Bidspirit auction | ספר פולמוסי נדיר ומעניין: משכנות

ספר פולמוסי נדיר ומעניין: משכנות לאביר יעקב. ירושלים, תש”ס [2000]. מהדורה שלישית (מהדורת צילום: ירושלים, תרמ”א-תרנ”ד, בתוספת חדשה של הקדמה מפתחות ותולדות). - ספר משכנות לאביר יעקב, חידושים וביאורים במסכת תמיד וענייני המקדש והכותל, מאת רבי הלל משה מעשיל גלבשטיין מחסידיו ותלמידיו המובהקים של השרף מקוצק ותלמידו של הצמח צדק וחסידו ותלמידו של החידושי הרי”ם מגור. הרב גלבשטיין הגה רעיון להציב משמרות להר הבית, כמו שהיה בזמן המקדש, וזאת על פי שיטתו שמצוות שמירת המקדש נוהגת גם בזמן הזה. את דעתו זו פרסם בספרו ”משכנות לאביר יעקב”, דבר שיצר דיון נרחב בין גדולי התורה בירושלים בעת ההיא. יש בספר שלשה חלקים (עם שערים נפרדים): א. טוב ארץ הצבי - חידושים ושו”ת במצוות שמירת המקדש בזמן הזה. ב. טהרת הקדש - חידושים ושו”ת בדיני קדושת כותל המערבי בזמן הזה. ג. אור לישרים - ביאורים על דרך הרמז והסוד בעניין שמירת המקדש. במהדורה המחודשת שלפנינו נוספו: הקדמה וציונים במסכת חייו מאת נכדי המחבר. מפתח עניינים שנערך ע”י נכד המחבר. תולדות המחבר מאת החוקר התורני הנודע הרב בצלאל לנדוי 2 צילומי מכתבים בכת”י המחבר. פולמוס שמירת המקדש בזמן הזה: בשנת תרמ”א פרסם לראשונה הרב גלבשטיין חלק מספרו 'משכנות לאביר יעקב', שבו טען שמצוות שמירת המקדש נוהגת גם בזמן הזה וניתן לקיימה גם על ידי שמירה מחוץ להר הבית. כמה מחכמי דורו שאליהם פנה בעניין, כגון הרב אליהו דוד רבינוביץ' תאומים (האדר”ת) ורבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב (בעל אבני נזר), חלקו עליו. ה'אבני נזר' כתב בתשובה לדבריו שמצוות השמירה נחשבת 'עבודה' ומצריכה לבישת בגדי כהונה, שאינם קיימים היום. עוד כתב שאף הלווים אינם יכולים לקיים מצוות שמירה, מאחר שהדין הוא שמשורר (=לוי שנתמנה לשיר) ששיער חייב מיתה, וייתכן שאותו לוי נתמנו אבותיו לשירה ולא לשמירה. הרב גלבשטיין נשאר איתן בדעתו. הוא הדפיס את המכתב בראש חלק נוסף מספרו 'משכנות לאביר יעקב' (שנדפס בתרמ”ח) ואת חלקו הראשון של הספר הקדיש להסברת שיטתו באריכות, בפרט בדעת הרמב”ם, ולמענה לקושיותיו של ה'אבני נזר'. בשנת תרפ”ב הוציא לאור הרב חיים אלעזר שפירא ממונקאטש, בעל ”מנחת אלעזר”, קונטרס בשם 'עולת תמיד', שבו שלל גם הוא בחריפות את שיטתו של הרב גלבשטיין. בשיחת שבת פרשת שמיני תש”נ התייחס הרבי מליובאוויטש לשיטתו של הרב גלבשטיין, באמרו שסיבת אי-השמירה בזמן הזה הוא מחמת פיקוח הנפש שיש בדבר, אך תוכן המצווה הרוחנית ניתן לקיום גם עכשיו על ידי שמירה על ספרי קודש וענייני קדושה. הרב הלל משה מעשל גלבשטיין (תקצ”ד, 1834 - תרס”ח, 1908): היה איש היישוב הישן. התפרסם בזכות רעיונותיו המיוחדים כמו חידוש עניין שמירת המקדש בהר הבית ועוד, ובזכות ספריו המיוחדים כמו הספר המתפלמס בעניין ”חידוש התכלת”, בו הוא תוקף בחריפות את הצעתו של האדמו”ר מרדזין לחדש התכלת ואת הרב עקיבה יוסף שלזינגר, שתמך בהצעה זו. בצעירותו התרשם משטיבל חסידי קוצק שבעירו ונעשה לחסיד קוצק. פעמים מספר נסע לקוצק בלא ידיעת הוריו. הוא נישא לבתו של רבי אליהו מסוקולקה, מחסידי קוצק שבעיר. לאחר מכן ישב בקוצק עשר שנים, והתקרב לרב מנחם מנדל מקוצק. באישורו של רבו שהה במשך כחצי שנה בלובביץ' על מנת ללמוד מדרכה של חסידות חב”ד. למד אצל רבי מנחם מנדל בעל ה”צמח צדק” וגם לאחר חזרתו לקוצק ראה בו את רבו. לאחר פטירת הרבי מקוצק נסע לרבי יצחק מאיר אלתר מגור. לאחר פטירתו החליט הרב גלבשטיין לעלות לארץ ישראל. בקיץ ה'תרכ”ט הוא הגיע לירושלים והיה חסיד קוצק הראשון בארץ. לצורך פרנסתם פתחה אשתו מאפייה והוא השקיע את עצמו בלימוד תורה. ציווה על אשתו לסגור את החנות כאשר הרווח יגיע לכדי פרנסת השבוע, בטענו שגם האחרים צריכים להתפרנס. האדר”ת, רבה של ירושלים, למד איתו באופן קבוע שיעור בהלכה. הרב שניאור זלמן פרדקין, רבה של לובלין שעבר לגור בירושלים, נהג להתייעץ איתו בשאלות קשות. גם ההמהרי”ל התפעל ממנו. ארבע פעמים בשנה היה נוסע לחברון, ללמוד יחד עם הרב חיים חזקיהו מדיני. הרב גלבשטיין הרבה בצומות ובסיגופים, כאשר הוא יושב ליד החלון שממנו נשקף הכותל המערבי, תוך ציפייה לגאולה. ירושלים, תש”ס [2000]. מהדורה שלישית (מהדורת צילום: ירושלים, תרמ”א-תרנ”ד. בתוספת חדשה של הקדמה מפתחות ותולדות). חיבוריו נדפסו חלקים-חלקים, משנת תר”ל עד שנת תרס”ו - ש’ הלוי, הספרים העבריים שנדפסו בירושלים, מס’ 373. [5], [3], ב-לט, [2], סב, כה דף. ח, [2], 15, [4] עמ'.