Bidspirit auction | ספר שעורר פולמוס, עותק ישיבת

ספר שעורר פולמוס, עותק ישיבת פרשבורג - שער המלך עם טעם המלך. ברין, תקס”א-תקס”ג [1801-1803]. מהדורה שניה של שער המלך, ומהדורה ראשונה של טעם המלך. - ספר שער המלך, על הרמב”ם, מאת רבי יצחק נוניס-בילמונטי, עם הערות וחידושים בשם ”טעם המלך” מאת הרופא רבי ברוך ייטלש מפראג תלמידו של הנודע ביהודה, מראשי תנועת ההשכלה בדורו מזרם המשכילים היראים והמתונים ומגדולי הלוחמים במשכילים הקיצוניים ומגדולי הלוחמים בשבתאים והפרנקיסטים. סט שלם של שלושה חלקים כרוכים יחדיו. עם הסכמות הגאונים: ר’ מרדכי בנעט אב”ד ניקלשבורג, ר’ אלעזר קאליר אב”ד קעללן, ר’ אלעזר פלעקלש ראב”ד פראג. הפולמוס על הספר : הספר ”טעם המלך” עורר ביקורת והתנגדות רבה, עקב השתייכותו [החלקית והמסוייגת] של מחברו רבי ברוך ייטלש לתנועת ההשכלה בפראג וברלין. בין היתר המחבר נחשד בגניבת חידושים מספרים אחרים. בחלק מישיבות הונגריה נאסר ללמוד בספריו, אך כפי הנראה מהחותמת ומדבקות הנדבה שבכרך שלפנינו הספר היה באוצר הספרים של ישיבת פרשבורג המפורסמת אשר בראשה עמדו החתם סופר וצאצאיו. חותמות, חתימות, כתבי יד : בדפי הפורזץ בתחילת ובסוף הספר יש חתימות וחותמות רבות ורישומים בכתב יד. בשני דפי השער (של החלקים הראשון והשני), בדף הפורזץ ובדף ההסכמות יש חתימות בעלים בכתב יד עתיק. בדף השער ובדפי הפורזץ יש חותמות של הרב ”יוסף מאיר וונ”ה ש”ץ וב”ק [שליח ציבור ובעל קורא] דבה”כ תמימי דרך בראטיסלאבה”.  בדף הפורזץ ובפנים הכריכה הקדמית ישנן מדבקות ”נדבה לבית המדרש דישיבתנו הרמה”. ובעמוד שלפני השער של החלק השני ישנה חותמת של ”חברה קנין ספרים דישיבה הרמה פ”ב [פרשבורג] יצ”ו”. רבי ברוך (בנדיקט) ייטלס (בכתיב ארכאי: ייטלש; תקכ”ב, 1762 – תקע”ד, 1813): מנהיג הדור הראשון של תנועת ההשכלה בפראג. היה גם ראש ישיבה ומחבר ”טעם המלך”. נולד ליונה מיכל ייטלס, רופא בפראג ומשכיל מוקדם שהתעניין בדקדוק ומדעים. אחיו היה הבלשן יהודה ייטלס. חותנו הגביר שמואל פורית החזיק עבורו ישיבה והעמיד אותו בראשה. כמו כן למד מידידיו היו רבי בצלאל רנשבורג, רבי אלעזר קאליר ורבי אלעזר פלקלס. חידושיו מצוטטים בספרי בני דורו, ומספר תשובות הלכתיות שלו משוקעות בספר ”שו”ת מהרנ”ש” של ידידו רבי ניסן שידלוב. בשלב מסוים בין 1778 ל-1780, בטרם מלאו לו שמונה-עשרה, נמלט מביתו ונסע לברלין, שם שגשג חוג משכילים סביב משה מנדלסון ואחרים. לאחר מכן שב לפראג והתפייס עם הנודע ביהודה. עם התעוררות ההשכלה המאורגנת בשנות ה-80, נרשם כמנוי לביטאונה 'המאסף', הוא היה התורם המשמעותי ביותר לכתב-העת בבוהמיה ומנהיגה של השכלת פראג. בכך קומם נגדו חלק מהקהל המסורתי בעירו. הוא ובנו של הרב, שמואל לנדא, היו שניהם מנויים על 'המאסף' ועל ביאור התורה 'נתיבות השלום' של משה מנדלסון. לאחר פטירת הנודע ביהודה ב-1793 שיגר הספד ארוך ל'המאסף'. השבחים ל'נודע ביהודה' זעזעו את העורך החדש אהרן האלה-וולפסון והוא האשים את ייטלס בבגידה. הלה התקומם מצדו על הקיצוניות שהפגינו וולפסון והאחרים שתפסו את ההנהגה בברלין בדור השני להשכלה. בין היתר קבל על ”שיחה בארץ החיים” שהתפרסם בביטאון, בו הוצג רב כדמות נלעגת. כעבור שנה פרסם נגדם את ”ספר האורב”, שם הוקיע את מגמותיהם האנטי-מסורתיות. הוא האשים את וולפסון, יואל ברי”ל ועמיתיהם כי הם מסלפים את האידיאלים של התנועה, ופעל להשמיצם בעיני משכילים מתונים אחרים באירופה. ייטלס קידם עצמו כמועמד לאב”ד פראג, ועל רקע זה הסתכסך עם הרב שמואל לנדא, שירש לבסוף את המשרה מאביו המנוח. הלה האשימו בגנבה ספרותית מדרשותיו. טענות דומות עלו לגבי העתקה כביכול מ”בני אהובה” של רבי יהונתן אייבשיץ. הרב ייטלס השתתף בפולמוס ב-1800 כנגד כת הפרנקיסטים והשבתאים בפראג. בין תלמידי ישיבתו היו כאלה שהפיצו את השכלת פראג למורביה והונגריה, כגון הרב חיים דייטשמן ויוסף פלעש. ב-1813 הובאו לפראג המוני פצועים מקרב דרזדן וקרב קולם. ייטלס מימן הקמת בית-חולים שדה ואף טיפל בהם בעצמו. כך נדבק במחלה קשה ממנה נפטר באותה שנה. בנו איגנץ ייטלס (1783–1843), חיבר מספר חיבורים בגרמנית בענייני פילוסופיה ואתיקה. נכדו אהרן לודוויג יוסף (1799–1878) התנצר והתמנה לפרופסור ומנתח בווינה. ברין, תקס”א-תקס”ג [1801-1803]. מהדורה שניה של שער המלך, ומהדורה ראשונה של טעם המלך. [4], פח דף; [1], קלז דף; קד דף. 35.5 ס”מ. מצב טוב-בינוני. בלאי שימוש, כתמי זמן ופגעי עש. כריכה ישנה בלויה. שער בדיו אדומה. 2 שערים לחלק הראשון והשני והחלק השלישי נדפס ללא שער.