעם ישראל בארצו. בספר לוקטו מאמרים ומכתבים המשקפים את התהיות, הצפיות והדעות של בכירי הנציגים במנהיגות הרוחנית במזרח אירופה באותה תקופה. לפנינו נפרשת קשת רחבה של התייחסויות תורניות לשאלות עיוניות-עקרוניות מובהקות וגם לשאלות פרקטיות של חיי שעה, עיקרי אמונה והוראות הלכתיות. הרצי”ה קוק זצ”ל המליץ במכתבו ללמוד בספר זה לקראת יום העצמאות. אברהם יעקב סלוצקי (תרכ”א, 1861 - תרע”ח, 1918): היה סופר ופובליציסט יהודי-רוסי (אוקראיני) ציוני דתי. הוגה שמו של המזרחי. בצעירותו למד לימודים תורניים קלאסיים, אך לאחר ”החוקים הזמניים” שחוקקה ממשלת רוסיה נגד היהודים ב-1884, הפך לחובב ציון נלהב. בתחילה עבד במערכת כתב העת ”המליץ”, על מאמריו בכתב העת שעסקו בדרך כלל ברעיון הציוני נהג לחתום בפסבדונים איס”י הבבלי, המייצגים את ראשי התיבות של שמו וסיומו: אברהם יעקב סלוצקי. מאוחר יותר ירש מחותנו בית בנובגורוד-סיוורסקי, שאותה כינה בשם ”קרתגו הצפונית”. הוא עבר לגור בעיר והתפרנס מחנות גדולה שהייתה בבעלותו. הוא המשיך לשלוח לפרקים מאמרים לפרסום ב”המליץ”. יזם וערך את שיבת ציון: קֹבץ מאמרי גאוני הדור בשבח יישוב ארץ ישראל, שראה אור בוורשה בשנת תרנ”ב, 1891–1892. שנערך לכבוד הוועד האודיסאי החברה לתמיכת בני ישראל עובדי אדמה ובעלי מלאכה בסוריה וארץ ישראל. הציונים החילוניים כינו את הספר בזלזול ”היתר מאה רבנים לרעיון הציוני”, אבל בחוגים החרדיים הייתה לקובץ השפעה גדולה. בתשובה שפרסם הרצל לדברי הרב הראשי של וינה, ד”ר משה גִידֶמַן, שיצא נגד התנועה הציונית, מזכיר הרצל את ספרו של סלוצקי ומסתייע בו. הוא יסד את מרכז חובבי ציון בביאליסטוק. לפי שמואל ליב ציטרון סלוצקי ”היה הראשון אשר הורה והוגה את הרעיון על דבר יסוד ”המזרחי” והוא בהשתתפות הגאון המנוח רבי יצחק יעקב ריינס ירו אבן פנתה של פדרציה זו, התופסת היום מקום כל כך חשוב בתוך הציונות הכללית.”. לפי שלמה אשכנזי היה סלוצקי זה שהגה את השם ”המזרחי”, ראשי וסופי תיבות של ”מרכז רוחני”, ככינוי לתנועת הציונות הדתית. סלוצקי התבסס כלכלית ותכנן לעלות לארץ ישראל, אך נרצח עם אשתו ביחד עם עוד עשרות יהודים בפרעות שערכו בנובגורוד-סיוורסקי אחד מהצבאות הנצים במלחמת האזרחים בשנת תרע”ח-1918 (בשל כך הוא מתואר לעיתים בספרות העברית הדתית בתואר ”הקדוש”). בני הזוג סלוצקי לא השאירו אחריהם ילדים. מקום קבורתם לא נודע.