Bidspirit auction | אגרת רבי יהודה בן קוריש

אגרת רבי יהודה בן קוריש - העותק של ד”ר אריה לֵיבּ פַאיַאנְס חבר ועד הלשון והאקדמיה ללשון העברית. תל אביב, תש”י [1950]. - תרגם מן ”הרסאלה” בהשוואה עם צילום כתה”י הערבי היחידי הנמצא בבודליאנה וצירף מבוא והערות, משה כץ. חתימתו וחותמתו של ד”ר אריה לֵיבּ פַאיַאנְס חבר ועד הלשון והאקדמיה ללשון העברית, מופיעות בדף הפורזץ. רבי יהודה אבן קֻרַיְש: היה מדקדק עברי שחי ופעל בצפון אפריקה במפנה המאה העשירית בקירוב, מחלוצי הבלשנות השמית. היה הראשון שעסק בהשוואה בין הלשונות השמיות עברית, ארמית וערבית. השוואתו התבטאה בחלק מאוצר המילים של הלשונות, ובחלק מכללי הדקדוק המשותפים להן. את השגותיו על שלוש־הלשונות והשוואתן הוא מפרט בחיבורו, שנכתב בערבית בצורת איגרת השלוחה לקהילת יהודי העיר פאס שבמרוקו. אבן קריש כינה את חיבורו בשם ”רסאלה”, כלומר: איגרת שלוחה. ספר זה הוזכר בדרך כלל בשם עברי, ”ספר אב ואם”. על ספר זה כותב רבי אברהם אבן עזרא - שמזכיר בפירושיו פעמים אחדות את חיבוריו של אבן קריש, לעיתים על מנת להשיג עליהם - כי ”ראוי לנהוג בו דרך כבוד”. הספר תורגם לראשונה לעברית בשנת 1952 על ידי משה כ”ץ, שהוסיף לו מבוא והערות. אריה לֵיבּ פַאיַאנְס (1899, תרנ”ט – 1981, תשמ”א):  נולד בעיר ביאליסטוק, בנו של הרב דוד פאיאנס, ראב”ד ביאליסטוק וחבר הוועד המרכזי של ”המזרחי”, והרבנית מרים (מצד אמו נכדו של ראב”ד ביאליסטוק הרב חיים נפתלי הרץ היילפרין ונינו של אביו, הרב רפאל יום טוב ליפמן היילפרין, רבה הנודע של ביאליסטוק, מחבר הספר ”עונג יום טוב”). לאחר מלחמת העולם הראשונה היה שותף לבניין בתי הספר העבריים בפולין, כיהן כמורה ללשון וספרות עברית בבית הספר העברי בביאליסטוק והיה פעיל בולט ב”החלוץ”. ב-1921 החליט לעלוץ לארץ ישראל בעצמו, היה למורה בירושלים וממארגני ”קבוצת ביאליסטוק” החלוצים בבית הכרם. כעבור כמה שנים חלה במלריה, ונשלח להתרפא בווינה, שם השתלם באוניברסיטה. כעבור זמן-מה שב לביאליסטוק, והיה שוב למורה ומחנך, עסקן ועיתונאי. פרסם מאמרים בסוגיות ציוניות והתרבות היהודית בעברית וביידיש. בשנת 1934 עלה שוב לארץ ישראל, ולבסוף התיישב בתל אביב. היה לעורך של ספרות יפה, שירה, ספרי מדע ופובליציסטיקה, חבר ועד הלשון והאקדמיה ללשון העברית. בין עבודותיו הבולטות הייתה עריכת המהדורה החדשה של פירוש התנ”ך של ש”ל גורדון בה שיקע ממחקריו. הוצאת דביר. 64, רטז עמ'. מעט מאוד נקבי עש.