Bidspirit auction | כרטיס שנה טובה עם ברכה

כרטיס שנה טובה עם ברכה בכתב ידו של החזן הנודע זבולון קוורטין לידידו איש ירושלים המזכיר הראשי בכולל ”שומרי החומות” רבי צדוק קרויז. - כרטיס שנה טובה מקורי ואישי של החזן הנודע זבולון קוורטין אשר בצידו השני כתב קוורטין באידיש ברכה לידידו רבי צדוק קרויז מראשי כולל הו”ד, מבוני ירושלים וממייסדי תלמוד תורה וישיבת עץ חיים. עם חתימתו של קוורטין. זבולון קוורטין (Zevulun Kwartin; 1874– 1952): היה חזן יהודי נודע. נמנה עם החזנים הגדולים שפעלו במאה ה-20, ונחשב אחד משלושת הגדולים של התקופה (רוזנבלט-הרשמן-קוורטין). קוורטין ככל הנראה היה מהחזנים היקרים ביותר בכל הזמנים והתעשר מהופעותיו ומהקלטות רבות בהן השתתף. התפרסם במיוחד בקטע החזנות ”טִהֵר רבי ישמעאל”, שמבוצע עד ימינו על ידי חזנים רבים. קוורטין פרסם 3 ספרים על חזנות, וכן ספר אוטוביוגרפי ביידיש - ”מיין לעבן” (חיי). הרב צדוק קרויז: נולד בירושלים בשנת תרכ”ב (1862)   לאביו ר' יוסף משה קרויז ולאמו אסתר בת ר' משה זקס (תלמיד החתם סופר). מצד אביו היה דור חמישי בארץ, ומצד אמו -דור עשירי. קיבל חינוך מסורתי אצל מלמד פרטי ואח”כ בישיבות בירושלים” עץ חיים” ובישיבת הרב חיים זוננפלד זצ”ל. נשא לאשה את הניה לאה בת יצחק ליפקין. עסק בהתחלה במסחר וקנין. עם תום שנות ה”מיזה פראנקה” (שנות ה”קעסט” -הקיום בבית חמיו שבחברון, חזר לירושלים והוטל עליו התפקיד של המזכיר הראשי בכולל ”שומרי החומות” שמילא באמונה. במשך חמשים וחמש שנה, היה סופר ומזכיר הראשי בכולל שומרי החומות, השייכים למדינות אוסטריה, הונגריה ואח”כ צ'כוסלובקיה ואמריקה. למד גרמנית על בוריה, עד כדי השתלמות במקצוע הרפואה בשפה זו. שלא כדרך הממונים והגבאים בימים ההם נמנע מלקבל דירה בשיכוני הכולל, ולא נהנה מזכותו זו וגר לו בבית, מקנת כספו ”בשכונת אבו-אל-בסל” (שחותנו יסד והקים מול בית החולים ”שערי-צדק” ברחוב יפו בירושלים. בימים ההם היה מחסור ברופאים. נסיון מר נתנסה בימים ההם, שלשה מבניו מתו ולזכרם עשה ימים כלילות והשתלם בריפוי עינים, ועד מהרה יצאו לו ולרפואותיו מוניטין, וד''ר אלברט טיכו, המומחה לריפוי עינים ביקש ממנו להיות לו לעזר בבית החולים שלו. היטיב לנגן על כמה כלים: על פסנתר וכינור, על קלארינט ותוף, וכל זאת למד מעצמו, ואפילו כינור בנה לו במו ידיו. גרמפון היה לו בבית ומהתקליטים, היה מאזין לנגינתם והיה חוזר על המנגינה בדייקנות רבה. שאר המנגינות ”קלט מן האוויר”, או שחיברן בעצמו. לא היתה שמחה כשמחת ל”ג בעומר. משעלה המדורה ביזמתו ובראשותו, וככל שגבהו הלהבות, כן היה הוא מתלהב ומנגן בקלרינט שלו לשמחת שומעיו הגדולים והקטנים. בהשתדלותו נבנה ”הכנסת אורחים” בשכונת הכולל שלו. ובן נבנו מספר בתים מחברת בנות בני-ציון באמריקה. היה האפוטרופוס ל”בית המדרש בית יוסף” בשכונת ”בית יעקב”, ומילא את מקום הרב והגבאי. בבית החולים היה, מכונה בשם ”הפרופיסור” והצליח בעבודתו. מימיו לא עזב את הארץ. לעת זקנתו פרסם ספר בשם ”דברי צדק”, הדן בעניני אישות וגטין. חוקרי קורות ירושלים השכימו לפתחו ושאלוהו פשר סתומות ונענה להם. בין המבקרים היה יצחק בן-צבי לימים נשיא מדינת ישראל.