Bidspirit auction | בדרך לארץ האושר - סיפורי

בדרך לארץ האושר - סיפורי עם ערביים, מאת מ. אבו נעמן (משה סתוי). תל אביב, תשי”ד [1954]. מהדורה יחידה. - ספורים ואגדות לילד לנער ולזקן - בספר זה מכונסים 61 סיפורים שמקורם בסיפורים ששמע המחבר, משה סתוי (מ. אבו נעמן, שם עט), מהערבים והבדווים יושבי הארץ. הסיפורים מחולקים לשלושה מדורים: שיחות עוברי דרכים, סיפורי קדם, הכפר המספר. מלווים בציורים של בינה גבירץ.  ב-1954 זכה בפרס למדן לספרות ילדים על האגדות שליקט ותירגם בספרו ”הדרך לארץ האושר”. משה סתוי (סטַבסקי) (1884 – 1964): היה סופר יידי ועברי יליד רוסיה, איש העלייה השנייה. בסוף שנת 1911 עלה סטבסקי לארץ ישראל. בארץ עבד כפקיד בגימנסיה העברית ”הרצליה” והמשיך בעבודתו הספרותית. בתקופת מלחמת העולם הראשונה היה שומר וחקלאי בבאר טוביה, בבן שמן ובפתח תקווה, ובחלק מהשנים אף היה חבר בארגון המגן. בתקופה זו עמד בראש ועד הפועלים בפתח תקווה. ב-1922 הקים רפת בתל אביב, ושימש כרפתן למשך 8 שנים רצופות. בשנים אלו פרסם שורה של סיפורים, אגדות ושירים בפרוזה מחיי הארץ. במהלך התקופה חי הרבה במחיצת הערבים והאזין לשיחותיהם, ששימשו חומר למרבית סיפוריו. בשנת 1930 פרסם את ספרו המפורסם ביותר ”ספר הבהמות”, המספר את סיפורן של 13 חיות ובהמות. בשנות ה-40 חזר סתוי להתגורר במושב באר טוביה. תוך שהוא סובב בכפרים הערבים שבאזור ועוסק בקניית תבואות למד את אורחות חייהם של תושבי הכפרים. בתקופה זו פרסם את ספריו בן השמן מבגדד והכפר הערבי המתארים את ההוויי הערבי והפולקלור המזרחי. לעיתים אף חתם בפסבדונים מ. אבו נעמן, כמנהג הערבים המכונים על שם בניהם. בשנים אלו סתוי הפך למוביל ספרות הערביסטים הישראלי. השערה אומרת כי משה עיברת את שמו מסטבסקי לסתוי משום ששמו של אחד החשודים ברצח ארלוזורוב היה סטבסקי. תל אביב, תשי”ד [1954]. בהוצאת יוסף שרברק. מהדורה יחידה.  316 עמודים.